המאבק בפלאפון: מה שלא יעבור בפסיקה יעבור בחקיקה

מי שלא נמצא בברנז'ה הצפופה של עולם יחסי העבודה, לא יכול להבין כמה הוא רועש וגועש בימים האחרונים לקראת הדיון היום בבית הדין הארצי לעבודה בשאלת חופש הביטוי של המעסיק.

האפשרות של מעסיק להשפיע על הקמת ועד עובדים היא שמונעת הקמה של ועדים רבים, אומרים בהסתדרות. אם המעסיק יהיה חייב למלא את פיו מים מעתה והלאה, עובדים רבים יעזו ויקומו לאגד את חבריהם במקום העבודה. זו הפסיקה שהם מקווים לקבל מנשיאת בית הדין הארצי נילי ארד.

אלא שבאיזשהו מקום, התשובה הסופית ידועה לכולם. סיכוי קטן מאוד שהנשיאה ארד תקבל את עמדת ההסתדרות לפיה אסור למעסיק להביע כל דעה כלשהי על ההתארגנות. מעסיקים כמו הנהלת כלל ביטוח ופלאפון ניצלו בתקופה האחרונה את מרותם ואת סמכותם במטרה להשפיע על התארגנות העובדים אצלם באופן בוטה וגס, בלשון המעטה. אלא שמכאן ועד לאיסור כולל על חופש הביטוי של המעסיק המרחק הוא רב. לא משום שהוא לא מוצדק, אלא פשוט משום שמדובר על גזירה שהציבור, במקרה זה המעסיק, פשוט לא יכול לעמוד בה ולא יעמוד בה.

ולכן העיניים לא באמת נשואות אל הנשיאה ארד. לפני כשבוע כתבנו ב"כלכליסט" על אפשרות של גיבוש עסקת חבילה לאחר הבחירות, בהנחה שראש הממשלה הבא יהיה בנימין נתניהו. לא כאן המקום לפרט את כל פרטי התוכנית, אך המרכיב הנוגע לדיון שיתקיים היום הוא זה בו יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ישדך בין העבודה לליכוד ויקבל בתמורה חוקי עבודה שיקלו עליו להקים ועדים. בתמורה להסכמתם, המעסיקים עשויים לדרוש נתח בדמות חוקים להגמשת שעות העבודה.

אחד החוקים שעיני עשוי לדרוש, אם וכאשר עסקה כזו תתגבש, הוא תיקון לחוק הסכמים קיבוציים, בו יוגדרו לא רק המותר והאסור למעסיק בעת התארגנות, אלא גם קנסות ברורים על מעסיק שיפר זאת. בהסתדרות לא מסתירים את הכעס הגדול שלהם על שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אורנית אגסי, שגם אם לפעמים נזפה בהנהלת פלאפון על התנהלותה, לא נקטה נגדה בשום סנקציה, "בבחינת הכלבים נובחים והשיירה עוברת", כפי שהתבטא אז בכיר בהסתדרות. אם הנשיאה ארד לא תסדיר היום את הכללים של חופש הביטוי של המעסיק, לא נתפלא אם חוק חדש יוולד בקורפוס חוקי העבודה.