אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
Dark Social: הצד המסתורי והאמיתי של המידע החברתי איור: רחלי שלו

דו"ח טכנולוגי

Dark Social: הצד המסתורי והאמיתי של המידע החברתי

חוקר מגלה שפייסבוק וטוויטר אינן אחראיות לרוב שיתופי המידע ברשת - מה שיאלץ את בעלי התוכן לצלול לצד האפל של בריכת הרשת כדי לדוג משתמשים, ניסוי מעניין בחיים עם "ארנגוגל" במקום ארנק ופייסבוק לועגת להגדרות הפרטיות שקבעתם בפרופיל

14.10.2012, 14:54 | יוסי גורביץ

"החברתי האפל"

מידע שמכונה "חברתי" - כזה שעובר בין אנשים שמכירים זה את זה ולא באמצעות פרסום פומבי באתרים - מושך תשומת לב רבה בשנים האחרונות. אלכס מדריגל מהאטלנטיק מזכיר לנו שעל רוב המידע אף אחד לא יודע יותר מדי - לא הגולשים ובטח לא המפרסמים ובעלי התוכן.

לטענתו, אנחנו נוהגים לחשוב שרוב השיתוף ברשת נעשה באמצעות פייסבוק. זה ממש לא המצב. פייסבוק אחראית, על פי סקרים אחרונים, למשהו כמו 20% מהשיתופים; טוויטר אחראית למשהו כמו שישה אחוז. 69% אחרים - כלומר, פי שלוש וחצי מפייסבוק, ויותר מפי 11 מטוויטר - מגיעים ממה שמדריגל מכנה "החברתי האפל" (dark social), לא במובן של חומר אפל אלא במובן שהוא לא מדווח וכמעט בלתי אפשרי למדוד אותו.

share ולייק הן רק שתי דרכים לשיתוף מידע, צילום: shutterstock share ולייק הן רק שתי דרכים לשיתוף מידע | צילום: shutterstock share ולייק הן רק שתי דרכים לשיתוף מידע, צילום: shutterstock

רוב השיתופים, מזכיר מדריגל, מגיעים כתוצאה ממיילים שאנשים שולחים זה לזה, מהודעות sms, או מפורומים שאף אחד לא מכיר פרט לאלה שמשתתפים בהם (והיושבים בהם אוהבים את זה ככה). היות ומפעילי ומפיצי המידע אוהבים את האנונימיות שלהם מאוד, אין לתאר אילו כמויות של פורנו משונה ופדופיליה, תוכן גזעני או אלים, מידע מסווג גנוב או בעצם - תמונות של חתלתולים יש ברשת. בהרבה מקרים, אתרים לא יודעים מאיפה הגעת אליהם: הם יכולים לזהות, אולי, שהגעת מכתובת מייל (כי עברת מאתר מוצפן לאתר לא מוצפן), אבל לא הרבה יותר מזה. 

יש לעניין כמה משמעויות. ראשית, יש את זווית היח"צ של פייסבוק: צוקרברג ולהקתו מנסים לשכנע אותנו שהמציאו את הרשת החברתית. הבל הבלים, שטות ורעות רוח: הרשת החברתית היתה איתנו מימי הפורומים של יוזנט, אולי אפילו עוד קודם. שנית, אם אתה חושב שהשקעה בפייסבוק וטוויטר תקדם את אתר התוכן שלך, אתה צודק בערך בכ-30%. הדבר היחיד שיוכל לקדם את התוכן שלך הוא האיכות שלו. אתה לא יכול לפנות למשתמשים אישית, כי אתה לא יודע מי הם. אתה חייב להיות מוצלח מספיק מבחינת התוכן כדי שיעבירו אותך הלאה.

בדרכים עם ארנגוגל

כריסטינה בונינגטון, כתבת wired, החליטה לנסות לבחון את התפיסה שהעתיד שייך לארנקים אלקטרוניים. היא נסעה לחופשה בהוואי רק עם גוגל Wallet, הארנק האלקטרוני של ענקית האינטרנט. תאמינו או לא, הניסיון שלה הוכתר בהצלחה ניכרת.

מה שמדהים הוא שהיא הצליחה לעבור את האבטחה של נמלי התעופה בלי שום תעודה מזהה (חלק מהרעיון של לצאת לחופשה בלי ארנק). אנשי האבטחה שאלו אותה שורה של שאלות מזהות, ונתנו לה לעלות על טיסה תוך שהם מתרים בה לא לעשות את זה שוב. אם הייתם צריכים הוכחה לכך שמדובר בסך הכל בתיאטרון אבטחה, הנה היא.

