אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך מחולק התקציב להשכלה הגבוהה בישראל צילום: עמית שעל

כך מחולק התקציב להשכלה הגבוהה בישראל

הצצה לתקציבי ההשכלה הגבוהה מראה כי תחום המחקר קיבל תוספות רבות לתקציב בשנים האחרונות, אבל גם שהתקצוב הממוצע לדוקטורנט ירד בכמעט 100 אלף שקל מאז שנת 2000. כך מבריחים את החוקרים של המחר

21.10.2012, 07:21 | חן פונדק

אחרי כמה שנות קיצוצים, בנו במשרדי האוצר ובות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב) תוכנית רב־שנתית להצלת ההשכלה הגבוהה. לאחר שבשנים 2000–2003 תקציב המערכת נשחק ריאלית במיליארד שקל ותקציבה בפועל הגיע לשפל של 4.5 מיליארד שקל, השנה המערכת אמורה להראות סימני התאוששות עם התחלת השנה השלישית בתוכנית ההצלה.

עם תחילת התוכנית ב־2010 עמד התקציב על 7.37 מיליארד שקל. באותה שנה עודכן מודל התקצוב, ולפיו הות"ת מחלקת את הכסף בין מוסדות הלימוד השונים, תעריפי התקצוב לתחומי הלימוד שונו והושקה התוכנית למרכזי מצוינות שהנה נדבך בתוכנית להשבת המוחות לישראל.

לחצו לצפייה: מה השתנה בחלוקת תקציב המדינה להשכלה הגבוהה בחמש השנים האחרונות

 

את יעדי התוכנית הרב־שנתית שעליה דובר עד היום בעיקר בסיסמאות ואת השיטה שבה עובדת התוכנית להשבת המוחות, יראה "כלכליסט" בימים הבאים. אך לפני כן צריך להבין איך בנוי תקציב ההשכלה הגבוהה ומה היו השינויים בו בשנים האחרונות.  

קראו עוד בכלכליסט

פחות כסף לסבסוד של כל דוקטורנט

 

מרבית תקציב הות"ת הולך ישירות למוסדות הלימוד, לפי חישובי מחקר והוראה. בתשע"ב עמד תקציב זה על 5.02 מיליארד שקל, אולם תקציב המוסדות מהות"ת בתשע"ב עמד על 7 מיליארד שקל בזכות סעיפי תקצוב נוספים.

המספרים מראים כי יותר כסף אכן מגיע היום להשכלה הגבוהה, ותקציבי המחקר וההוראה עולים. אולם, הסטודנטים עדיין מרגישים את קיצוצי התקציבים בקורסים שמצטמצמים, בתרגולים שמתבטלים אך בעיקר בחוסר אפיק אקדמי לשואפים לכך.

הסיבות לכך הן גם מחירי המחיה העולים מחוץ ל"מגדל השן", אך גם התמריצים הנמוכים הניתנים לאוניברסיטאות כדי להשקיע בחוקרי העתיד.

על בריחת המוחות דובר ועל החוסר בתקנים באוניברסיטאות פחות, אבל המשוואה פשוטה: בין שנת 2000 ל־2010 מספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות צנח ב־400 תקנים, ומספר חברי הסגל הזוטר ב־700. אך אם מסתכלים על חלק המחקר של ההשתתפות הישירה מגלים עוד לפני שמתחילה המלחמה על תקנים באוניברסיטאות, שמעתה גם יהיה קשה יותר להתקבל למסלול המקדים ללימודי הדוקטורט. הסיבה היא שכעת לאוניברסיטאות פשוט פחות משתלם להשקיע בחוקרים הצעירים.

אוניברסיטת תל אביב, צילום: מיכל ראש- בן עמי אוניברסיטת תל אביב | צילום: מיכל ראש- בן עמי אוניברסיטת תל אביב, צילום: מיכל ראש- בן עמי

עד להחלת מודל התקצוב החדש עמד התקצוב עבור רכיב הדוקטורנטים במרכיב המחקר על כ־30%, כאשר בתשע“א, במסגרת השינויים במודל התקצוב ושימת דגש על המצוינות המחקרית ברכיבים התחרותיים, הופחת חלקו של הרכיב ל־15%. הסיבה לשינוי היא שלפי חישוב המל"ג, מספר הדוקטורנטים בין שנת 2000 ל־2010 הכפיל את עצמו. התקציב הממוצע לדוקטורנט ירד מ־140 אלף שקל לדוקטורנט מלא בשנת 2000, ל־83 אלף שקל ב־2010, בגלל העלייה במספר הדוקטורנטים. בעקבות מודל התקצוב החדש ירד התקצוב הממוצע לדוקטורנט ל־47 אלף שקל. המהלך מצליח מבחינת המל"ג, שכן בשנתיים האחרונות נוספו 30 דוקטורנטים בלבד.

