אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

mobile 2013

עודד סלומי: "מחצית מהצרכנים רוצים לשלם דרך הנייד"

מנכ"ל חברת ויזה אירופה בישראל אמר כי התשלום בסלולר הוא חלק מהאסטרטגיה של החברה; מנהל פיתוח עסקי בפייפאל: "שטרות ומטבעות שייכות לעידן יונת הדואר"

15.10.2012, 13:18 | רותי לוי, אורנה יפת והדס שפר

"הסקרים שלנו מראים שבישראל, 48% מהצרכנים מעוניינים באפשרות לשלם תשלומים דרך הנייד", כך אמר עודד סלומי, מנכ"ל חברת ויזה אירופה בישראל, שדיבר בפאנל שעסק בתשלומים דרך המכשיר הסלולארי בוועידת Mobile 2013 של "כלכליסט" ומכון היצוא. לדבריו, "אצלנו זו אסטרטגיה בחברה, מכיוון שהצרכנים רוצים את השירות הזה. אנו רואים את זה כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר בחברה".  

כתבות נוספות מהוועידה

סלומי אמר כי ויזה רוצה להיות בכל מקום שבו יש תשלום ולא רק להיות במועד התשלום. כלומר, באותו רגע שבו הצרכן משלם תשלום, הוא חושב על כרטיס האשראי שלו ובאיזה כרטיס להשתמש. "ויזה רוצה להיות שם לפני שהצרכן יפעיל מחשבה באיזה כרטיס לשלם. היא גם רוצה להיות שם אחרי ביצוע התשלום, כאשר הצרכן יעשה את החישוב של כמה כסף הוא הוציא באותו חודש על ביגוד".

לדבריו, חברת כרטיסי האשראי תעשה זאת באמצעות שלוש פלטפורמות: כרטיסים ללא מגע, הטבות ומועדוני לקוחות   וארנק דיגיטלי. לדבריו "נשיק כרטיס המשמש ארנק דיגיטלי באינטרנט ואחר כך גם בטלפון".

סלומי אמר כי מדובר באסטרטגיה שעליה הודיעה חברת ויזה לפני שנה וחצי. "מאז השקנו שירות הודעות סמס על תשלומים, אפשרות להיכנס לאפליקציה של ויזה בנייד ולעשות העברה מחשבון לחשבון, אפשרות תשלום באמצעות שדר קצר בין הטלפון למסוף והשקת מועדוני לקוחות וארנק דיגיטלי, שאותו נשיק בשלוש מדינות באירופה בשבועיים הקרובים".

סלומי אמר כי השלב הבא הוא אפשרות של הלקוח לקבל תשלומים באמצעות הטלפון הנייד ולא רק לשלם באמצעותו. כמו למשל שרברב שיעדיף לקבל את התשלום על עבודה שביצע באמצעות הנייד ולא באמצעות המסוף הבנקאי. "כדי להשיג את המטרה הזו", אמר סלומי, "ויזה נדרשת לשיתופי פעולה גדולים בין היתר עם גוגל, עם מפעילות סלולריות, עם יצרניות טלפון ויצרניות שבבי טלפון. יש לנו עשרות פיילוטים בכל העולם של אפשרות תשלומים באמצעות הנייד. בפברואר הודענו על הרבה שיתופי פעולה, בין היתר עם חברת וודאפון, ובחודש יולי הודענו עם שיתוף פעולה עם חברת טלפוניקה. האתגר הוא לשמר את הלקוח".

סלומי סיפר כי בפארק האולימפי חילקה ויזה טלפונים לאח"מים שהשתמשו בו ושילמו באמצעותו תשלומים, בין היתר לאצן יוסיין בולט שגם הוביל קמפיין בנושא. "עשינו קמפיין בכל העולם שמשדר את החשיבות של האפשרות לשלם בטלפון הנייד. הקמפיין שודר בפריים טיים בישראל במהלך המשחקים האולימפיים", אמר.

