הון אנושי: כולם מחפשים משהו

שני בערב, רחוב השקמה, סביון. לרגע נדמה שאני נמצא במקום הלא נכון: חזית המבנה נראית כמו כניסה לקתדרלה או ארמון, לא לבית מגורים - קשתות ענק, תקרת כיפה ושיח קיסוס שעוטף את הבית עם תאורה דרמטית. אבל כשאני פוגש את חנה פרי־זן מבנק הפועלים אני מבין שאני במקום הנכון. פרי־זן מובילה אותי למארחת שבכניסה, שמכוונת אותי לגרם מדרגות מוגבה, שבסופו ניצבות דלת כניסה ענקית ועוד מארחת, שמכוונת אותי אל סלון בעיצוב אירופה הקלאסית, ובסופו עוד מארחת, שמכוונת אותי אל מרפסת ענקית וגבוהה הצופה אל בריכה וחצר, קלאסיים גם הם. רק שם אני פוגש את המארחים, דפנה ססלר - בתו של גרשון זלקינד, בעלי אלקו ואלקטרה - וד"ר מיכאל ססלר, רופא ששולב בעסקי המשפחה של אשתו ולאחרונה החל בעסקי נדל"ן באירופה. השניים מקבלים אותי בלבביות לאירוע ההתרמה לעמותת פרס לחיים, שהקים אביחי קרמר ושמקדמת את המחקר המקומי והעולמי של מחלת ניוון השרירים ALS, זו שממנה סובלים גם סטיבן הוקינג ודב לאוטמן.

חיים לייבוביץ', אביחי קרמר וגבי אשכנזי | צילום: ארז חרודי

"יש מעט מדי חולים במחלה ולכן לחברות התרופות לא משתלם להשקיע במחקר", הסבירה לי אשת האוכל שי לי ליפא, שאביה לקה במחלה ושכעת יזמה את האירוע ורתמה לעניין את הססלרים. לעומתה, אריק יערי, סמנכ"ל בכיר בטבע לקשרי ממשל וקהילה, טען: "זה לא נכון לומר שחברות התרופות לא מעוניינות למצוא תרופה למחלה. עד כמה שזה ציני לומר, אם היתה תרופה אפשר היה למכור אותה בעשרות אלפי דולרים, ואנשים היו משלמים כל מחיר שבעולם עבורה, אז זה היה רווחי. הבעיה היא ש־ALS זה שם כללי למגוון תתי־מחלות, לכן יש קושי באבחון". שאלתי את יערי אם יש חריקות בהנהלת טבע בין המחנה האמריקאי למחנה הישראלי, אחרי סערות החודשים האחרונים, והוא אמר: "העניינים מתחילים להסתדר, אנחנו עולים על דרך המלך".

דפנה ססלר | צילום: ארז חרודי

שאר השיחות היו פחות מקצועיות, ויותר פוליטיות, באווירת הבחירות שמרחפת עכשיו גם מעל אירועי האלפיון. שלווה הסל, למשל, אמרה לי: "אנחנו באופן אישי מקורבים יותר לראש הממשלה. אני חושבת שלעת עתה אין לו תחליף".

גבי אשכנזי התחמק: "אני לא מדבר על פוליטיקה כי אני בצינון", אמר. שאלתי אם נכונות השמועות שהוא יחבור למפלגת העבודה, ואשכנזי השיב: "אני מקבל כל יום הצעות מהרבה מפלגות להצטרף, ויותר לא אוסיף". תחת זאת דיברנו על הנפט הפוטנציאלי שיספק לנו בתפקידו כיו"ר שמן קידוחים. "אנחנו מקבלים בימים אלה את האישורים האחרונים להבאתה של אסדה שבה נבדוק סופית אם יש במאגר כמות נפט מסחרית", אמר אשכנזי.

ליד הבר פגשתי את יגאל לנדאו מרציו חיפושי נפט, מעשן סיגר איכותי. "פרויד אמר שלפעמים סיגר הוא רק סיגר ולא משהו אחר", הוא אמר, שאף ועבר לדבר על הגז שמצאה החברה ועל הענף בכלל: "בגלל חלמאות, ביורוקרטיה ופופוליזם אופורטוניסטי של חברי הכנסת, המדינה הפסידה כ־15 מיליון שקל כשתקעה את הזרמת הגז לחברת חשמל. הלאמת גז לא עובדת - במצרים, למשל, הלאימו את הגז, ועכשיו יש שם מחסור. במשך שנים הגז היה שייך למדינה ואיש לא עשה איתו כלום, וברגע שהפריטו נמצא גז".

ליד אחד השולחנות פגשתי את עמי וליזיקה שגיא, שנראו שמחים בחלקם כהרגלם. שאלתי אותם אם כבר התרחבו מדירתם המוכרת במגדלי אקירוב לדירה שבנם טדי קנה מהשכן אהוד ברק, והם אמרו: "הדירה לא נרכשה עבורנו, אלא עבור גרושתו ואם בתו של טדי. טוב לנו בבית שלנו, ובכלל, למה כל פעם שאתה פוגש אותנו אתה שואל מה שלום טדי? מה, אנחנו לא מעניינים?". ביקשתי את סליחתם, הם קיבלו את התנצלותי ומיד הציעו שאולי אשכור בעצמי דירה באקירוב. "יש לאחרונה הרבה דירות פנויות", הם אמרו, "זה ממש לא בעיה".