האוזר: "אנו מתמודדים עם כמה תיקי חקירה ובירורים מינהליים משמעותיים"

"פעולות האכיפה נמצאות גבוה בסדרי העדיפויות של רשות ניירות ערך. על הפרק עומדים כמה תיקי חקירה ובירורים מינהליים משמעותיים, המטופלים כיום במחלקת החקירות של הרשות, ושטרם בשלה העת לחשוף את פרטיהם. פעולות אכיפה אלה מתבצעות על ידנו באופן אינטנסיבי, ללא משוא פנים וללא מורא", כך אמר היום (ד') פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך במהלך יום עיון שהתקיים במרכז לתקשורת ומשפט באוניברסיטת בר אילן.

בכנס שנשא את הכותרת "משפט וכלכלה בשיח הציבורי", התייחס האוזר לקשר שבין החקירות ברשות לבין חשיפתם בתקשורת. "רשות ציבורים מחוייבת בעבודה יסודית ועליה לנקוט משנה זהירות במתן חשיפה לתקשורת ולא להיחפז לפרסם את הדברים בעת שמתנהלת חקירה", אמר. "זכות ציבור המשקיעים לדעת אינה מייתרת את הצורך להיזהר מפני יצירת פאניקה העלולה להשפיע על ניירות הערך של החברה, כמעט באופן מיידי ולהזיק לחברה ולמשקעיה. הזהירות הזו צריכה להינקט במיוחד בשלבי החקירה המוקדמים כאשר לא ברור עדיין לא הולך התיק".

עוד אמר האוזר: "צריך להזכיר לעצמנו שאנחנו לא תמיד שולטים באופן שבו הדברים מתפרסמים בכלי התקשורת, ולקחת בחשבון גם את הצורך של העיתונאים לשרת את זכות הציבור לדעת. בכל מקרה, הרשות לעולם נמנעת ותמשיך להימנע מאספקטים 'רכילותיים' או 'צהובים' בפרסום המידע לציבור. אנחנו מתמודדים חדשות לבקרים בהם רמות הדיוק בסיקור התקשורתי והאינטרסים השונים של בעלי העניין אינם משתקפים נכונה מתוך הסיקור ועלולים להטות את שוק ההון בצורה שהיא לא תמיד מחויבת המציאות".

"מרמה והפרת אמונים זו עבירה קובעת נורמה, עם רקמה פתוחה"

המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) עו"ד יהודה שפר אמר במהלך הכנס כי "אין חולק על מקצועיותה של הפרקליטות, שלמרבה הצער הפכה לצנינים בעיני חלק מהפוליטיקאים וגם חלק ממעצבי דעת הקהל בעיתונות. יש אצלנו סלחנות תרבותית לעבריינות צווארון לבן, ולהעלמת מס בפרט. הליך השימוע שלנו הוא הרבה יותר אדוורסרי מאשר הליך של שופט חוקר, יש לנו משקולות הרבה יותר כבדות מאשר שיטות שיש בהן מושבעים. שופט חייב לנמק ספק סביר או אי ספק סביר, זו מלאכה קשה מאוד, מה שלא קיים בשיטת המושבעים. השיטה שלנו לא עד כדי כך גרועה".

"הדיון הציבורי לוקה בכך שמסתכלים מה הקלון הפורמלי, מה הדקה שבה תם הקלון, האם בית המשפט קבע קלון. זה דיון חשוב, הוא קובע את הסמכות הפורמלית אבל התקשורת צריכה לדון במעשים עצמם, אפילו במקרה של זיכוי, בעובדות שהוכחו בבית המשפט, זה חלק בדיון הציבורי".

בפאנל, שנשא את השם "שחור, לבן, אפור", ועסק בדרך בו הציבור מבחין בין פעילות עסקת מותרת, הפרות אזרחיות ועבירות פליליות, ציינה מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד אביה אלף, כי "החלטות מתקבלות ביישום פרקטי של החוק. בודקים אם יש ראיות ואם יש עניין לציבור להעמיד לדין, וזה מה שאנחנו עושים. אני אישית חושבת שהבחינה בגלל סיבות שונות לגבי אנשי ציבור, היא מחמירה מאוד. אני לא חושבת שהאצבע קלה על ההדק, לא בהחלטה להזמין לשימוע ולא בהחלטה להגיש כתב אישום".

לדברי אלף, "הסיפור של מרמה והפרת אמונים זו עבירה קובעת נורמה, עם רקמה פתוחה. נכון שהיא משאירה שיקול דעת לתובע, אבל זה לא הופך את הפרקליטות לשלטון אבסולוטי. אין ברירה בשירות הציבורי, כי אין תווך באמצע, אין משהו ביניים. זה או פלילי או כלום. במקרה כזה לא הכל פלילי, אבל הפלילי הוא מאוד חשוב, חשוב שתהיה נורמה, חשוב שתהיה רקמה פתוחה, וחשוב שיהיה את הכלי הפלילי".

"יש נסיבות שאפשר לקבל מאות אלפי דולרים"

ד"ר עודד מודריק, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, שהשתתף גם הוא בפאנל, התייחס בעקיפין להרשעתו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט ואמר כי "יש נסיבות שאפשר לקבל מאות אלפי דולרים. לא מזמן אמא שלי נפטרה, השאירה אחריה, לא מאות אלפי דולרים, קיבלתי. מה לא בסדר בזה. השאלה אם זה חוקי או לא חוקי היא תלוית נסיבות. אם מישהו חושב שיש טעות של בית המשפט, שיערער על פסק הדין, זה פשוט ביותר. מקרה קונקרטי הוא תלוי בנסיבות שלו. בשיטה שלנו יש לא מעט הוראות שיש להן 'רקמה פתוחה', זו חקיקה הכרחית כדי לא ליצור מצב בלתי נסבל של אינספור דרכי עקיפה. ואז החברה תימצא במירוץ בלתי פוסק כדי לסתום כל מיני פרצות. החקיקה שיש לה רקמה פתוחה יוצרת חומת מגן מראש נגד דרכי עוקף שכאלה. נכון שאומרים נגד המחוקקים שהשופטים יוצרים חקיקה לאחור על ידי פירוש ההוראות הפתוחות ויצירת תוכן בהן. אני לא בטוח שזה כך. אני חושב שהשופט תוחם את תחומי האיסור, שהיה קיים מלכתחילה".

"מצד אחד צריך להחמיר עם אנשי ציבור", אמר במהלך הפאנל פרופ' רון שפירא, נשיא המרכז האקדמי פרס, "אבל מצד שני יש הנחה שהחוק הוא נייטרלי והוא עיוור צבעים. אבל הפסיקה בישראל יצרה מצב שבו נמנע מלדון בעניינו של איש ציבור כמו שדנים בעניינו של אזרח רגיל. פסק דין דרעי יצר מצב שבו השלכות עניינו של איש ציבור. במקרה של אולמרט פסק הדין משנה את ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל. בבגץ יהב אמרו אסור להתחשב בכך, אני חושב שזה לא מתקבל על הדעת. אני לא מעלה על הדעת יועמש ישר, שלא מכניס לשיקוליו את העובדה שבהחלטתו הוא משנה את ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל. בהינתן הלכות דרעי ופנחסי, הפרקליטות יכולה בהחלטתה לשנות את ההיסטוריה הפוליטית. זה קשור לעוצמתה האדירה של הפרקליטות".