סלומי. "השלב הבא - קבלת תשלומים בסלולר", צילום: אוראל כהן סלומי. "השלב הבא - קבלת תשלומים בסלולר" | צילום: אוראל כהן סלומי. "השלב הבא - קבלת תשלומים בסלולר", צילום: אוראל כהן

תשתיות פיננסיות מורכבות

עודד זהבי, מנהל פיתוח עסקי גלובלי בישראל ודרום אפריקה של חברת התשלומים המקוונים הגדולה בעולם פייפאל, אמר בפאנל כי "התשתיות הפיננסיות מאוד מורכבות, אני פוגש המון יזמים שמנסים להביא מהפכה לדרך שבה אנחנו משלמים, היזמים של פייפאל בעבר אמרו שאם הם היו יודעים כמה זה קשה להשיק שירות תשלומים, מקוונים הם לא היו מתחילים".

לדבריו, "מהפכות בתעשייה הפיננסית לוקחות שנים ועשרות שנים, שטרות ומטבעות הן טכנולוגיה שהומצאה לפני כמעט 3,000 שנה ועדיין משמשת ככלי מרכזי למסחר. אני לא אשאל כמה אנשים מכם מחזיקים יונה כדי להעביר מסרים, זה הזמן המקביל מבחינת החדשנות שהכסף המזומן והמטבעות נוצרו בו".

זהבי בוועידה, צילום: אוראל כהן זהבי בוועידה | צילום: אוראל כהן זהבי בוועידה, צילום: אוראל כהן

זהבי הוסיף כי "הדבר שהכי בולט לעין בכל הנוגע לארנק הדיגיטלי הוא המהפכה בעולם הצרכני, הצרכן נמצא היום עם אמצעי חישוב רב עוצמה בכיס, שמאפשר לערבב בין העולם הפיזי והעולם הווירטואלי, היום אתה יכול להיכנס לחנות ולקבל הצעה מהחנות המתחרה בהודעת פוש, או שחבר מעביר דרך הפייסבוק הוראה לא לרכוש בחנות הזו כי יש מבצע טוב יותר באחרת".

"יש סדרה של שחקנים חדשים שנכנסת לתחום הארנק הסלולרי, והמכנה המשותף שלהם הוא שכל אחד מהם מנהל קשר ישיר עם לקוחות – פייסבוק, גוגל, אמזון ואפל הן מתחרות. הארנק הסלולרי יאפשר לכם לשלם ולבדוק מה מצב החשבון שלכם בזמן אמת ולקבל החלטות פיננסיות בזמן אמת. הוא יאפשר סדרה של מודלים עסקיים חדשים. גוגל וולט הוא לא אמצעי תשלום שהמטרה שלו להתחרות עם כרטיסי האשראי, אלא אפשרות לחבר בין המודעות שלכם לקניות שלכם. זה מהלך מאוד שאפתני שישנה את עולם הקמעונאות והפרסום".

עולם ללא מזומנים

משה מלו, מנהל תחום סלולר ואינטרנט בקבוצת ישראכרט, אמר כי עולם התשלומים המתקדם פותח בכלל עבור מדינות העולם השלישי, "שם היה צורך להעביר כסף מנקודה A ל-B". לטענתו הדור השני של עולם התשלומים המתקדם התפתח במקומות שבהם נדרשה גבייה, בקרה וכניסה של אנשים רבים במהירות (למשל רכבות תחתיות), והדור השלישי התפתח אצל המדינות המתפתחות שבו יש עולם של הטבות וקופונים.

לייזי ינאי, נשיא VeriFone ישראל, אמר "אני אשמח לראות עולם ללא מזומנים ושימוש אך ורק במדיה דיגיטלית. לצערינו מזומן יהיה איתנו עוד שנים בגלל הכלכלה השחורה. המוטיבציה של בעלי עסקים במקומות מסוימים בעולם, במיוחד במדינות הלטיניות כמו ספרד ויוון, להשתמש במזומן הוא גבוה". לטענת ינאי, עד היום כל החברות שמתעסקות בנושא התשלומים האלקטרונים נשענים על כרטיסי האשראי ו"החברה היחידה שחצתה את כרטיסי האשראי היא פייפאל, שיודעת להתנהל מול חשבון הבנק".

