מה יגרום לשחקני מכבי לקלוע מקו העונשין?

את המחזור הראשון בליגת ווינר סיימה מכבי תל אביב במקום האחרון באחוזי קליעות עונשין (60.7%). "אני הייתי קלע עונשין טוב, הבן שלי קלע עונשין טוב, אבל איפה שאני מאמן הקבוצות שלי לא יודעות לזרוק מהקו", אמר דייויד בלאט אחרי ההפסד של רוסיה לספרד בחצי גמר הטורניר האולימפי, משחק שבו הרוסים קלעו רק ב-50% מהקו. אחרי הניצחון של מכבי על הפועל ירושלים הוא צקצק בלשון והוסיף: "הקללה נמשכת".

למרות השליטה המוחלטת בליגה הישראלית, מבחינת אחוזי קליעה מהקו מכבי תל אביב בקושי מגיעה לפלייאוף. את עונת 2012 היא סיימה במקום השמיני בליגה הישראלית עם 71.7% מהקו ואת 2011 במקום השביעי עם 71%.

אפשר היה לנצח את פנאתינייקוס...

את עונת היורוליג פתחה מכבי תל אביב עם 73.5% מהקו (72.7% מהקו במאלגה ו-75% מול סיינה) כשהיא מדורגת במקום ה-16 במפעל. בעונה שעברה עמדה הקבוצה על 72.3% (מקום 17), אבל את סדרת הפלייאוף מול פנאתינייקוס, אותה הפסידה מכבי תל אביב בנקודה הפרש במשחק החמישי היא סיימה עם 65.2% מהקו - המאזן הגרוע ביותר בשלב רבע הגמר. בעונת 2010/11, אז הגיעה מכבי תל אביב עד לגמר היורוליג, היא העמידה ממוצעים של 66.2% מהקו - מקום 24 ואחרון במפעל.

מי שיודע דבר או שניים על זריקות עונשין הוא עוזר מאמן מכבי תל אביב דריק שארפ, ששיחק 15 שנים במועדון בהן 8 פעמים סיים את העונה הסדירה בליגה הישראלית ו-7 פעמים את עונת היורוליג עם למעלה מ-90 אחוזים מהקו. "רוב השחקנים יודעים לזרוק", הוא אומר, "זה 99 אחוז מנטלי וביטחון".

המצב בנבחרת ישראל גרוע אפילו יותר. במוקדמות היורובאסקט דורגה הנבחרת במקום ה-30 והלפני אחרון באחוזי קליעות עונשין עם 58.8 אחוזים (רק קפריסין זורקת יותר גרוע - 54.9%). רק יותם הלפרין (75%) וגיא פניני (71.4%) העמידו ממוצעים של מעל 70% מהקו (שזה אחוז גרוע בפני עצמו). האחוזים הדלים הובילו להפסדים במשחקים צמודים למונטנגרו ולאסטוניה ובסיום הקמפיין בדירוג השישי והנמוך ביותר בהגרלת הבתים באליפות עצמה.

"כשעמדתי על הקו הייתי צריך לנקות את הראש, לסמוך על המכניזם ולדמיין את הכדור נכנס לסל", מספר שארפ. "הייתי אומר לעצמי משהו קבוע: 'מאני טיים טינה!' (אישתו י.ד.) זה היה מנתק אותי ממה שקורה מסביב וגורם לי להתרכז בלהכניס את הכדור לסל".

עונשין - חרב פפיות

זריקות עונשין הן חלק אינטגרלי מהמשחק ומהיכולות שבהן נמדדים שחקנים וקבוצות. ד"ר סזאר טורס, מרצה לפילוסופיה ולאתיקה של הספורט מברוקפורט קולג' באוניברסיטת ניו יורק סטייט כתב מאמר שבו הוא דן במידתיות הענישה על עבירות שנעשות בסיום משחק כדי לשלוח את שחקן הקבוצה היריבה לקו מתוך מטרה להשיג פוזשנים נוספים. המסקנה שלו היא שהסיבה שהעונש יכול להיטיב עם עובר העבירה היא שמשחק הכדורסל בוחן את יכולת הקבוצות להתמודד עם זריקות עונשין ובכך גם את עומק סגל השחקנים שיכולים לדייק בזריקה נייחת במצב של תנאי לחץ.

גם בגלל המשחקים הצמודים וגם בגלל שיטת האחד פלוס אחד, בכדורסל מכללות לא פעם קליעות עונשין מוצלחות מפרידות בין הדחה מוקדמת להגעה לשלבים הגבוהים במארץ' מאדנס. ניצן פלד ניתח את התרומה של דייויד בלאט למיתוג מכבי תל אביב כתוכנית קולג' אירופית על ידי בדיקת מספר השחקנים שעברו תחתיו בטרם הגיעו או חזרו ל-NBA. אבל מעבר לרקע האמריקאי שלו ולסגנון הכדורסל שמתאים לזרים אמריקאים ואתלטים, בלאט הוא תלמיד של כדורסל מכללות. הוא מתייחס לנבחרת רוסיה כ"תוכנית של שבע שנים" ויש כבוד הדדי רב בינו לבין מאמן נבחרת ארה"ב ומכללת דיוק מייק ששבסקי.

עם זאת, מכבי תל אביב תחת בלאט היא קבוצת עונשין חלשה מאוד, מה שעומד ביחס הפוך לטביעת האצבע שלו, לכמות התארים שהשיגה ולמה שהוא מוציא מהקבוצה. לפני הניצחון על ארגנטינה בלונדון במשחק על הארד, בלאט שוחח עם שחקני נבחרת רוסיה וסיפר להם שהוא ובנו קלעי עונשין טובים והשחקנים גמלו לו ב-80% מהקו וזכייה במדליה אולימפית. גם במכבי הוא מאמין שהשנה השינוי יגיע. "עם הסגל הנוכחי אני בטוח שמכבי תל אביב תהיה קבוצת עונשין טובה יותר מאשר בשנתיים הקודמות", הוא אומר בחיוך.

על פי האחוזים בפתיחת העונה, היריבות של מכבי יתנו לה הרבה הזדמנויות להוכיח את זה. בעיקר במאני טיים.

הכותב הוא בעל תואר שני בלימודים אולימפיים וניהול ספורט ודוקטורנט לתקשורת באוניברסיטת בורנמות' באנגליה

לתגובות על הכתבה ליחצו כאן

תגיות

יורוליגדריק שארפמכבי תל אביבסטטיסטיקהסזאר טורסקליעון עונשיןדיוויד בלאט