אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"ל קופ"ח כללית: "כבר בינואר עלול להיגמר הכסף לתשלום לבתי החולים" צילום: אוראל כהן

מנכ"ל קופ"ח כללית: "כבר בינואר עלול להיגמר הכסף לתשלום לבתי החולים"

אלי דפס, מנכ"ל קופת החולים הגדולה בישראל, אומר ל"כלכליסט": "אעצור תשלומים לבתי החולים עקב המצוקה התזרימית". לדבריו, מבוטחים לא ייפגעו, ואת האצבע המאשימה יש להפנות לממשלה. משרד הבריאות: "אנחנו ניתן מקדמות מימון לקופות החולים"

17.10.2012, 09:53 | מיקי פלד ושאול אמסטרדמסקי

מנכ"ל שירותי בריאות כללית, קופת החולים הגדולה בישראל, אלי דפס, זורק פצצה. "אנחנו בדרך לבעיה תזרימית. אם אצטרך לקצץ, זה יהיה רק במקום אחד - לא נעביר יותר תשלומים לבתי החולים הממשלתיים", כך אמר השבוע ל"כלכליסט". בכללית מסרבים לחשוף את המספרים שמאחורי המצוקה התזרימית, אך דפס מבהיר כי ההודעה על הפסקת התשלום לבתי החולים עשויה להגיע כבר בינואר הקרוב, אם לא יגיע תקציב מהמדינה. דפס הוסיף כי "אני לא מתכוון לפגוע במבוטחים, העובדים או הספקים שלנו. בתי החולים הממשלתיים יקבלו עד השקל האחרון שיש לי. אחרי זה לא אשלם".

קראו עוד בכלכליסט

אם דפס יממש את איומו, הדבר עשוי לגרום למשבר קשה עוד יותר במערכת הבריאות הציבורית, שגם כך נאנקת כתוצאה ממחסור בתקציב. הכללית, שבה מבוטחים כ־52% מאזרחי ישראל, מעבירה כל שנה לבתי החולים הממשלתיים כ־5 מיליארד שקל.

אמנם אין סבירות כי מצב זה, אם אכן יקרה, יישאר לאורך זמן, אך כיום בתי החולים הממשלתיים גם כך עומדים על גירעון מצטבר של כ־550 מיליון שקל, וגריעה של כל ההכנסות, במיוחד כאשר מדובר בקופה כה גדולה, משמעותה עשויה להיות קשה. בין השאר, משום שבתי החולים לא יוכלו לצמצם את הוצאותיהם על שירותים רפואיים כך שלפחות יתקזזו עם הירידה בהכנסות. זאת, משום שבתי החולים מחויבים לספק שירות רפואי לכל מי שמגיע לחדר המיון ואז להתחשבן עם הקופה שאליה שייך החולה. מה שבתי החולים יוכלו לעשות הוא לא לקבל מבוטחים של הכללית המגיעים לבדיקות במרפאות החוץ או להאריך תורים לניתוחים שאינם דחופים. במקרים כאלו, מבוטחי הכללית יופנו כנראה באופן בלעדי רק לבתי החולים של הקופה, כמו בילינסון, סורוקה, מאיר ועוד.

הסיבה לבעיות התזרימיות הוא גירעון מצטבר של הכללית, עם שלוש הקופות האחרות. הכללית רשמה ב־2011 גירעון של 388 מיליון שקל, אחרי גירעון של 123 מיליון שקל ב־2010 ו־185 מיליון שקל ב־2009. מכבי, קופה שנחשבה איתנה פיננסית, כבר עצרה גיוסי כוח אדם והחלה בתוכנית התייעלות, אחרי שרשמה גירעון של 249 מיליון שקל ב־2011. קופ"ח מאוחדת כבר נמצא בבעיה תקציבית קשה ומבקשת מהמדינה סיוע דחוף של כ־200 מיליון שקל. לאומית, הקופה הרביעית, סיימה את 2011 עם גירעון המוערך ב־150 מיליון שקל, 4% מתקציבה. סך הכל, ארבע הקופות רשמו גירעון מצטבר של כמיליארד שקל ב־2011, והן צפויות לסיים את השנה הנוכחית בגירעון כפול, של כ־2 מיליארד שקל.

הקופות נושאות את עיניהן אל שני משאים ומתנים המתנהלים ביניהן לבין משרד האוצר, ובין האוצר לבין משרד הבריאות,

שאמורים להזרים להן מאות מיליוני שקלים. הראשון הוא מו"מ בדבר הזרמה של כ־700 עד 800 מיליון שקל באמצעות הסכמי הייצוב התקציבי, הנחתמים מדי תקופה.

המו"מ השני הוא על אופן העדכון של סל הבריאות, שממנו מגיע התקציב אל הקופות. בג"ץ הורה למדינה להכין עד סוף השנה נוסחה חדשה לעדכון הסל, שהשנה עומד על כ־30 מיליארד שקל. על פי בג"ץ, הסחבת שנהגה המדינה בעדכון הסל גרמה לשחיקתו ולפגיעה בחולים. בקופות מצפים לתוספת שנתית של לפחות כ־600 מיליון שקל, אך באוצר מוכנים לסכום נמוך בהרבה. מה שמונע את הסגירה של שני המשאים והמתנים הוא חוסר הוודאות לגבי תקציב המדינה ב־2013, שהתעצם עוד בשל הבחירות.

ממשרד הבריאות נמסר: "גם המשרד חוזר ומתריע מפני שחיקה גוברת בתקציבי כלל הקופות, המשרד פועל מול האוצר על מתן מקדמות מימון לקופות החולים עד לחתימה על הסכמי ייצוב. המשרד ידאג כי השירותים למבוטחי הכללית לא יפגעו".

תגיות