ינאי. "המזומן יהיה איתנו עוד שנים", צילום: אוראל כהן ינאי. "המזומן יהיה איתנו עוד שנים" | צילום: אוראל כהן ינאי. "המזומן יהיה איתנו עוד שנים", צילום: אוראל כהן

"מה שמציעים פה ", אמר שלמה זיטמן, מנכ"ל סלאריקס ומייסד פנגו, "זה לא ארנק סלולרי. כל מה שמדברים פה זה לא ארנקים סלולריים. זה קופונים. לשלם במונית, בארומה, במסעדה - זה כמו שובר. אנחנו הארנק הסלולרי האמיתי היחיד. מדברים כל הזמן על היעלמות המזומן, בסלריקס יש כל הזמן מזומן בארנק הסלולרי".

רן צוריאל, שותף וראש תחום תקשורת ומדיה ב-KPMG סומך חייקין, התייחס לפן הפרסומי של הארנק האלקטרוני. "שם המשחק הוא פרסום – אני לא חושב שפרסומות זה משהו שלילי. נניח הלכת לקנות נעליים ושילמת באמצעות הארנק הסלולרי. בדרך החוצה אתה מקבל הצעה שבשעה הקרובה תקנה עוד זוג נעליים ותקבל 50% הנחה".

יוסי ירקוני, מנכ"ל ומייסד Digimo, התייחס לשיטת ה-NFC (טכנולוגיה להעברת מידע באופן מוצפן על ידי קורא ייעודי חומרתי, ה"ש) וטען כי מדובר בדרך תשלום בעייתית. "NFC הוא הבעיה של עולם התשלומים האלקטרוני", אמר, "הבעיה היא ש-NFC יצריך החלפה של כל הטלפונים והקופות. הבעיה היותר גדולה היא שהוא עובד נגד הריטיילר. בארה"ב רק ל-2% מהטלפונים יש NFC. אני כריטיילר לא רוצה להחליף את כל הקופות בשביל 2%. אבל הדבר הכי חמור של NFC הוא שזה מוציא שליטה בלעדית שיש לחברה ומעביר אותו למפעיל השירות החיצוני, למשל גוגל. מפעיל השירות החיצוני יכול להזיק, למשל במקרים שאם אני מוכר קפה בארומה ואני יודע שמפעיל השירות החיצוני שולח אנשים לקנות קפה בארקפה, אני לא ארצה להשתמש בזה".

יוסי ירקוני, צילום: אוראל כהן יוסי ירקוני | צילום: אוראל כהן יוסי ירקוני, צילום: אוראל כהן

שלומית קוגלר, מנכ"לית My Check, אמרה "אני חושבת שאף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד: NFC או תוכנה. אני חושבת שזה יהיה שילב של שניהם. הפתרון שיש כיום של תשלום באמצעות כרטיס אשראי הוא לא רע, ולכן כדי לפתח את הארנק האלקטרוני נצטרך לתת ערך למשתמש – חוויית התשלום שתהיה פעם אחת ללקוח ופעם אחת לבית העסק".

כמי שמייצג את עולם המשתמשים אמר משה תמיר, משנה למנכ"ל מגדל, כי הארנק האלקטרוני מבחינתו הוא "לא מטרה אלא אמצעי להגיע למטרה אחרת. כשחיפשנו איפה אנחנו נכנסים לעולם הזה, חיפשנו מקומות פשוטים, בחרנו למשל את תחום ביטוחי נסיעות לחו"ל". תמיר ציין כי לחברות הביטוח יש מגוון תחומים כמו פנסיה, ביטוחי בריאות, ביטוחים סיעודיים, וצריך להתאים את השימוש למוצר. "אף אחד לא קם בבוקר ואומר 'וואלה בא לי לקנות באמצעות הארנק הסלולארי ביטוח פנסיוני'. זה יקרה היכן שזה מייצר ערך, כמו למשל בעולם ביטוחי הרכב ישנם יישומים שישנו את המודל העסקי של השוק הזה, ושיתוף פעולה עם חברות המובייל יכול לעשות את זה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות