אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך לא לתת לפרידה לפגוע לי בעבודה? צילום: שאטרסטוק

איך לא לתת לפרידה לפגוע לי בעבודה?

כשנפרדים מזוגיות ממושכת הכאב דומה לכאב של אבל. איך מתמודדים עם הדיכאון ותחושת הקטיעה של רצף החיים?

18.10.2012, 08:12 | דן אריאלי

ענבל היקרה,

אין ספק שקטיעה של קשר היא דבר מאוד קשה. מצד שני, הממצאים שיש לנו מראים שרוב האנשים צופים שכאב הפרידה ילווה אותם הרבה יותר זמן ממה שהוא נשאר בפועל. בכלל, כשאנחנו חווים רגש חזק, אנחנו נוטים להעריך שנמשיך להרגיש אותו הרבה מאוד זמן, בין אם זה כעס, שמחה או אבל. אבל הזמן משכך את הכאב, הרבה יותר מהר ממה שאנחנו מצפים.

כשאת יודעת את זה, נשאר לחשוב על דברים שישפרו את התפקוד שלך, בטווח הקצר ובטווח הארוך. בטווח הקצר הייתי ממליץ לנסות לשנות כמה שיותר מדפוסי החיים שלך. כמו שנרקומנים מתקשרים להיגמל מהרואין כשהם נשארים באותו רחוב ומוקפים באותם אנשים, כך גם מי שמנסים להתמודד עם כאב של פרידה יתקשו להתגבר עליו אם הם ממשיכים באותם חיים שמזכירים להם את מי ומה שאיבדו. זה מגביר את העצב, מזכיר לך בכל הזדמנות את בן הזוג, ואת מה שחסר לך, ולכן העצב שלך יגבר.

אני לא יודע אם את יכולה לצאת עכשיו לחופש, לטייל, לעבור דירה, לעבור לעיר אחרת, לאכול במסעדות אחרות או לפגוש חברים אחרים, אבל כל אחד מהדברים האלה ללא ספק יעזור בטווח הקצר, עד שהזמן יהפוך את הכאב לעמום יותר, או אפילו יעלים אותו לגמרי. שינויים. זו העצה שלי. הייתי שמח אם היה משהו יותר פשוט ומיידי, אבל פרידה באמת יכולה להיות חוויה קשה.

נקודה אחרונה: למה בכלל אנחנו חווים את הכאב הזה? מה ההיגיון האבולוציוני שלו? למה לא התפתחנו כך שלא נחוש כזה אבל אחרי פרידה? אני חושב שהסבל הזה נוצר דווקא כדי ללמד אותנו לנסות ליצור קשרים עם ממד יותר קליל, אפילו ללמוד לקיים יחסי מין בלי היקשרויות ופרידות. הבנת הכאב הזה עוזרת לנו לחשוב טוב יותר על הקשר הבא שלנו. אני אישית חושב שמי שפעם אחת בחייהם התגרשו או חוו פרידה קשה לומדים מהאירוע, ומעלים את הסיכוי ליחסי זוגיות טובים יותר בפעם הבאה. כאב, גם כאן, הוא תופעת לוואי של למידה.

askdan@calcalist.co.il

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

6.
האם חלק מרכזי בשינויים שציינת הוא לא גם להחליף עבודה??
הריי עבודה היא כמעט מרכז החיים של רובנו, וזו השיגרה המרכזית שמלווה אותנו. מכאן, שע"פ מה שאתה אומר - גם לעבודה יש חלק נכבד בחיינו שצריך לשנות. מניסיון, דרך אגב, אני יכולה לומר לך שזה ה-דבר שעזר לי. ולגביי החלק האחרון במאמר - דווקא יש האומרים שיש לנו נטייה לחזור על טעויות, ולבחור בני זוג שדומים לבן הזוג הקודם, וזה גם משהו שאני רואה הרבה מסביבי שקורה. כיצד תוכל להסביר זאת? האם רובנו רוצים לחוות שוב כאב באופן לא מודע? או שפשוט לא באמת לומדם מטעויות?
יעל , חולון  |  21.10.12
5.
מוכר לי
לצערנו יש כמה מסלולים לחיים. יש את העבודה ויש את הזוגיות ויש את המשפחה ואת הקשר עם ההורים וכו' וכו' ואנו אמורים להמשיך לחיות במסלולים האחרים כאילו לא קרה משהו באחד מהם. אני התגרשתי. והייתי מורסקת. הוא כבר הקים משפחה עם אחרת. מה עושים עם זה ? אני מסכימה עם יוני מ-3 ועם כותב הכתבה. הזמן עושה את שלו. אין לי מושג מאיפה הכוחות אבל כן ממשיכים כי החיים חזקים מכולנו. אני עדיין מחכה לשלב ב' אמיתי. אבל גם אם זה יתעכב, שאר הדברים לא נעצרים. והכי חשוב, העבודה זה משהו כל כך חשוב שחשוב שנשמור על הכוחות שם. צריך לזכור שבקלות הכל יכול להתפרק כמו דומינו. אסור. ממשיכים. והשמש תזרח.
רונית , גבעתיים  |  20.10.12
4.
למה לא לתת לפרידה לפגוע בעבודה?
מה יותר חשוב? החיים, הזוגיות, הכיף והאושר או מקום העבודה? צריך לעבוד בשביל לחיות, ולא ההיפך כמו הכיוון שהטירוף של התרבות האנושית מוליך אותנו. אז אם הייתה פרידה קשה וכואבת, לא יקרה שום אסון אם זה ישפיע על העבודה לזמן מה. זה חלק מהחיים, והחלק היותר חשוב
ארז  |  20.10.12
3.
טיפ
עברתי חוויה דומה ומטורפת. אכלתי את עצמי במחשבות עליה. במיוחד כשידעתי שהיא עם אחר. לא היה רגע שלא חשבתי איך היא צוחקת ממנו, נוגעת בו, חולמת איתו ואני הפכתי לזיכרון עמום. אבל הזמן פשוט עבר. באמת. הצער הגדול הפך פחות ופחות לצביטה קלה. אני חושב שבאיזור חודשיים מנתק מוחלט מרגישים שחוזרים לחיים. ואז רק אז אני מציע לעשות משהו יוצא דופן לעצמך. אני אישית קניתי אופנוע שחלמתי שיהיה לי ונמנעתי סתם כי לא הסתדר. אבל באותה מידה אפשר לקנות רכב חדש, לעשות טיול טוב, לעשות מנוי בחדר כושר ו/או לקנות אופניים לכושר בערבים ועם קבוצות. ניתוח פלסטי אפילו ! לא יודע. משהו שמשנה את השיגרה באופן חזק. ולעצמנו. בכל מקרה, בערך אחרי שנה היכרתי משיהי אמיתית וטובה אחרת והיא , האקסית , בידיוק נפרדה מההוא. אני נפרדתי שוב אחרי שנתיים מהחדשה. לא בצער גדול . זו הייתה פרידה סבירה. ואז נוצר מצב ששנינו שוב לבד. לא להאמין אבל לא עניין אותי לחזור אחורה. והיום , הזיכרון ההוא מלפני 4 שנים, הוא סתם עוד סיפור יפה של אהבה שנגמרה. יהיה בסדר אנשים !
יוני , אשדוד  |  19.10.12
לכל התגובות