עוד לפני מהלך זה אין עידוד רב לאוניברסיטאות לקלוט סטודנטים לתואר שני עם תזה: זאת כי התפוקה המחקרית שמספקים הסטודנטים קטנה. כיום, רק 29% ממקבלי התואר השני באוניברסיטאות מסיימים עם תזה. בעוד שמספר הסטודנטים עם תזה בין 2000 ל־2010 גדל ב־1,300, מספר הסטודנטים בלי תזה גדל ב־3,200.

כאשר מביטים בשאר המרכיבים של החלק המחקרי, רואים כי רכיב הפרסומים המחקריים עלה מ־14.8% ל־34%. רכיב זה אינו מחושב לפי מספר פרסומים בלבד, אלא בהתאם לאיכות הפרסום ותחומו.

המלגות שניתנו לפוסט דוקטורנטים ייפסקו

 

תקציב נוסף מהות"ת מגיע למחקר אוניברסיטאי דרך זכייה של חוקרים בקרנות מחקר, ולא בתקציב למוסד אקדמי מסוים. תקציב זה נקרא הקצאה למחקר, ובשנה האחרונה היווה 9.4% מתקציב הות"ת, כאשר בתשס"ח עמד רכיב זה על 8%. הרכיב כולל קרנות מחקר שעלו ב־217 מיליון שקל בחמש השנים האחרונות, ומלגות לתלמידי מחקר שחלקן קטנו בשנים האחרונות: המלגות לתואר שני שעמדו בשנה האחרונה על 899 אלף שקל קטנו ב־82 אלף שקל מאז תשס"ח, והן מעניקות 12 מלגות לסטודנטים המגיעים מהמכללות לאוניברסיטאות. מלגות לקליטת פוסט־דוקטורנטים באוניברסיטאות בארץ עמדו בשנה האחרונה על 3.5 מיליון שקל, לאחר שקטנו בסכום זה בחמש השנים האחרונות וייפסקו השנה. גם תוכנית קליטת החוקרים מחו"ל העומדת על 30.6 מיליון שקל קטנה ב־4 מיליון שקל. תוכנית המעודדת את האוניברסיטאות לקלוט סגל צעיר עומדת על 25.5 מיליון שקל, וגדלה ב־7 מיליון שקל.

פחות כסף למתמטיקה, ביולוגיה ורפואה

 

מרכיב ההוראה נמדד בכל מוסד לפי מספר הסטודנטים בכל תחום, התעריף לכל תחום ומקדם יעילות המשקף כמה סטודנטים סיימו את לימודיהם בזמן.

ב־2010 עודכן הסבסוד הניתן לכל תחום. עד אז ניתן סבסוד שונה ל־12 תחומי לימוד, ועתה החלוקה מתפרסת על 29 תחומי לימוד שכוללת תעריף שונה למכללות ולאוניברסיטאות. התקצוב למדעי הרוח בתואר ראשון באוניברסיטאות עומד כיום על 30.8 אלף שקל לסטודנט, בעוד שתקצוב מדעי החברה בתואר ראשון באוניברסיטאות עומד על 17.3 אלף שקל, ומינהל עסקים ומשפטים עומד על 15.4 אלף שקל. התקצוב לסטודנט למדעים פיזיקליים באוניברסיטה עודכן מ־42 אלף ל־62 אלף שקל, והתקציב למדעים ביולוגיים לתואר שני עלה מ־57 ל־69 אלף שקל. ברוב התחומים מדובר בעליות, למעט במקצועות שבהם הביקושים גבוהים במכללות החוץ־תקציביות: במשפטים לתואר שני ירד התקציב מ־19.3 ל־18.3 אלף שקל, כאשר הסטודנטים מהווים 6.4% ממספר הסטודנטים לתואר שני באוניברסיטאות. במינהל עסקים לתואר שני באוניברסיטאות ירד התקציב מ־18.7 ל־18.3 כאשר הסטודנטים מהווים 17.4% מהלומדים לתואר שני. ובמינהל עסקים לתואר שני במכללות ירד מ־14 ל־13.7 אלף שקל, כאשר אלו מהווים 27% מהלומדים.

מנואל טרכטנברג, צילום: עמית שעל מנואל טרכטנברג | צילום: עמית שעל מנואל טרכטנברג, צילום: עמית שעל

גם מקדם התעריף בתחומי הדוקטורנטים שונה כך שניתנה תוספת לדוקטורנטים מהנדסה ואדריכלות ומדעי הטבע הפיזיקליים, מה שהביא להקטנת התקצוב של דוקטורנטים בשאר התחומים כולל רפואה, מתמטיקה, ביולוגיה ורוח. ההסבר הוא גידול מהיר יותר בתחומים אלו במספר הדוקטורנטים לאורך השנים.

רק 2.8% מהתקציב כסיוע לסטודנטים

 

בתוך העלאת תעריפי הסבסוד לכל תחום הוטמע סעיף הפחתת שכר הלימוד. שכר הלימוד מוסיף כ־2 מיליארד שקל בשנה לתקציב ההשכלה הגבוהה, ומהווה לאורך השנים כרבע ממנו. ועדת וינוגרד המליצה על הפחתת שכר הלימוד לתואר ראשון בשיעור ריאלי מצטבר של 50%. המלצות אלו אומצו על ידי הממשלה, אך לאחר מכן סויגו כך שבפועל הופחת שכר הלימוד בשיעור מצטבר של 26%.

ב־2005 עמד שכר הלימוד על 8,383 שקל לשנה לתואר ראשון, והשנה שכר הלימוד עומד על 9,979 שקל לשנה. סכום זה לא כולל תשלום דמי רווחה ודמי אבטחה המשתנים ממוסד למוסד, ובשנה החולפת נעו בין 692 ל־820 שקל לכל סטודנט. שכר הלימוד לתואר שני לא הופחת ועומד השנה על 13,485 שקל, עלייה של יותר מ־2,000 שקל בשש שנים.

הכסף מהפחתת שכר הלימוד יוצא מתקציב הות"ת ומוחזר למוסדות על בסיס ההפחתה לשנה שעברה, וסעיף זה הוכנס לתוך רכיב שהוגדר בעבר כסיוע לסטודנט. מ־2010 סעיף זה נמחק, ונכנס לעדכון התעריפים לסבסוד כל סטודנט.

כך, הסיוע לסטודנטים עמד ב־2007 על 565 מיליון שקל והיה 8.4% מתקציב הות"ת, וב־2011 עמד על 216 מיליון שקל והיה 2.8% מהתקציב. קרן הסיוע לסטודנטים על בסיס מצב סוציו־אקונומי עלתה בין 2010 ל־2011 פי שניים ועמדה בשנת התקציב האחרונה על 102 מיליון שקל, אולם עדיין מרבית הסיוע לסטודנטים כיום נמצא מחוץ לתקציבי ההשכלה הגבוהה ובאחריות משרדי הממשלה. בשנים הבאות הסיוע לא יגדל דרך מלגות, אלא דרך הלוואות.  

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
תגובה ל4 ה"כלכלן"
קראת את שכתבת? אתה מתנגד לסבסוד מדעי הדשא לדבריך כך שכל מי שבחר בכך לשיטתך צריך לשלם על כך ולא לזכות בסבסוד ציבורי. מאידך, אתה מבקש תשלום דיפרנציאלי עבור לימודים כך שלשיטתך, כל מקצוע או תחום ככל שהוא יהי מניב יותר התשלום עליו גבוה יותר. על פי שיטה זו מדעי הדשא בעלי תשלום נמוך... אתה מבקש להגדיל תקציבי מחקר ומאידך באותה פיסקה אתה מבקש מהסטודנטים לשלם את המחיר הכלכלי של מקצועם... וואלה, עם מערכת שיקולים וחשיבה כזו לא הייתי מעסיק אותך כלל. לא בטוח גם שהייתי שולח אותך לרכוש השכלה.
רון  |  21.10.12
4.
תקציבי ההשכלה הגבוהה, חשבון פשוט והכיס שלנו. כדאי לקרוא.
מהכתבה עולות מסקנות מענינות: 1. הסטודיטים משלמים כ 18% מעלות הלימודים, 82% מגיעים מכיסו של משלם המסים. 2. הסבסוד הזה עולה לאזרחי מדינת ישראל כ 7 מיליארד ש"ח בשנה, כ 500 ש"ח לחודש למשק בית. זה מעורר כמה שאלות: 1. האם אנחנו מוכנים לסבסד את הסטודנטים שבחלק קניכר מהזמן מבלים על מדשאות או לומדים מקצועות שלא יניבו ערך כלכלי עתידי (אמנות, הסטוריה, פילוסופיה)? 2. האם הגיוני שסטודנט ממוצע יוציא יותר על סעיף דיור, סעיף תחבורה ורכב, או סעיף מזון, מאשר הוא מוציא על רכישת התואר? 3. למה העולם גועש כשיש כתבה שדנה בתקציבים שמעבירים לעולם הישיבות, כאשר מדובר על שקלים בודדים לחודש מתקציב של משק בית, כאשר רוב כספינו כמשלמי מיסים הולך למימון מדעי הדשא? 4. למה לא מגדילים תקציבי מחקר לדוקטורנטים בתחומים מניבים, ומבקשים מהסטודנטים שרוכשים תואר ראשון כדי להתקבל לעבודה, לשלם את המחיר הכלכלי של ההשכלה שלהם? 5. למה אין תשלום דיפרנציאלי של שכר לימוד, מה שעולה יותר ומניב יותר, צריך להיות יקר יותר כשכר לימוד?
כלכלן  |  21.10.12
3.
קודם שהאונ' ינפו את מקצועות הסרק, יעיפו מרצים פוליטיים ולא יתנו תואר פיקטיבי (ע"ע יאיר לפיד..)
אחרכך שיפסיקו לאפשר למרצים שמרויחים עשרות אלפי שקלים לעשות טובה שהם מלמדים כמה שעות בשבוע, רובם גם לא עוסקים במחקר אמיתי אלא יושבים שעתיים לפטפט עם דוקטורנטים במשרד. יש המון בזבוז כסף.
דרוש בדק בית רציני  |  21.10.12