שירות הארנק הווירטואלי של גוגל שירות הארנק הווירטואלי של גוגל שירות הארנק הווירטואלי של גוגל

בסן פרנסיסקו, שם חיה בונינגטון, קל יחסית לחיות רק עם ארנק אלקטרוני: יש אפשרויות להזמנת מזון ומוצרי מכולת באמצעותו, יש מסעדות שמקבלות אותו, ואפשר להסתדר בלי כרטיסי אשראי או כסף של ממש. גם בהוואי, כמסתבר, אפשר לחיות ככה. זה גורר מבטים משונים מקופאים, כמסתבר, ולא מעט שאלות, אבל אפשר.

הדבר היחיד שבונינגטון לא הצליחה לעשות הוא לשכור רכב בלי כסף או כרטיס אשראי. שם נאלצה לשבור את הכללים ולשלוף את כרטיס האשראי מהתרמיל. לא מומלץ לנסות את זה במקומות מתקדמים פחות מארה"ב, אבל עוד חמש-שש שנים, סביר שככה ייראו החיים שלנו.

פייסבוק, הורסת חיים מאז 2004

שורה של צעירים הומוסקסואליים גילו שפייסבוק מוציאה אותם מהארון, למרות כל ניסיונותיהם להגן על פרטיותם. הם באמת עשו כל מה שיכלו: חסמו פרטים אודות זהותם המינית בפרופיל, הגדירו נקודתית את מורשי הצפייה בפרופיל ובפוסטים שלהם ועוד.

בשני מקרים לפחות, העובדה שפייסבוק מאפשרת לצרף אנשים לקבוצה בלי לקבל את הסכמתם מראש חשפה שני צעירים גאים. זה לא היה בזדון: השניים הצטרפו למקהלה באוניברסיטת אוסטין שנקראה Queer Choir, והמנהל של המקהלה צירף אותם לקבוצה הפנימית של המקהלה בלי לחשוב על העניין. הידיעה שהם הצטרפו אליה הופיעה מיד בפיד של ההורים שלהם.

לוח במטה פייסבוק. לא תאמינו כמה קל לפרוץ את חומות הפרטיות שלכם, צילום: בלומברג לוח במטה פייסבוק. לא תאמינו כמה קל לפרוץ את חומות הפרטיות שלכם | צילום: בלומברג לוח במטה פייסבוק. לא תאמינו כמה קל לפרוץ את חומות הפרטיות שלכם, צילום: בלומברג

כלומר, הפעולה של הצטרפות לקבוצה עקפה בשברירי שניות את כל המחסומים שניסו הצעירים להניח בפרופיל שלהם. פייסבוק מעולם לא הסבירה מדוע כל טמבל מזדמן יכול לצרף אותך לקבוצה מבלי שתהיה לך אפשרות להסכים לכך, ומדוע עצם ההצטרפות הופכת לידיעה בפני עצמה. בעקבות התקרית, יצאה פייסבוק בהודעה צבועה מהרגיל: "לבנו יוצא אל הצעירים הללו, החוויה הלא נעימה הזו מזכירה לנו שאנחנו צריכים להמשיך בעבודתנו כדי להעצים משתמשים ולחנך אותם על בקרות הפרטיות החזקות שלנו".

במילה אחת, פחחחח. האנשים האלה היו בסך הכל שמן על גלגלי מכונת הכסף של הר צוקרברג. פייסבוק מלאה בתקלות פרטיות כאלה, כמו הקשיים בהסרת תמונה שלכם שהעלה משתמש אחר - והקשיים הללו לא שם במקרה. אחרת, איך תוכל החברה למכור אתכם למפרסמים? ולמי שסבור שהוא שולטת ברזי בקרת הפרטיות בפרופיל שלו, אזכיר שמחקרמ-2010, מצא שדווקא מי שנוהג להשתמש בבקרת הפרטיות נוהג בחוסר אחריות בולט: הם פשוט חושבים שהם מוגנים.

כשאפל מחקה את פייסבוק

 

אפל ידועה בכך שהיא מוכרת למשתמשים גרוטאות וקצת תוכן, ואין לה מי יודע מה עניין במעקב אחריהם. זה מתחיל להשתנות. בפעם שעברה, אפל עקבה אחר משתמשי האייפון בלי להטריח אותם בשאלות כמו "מותר לי?". החברה יצאה מזה בהתנצלות, אם כי היא עדיין חטפה כמה חקירות. עכשיו מסתבר שמערכת ההפעלה החדשה של הגרוטאה, iOS6, עוקבת אחרי המשתמשים גם היא. המעקב שלה מיועד במפורש עבור מפרסמים - מערכת המעקב נקראת IFA, "זיהוי עבור מפרסמים". היא מופעלת כברירת מחדל, וכרגיל - אפל לא אומרת מילה למשתמשים.

החלק המנוול באמת הוא הצורה שבה אפל מסתירה את המידע הזה. אם אתה רגיש לפרטיותך ונכנס להגדרות הפרטיות של הגרוטאה, לא תמצא שם את המידע הזה. הוא נמצא דווקא בהגדרות הכלליות שלה. מרשים. בשנים האחרונות חלה התקרבות בין פייסבוק ואפל. רואים שאפל למדה משהו מצוקרברג.

"מה? לאן הוא גלש?" סטיב ג "מה? לאן הוא גלש?" סטיב ג'ובס וחבר | צילום: איי אף פי "מה? לאן הוא גלש?" סטיב ג

קצרצרים

1. אפל אוהבת לתבוע כל מה שזז, בגין הפרת זכויות יוצרים. מצד שני, החברה עצמה ידועה בכך שהיא לא מהססת לגנוב. בסוף השבוע היא נאלצה להודות שהיא העתיקה את עיצוב השעון של חברת רכבות שווייצרית, והיא תשלם לה תמלוגים כדי שלא תצטרך להגיע לבית המשפט. במקביל, אמנית שווייצרית מאשימה את אפל שהיא השתמשה בתמונה שלה ללא הסכמתה, כדי לקדם את מכירות המקבוק פרו החדש. אפל: עושקים אחרת.

2. בידיעת מעשה נבלה אחר של אפל, הודיעה אמש אמזון ללקוחות הקינדל שלה, ביניהם עבדכם הנאמן, שבפברואר הקרוב הם צפויים לקבל החזרים, וזאת בשל העובדה ששורה של מו"לים אמריקאים הסכימו לפצות את הלקוחות שהם דפקו. אם אתם לא זוכרים את המקרה, מדובר בקשר נגד הציבור של סטיב ג'ובס עם המו"לים, שמטרתו היתה להעלות את מחירי הספרים בקינדל ולאפשר למו"לים למכור את הספרים שלהם באייטיונז במחיר מופקע. מחלקת המשפטים האמריקאית תבעה אותן ואת אפל בשל תיאום מחירים, וחלק מהמו"לים העדיפו לא להגיע לבית המשפט ולפצות את הלקוחות.

3. דיווחנו בשבוע שעבר על המהלך חסר המצפון החדש של וויקיליקס - הסתרת המידע שהיא קיבלה מהאקרים מאחורי חומת תשלום. אחרי לחץ ציבורי, בעיקר מצד אנונימוס, הכת של ג'וליאן אסאנג' חזרה בה. יממה לאחר מכן, היא העלתה עוד חומת תשלום, הפעם סביב התוכן שהיא קיבלה מהמדליף ברדלי מאנינג. כן, אתם קוראים נכון: וויקיליקס רוצה תשלום על התוכן שהעביר לה פטריוט אמריקאי שנמק עכשיו בכלא צבאי בארה"ב. אפילו לאנונימוס נמאס, וגם היא מגדירה כעת את וויקיליקס כארגון שמטרתו לקדם את אסאנג' ושום דבר אחר. 

אסאנג אסאנג' מאבד חברים | צילום: רויטרס אסאנג

4. העימות בין הנשיא אובמה לשקרן הסדרתי מיט רומני זכה ליופי של רייטינג: 56% צפו בו בשידור חי. מה שמעניין אותנו הוא העובדה שמבין הצופים הללו, 11% צפו בשידור בשני מסכים - הם עקבו אחרי העימות במקביל, הן בטלוויזיה והן באמצעות המידע שהועבר על העימות ברשת (באמצעות מחשב או סלולר). כפי שפאשר לראות מהנתונים, יש פער גילים ניכר בכל מה שקשור לשימוש במקביל בשני מסכים. זה יכול להיות כיף: בטח מישהו כבר ניסה להפוך את נאומי ראש הממשלה באו"ם למשחק שתיה. בטח שותים שוט בכל פעם שהוא אומר "איראן"," "שואה", או "אנטישמיות" ואז מעדכנים במקביל בטרשת החברתית. יש להצטייד בכמויות ניכרות של אלכוהול ובבודק שגיאות הקלדה אגרסיבי.

5. מעקב דעיכת שיטת המושבעים נמשך: באוסטרליה, הורתה שופטת בכירה לגוגל ולפייסבוק למנוע כל פרסום על משפט רצח סנסציוני שנערך שם, משום שההערות מלאות השנאה כלפי הנאשם צפויות לפגוע ביכולת של מערכת המשפט למצוא מושבעים אובייקטיביים. זו לא רק העמדה של עורכי דינו של הנאשם - אלא גם עמדת של המשטרה. עם זאת, גוגל ופייסבוק לא טרחו אפילו להתייחס לצו. הניסיון לשמור על העקרון העתיק של סוב יודיצה מול הצונאמי של המדינה החברתית משול לניסיונו של המלך קנוט לצוות על הים שלא להציף את החוף.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות