בין הוליווד לבוליווד

אחוז מאוכלוסיית ארה"ב הם הודים, והמספרים גדלים בזכות עוד ועוד מהגרים מהודו. בין 1990 ל־2000 גדלה האוכלוסייה ההודית בארה"ב ב־130% - פי עשרה מהממוצע האמריקאי. בסך הכל מדובר ביותר מ־3 מיליון הודים באמריקה. גם אוכלוסיית המהגרים מאזור הקריביים לארה"ב צומחת, וכיום, על פי מחקרים, 9% מסך הזרים בארה"ב הם מהגרים מהקריביים - כמעט 3.5 מיליון איש. המהגרים מפקיסטן, כמו גם האזרחים האוסטרלים והבריטים הרבים שחיים בארה"ב, מונים כמה מיליונים. מה הקשר לספורט? ובכן, אותם הודים ומהגרים מהקריביים יכולים להוות את הבסיס לליגה חדשה שתקום בארה"ב ואולי תשנה את יחסי הכוחות באחד מענפי הספורט הפופולריים בעולם - הקריקט.

לקריקט בארה"ב יש סאונד מוזר וגם מצחיק עבור אמריקאים רבים. ג'ייסון אלכסנדר, לשעבר ג'ורג' קוסטנזה בסיינפלד, התבדח בעבר שביחס לרוגבי, הפוטבול האמריקאי עם הריפוד על השחקנים והקסדות מחוויר, אבל ביחס לבייסבול, הקריקט הוא "גיי" (הוא נאלץ להתנצל אחר כך). בקליפ יוטיוב אחר שנקרא "What Playing Cricket Looks Like to Americans", רואים קומיקאים "משחקים קריקט" על מדשאה. הם לא באמת משחקים קריקט, אלא מתחרים בשחמט ובמשחקי חברה אחרים.

הקריקט Twenty20 הומצא ב-2003 באנגליה ומאז דומיננטי בעולם עסקי הקריקט | צילום: איי אף פי

מנצחת את אופרות הסבון

האם קריקט במדינה רווית ספורט יכול להצליח? ובכן, מארגני תחרות הקריקט Twenty20 (גרסה מקוצרת של המשחק) בארה"ב מקווים לרתום לעזרתם כוכבי הוליווד, כמו השחקנים האוסטרלים ראסל קרואו ויו ג'קמן, שיסייעו למכור שש קבוצות חדשות בעלות של 40 מיליון דולר כל אחת. קריקט הולדינגס אמריקה, במימון התאחדויות הקריקט של ניו זילנד, של ארה"ב ושל משקיעים הודים, מעתיקה את הרעיון של קבלת החסות ממפורסמים שמאפיינת את הפרמיירליג ההודית, כחלק מהמאמצים לקראת פתיחת ליגת UST20 ביוני 2013. הפרמיירליג ההודית, ה־IPL, הפכה לאחד מסיפורי עסקי הספורט המוצלחים ביותר מאז הקמתה ב־2008. הרעב ההודי לקריקט איכותי ולכוכבים גדולים הפך את הליגה לאחד מנכסי הספורט השווים ביותר בעולם.

"אנחנו רוצים לחבר בין הוליווד ובוליווד ולשלב מפורסמים במוצר הבידור הזה שאנחנו מקימים", מסר מנכ"ל החברה ניל מקסוול. "ישנם מפורסמים רבים שמבינים את ההטבות הנלוות מהחיבור עם קבוצה הפועלת בשוק האמריקאי, שהיא גם בעלת חיבור רגשי חזק לקהל מחוץ לאמריקה". ליגת הפרמיירליג בקריקט ההודית (IPL) הוקמה ב־2008, ומשודרת במדינה השנייה המאוכלסת ביותר בעולם בשעות הפריים טיים למול אופרות סבון. הליגה כוללת שמונה קבוצות, ושחקני בוליווד מפורסים כמו שארוקה חאן ופריטי זינטה נמנים עם קבוצת הבעלות. על פי חברת מחקרי השוק בראנד פייננס אינדיה, שווי המותג עומד על 2.92 מיליארד דולר. הליגה אף חתמה על הסכם זכויות שידור לעשר שנים בשווי 1.6 מיליארד דולר עם וורלד ספורט גרופ וסוני אנטרטיינמנט.

מעודדות ב-IPL. המותג של הליגה שווה כמעט 3 מיליארד דולר | צילום: איי אף פי

משחק קצר, רק שלוש שעות

Twenty20 הוא הצורה החדשה והקצרה יותר של קריקט, שכוללת שלוש שעות משחק המלווה במוזיקה רועשת ובמעודדות, שמושך יותר צופים מאשר צורות המשחק המסורתיות הארוכות יותר, ובהן משחק הטסט קריקט שעשוי להימשך אף חמישה ימים. ווסט אינדיס זכו באליפות העולם האחרונה של Twenty20 לאחר שגברו על המארחת סרי לנקה בגמר שנערך ב־7 באוקטובר. צורה זו נוסדה באנגליה ב־2003.

קריקט הוא אמנם הספורט הפופולרי ביותר בהודו, אך חשיפתו בארה"ב, שבה שוק הספורט נשלט על ידי פוטבול, בייסבול וכדורסל, מוגבלת בעיקר לעובדים זרים ממדינות כמו הודו, פקיסטן, אוסטרליה ווסט אינדיס, שבאופן מסורתי הקריקט זוכה בהן לאהדה רבה. "קריקט הוא הספורט השני הגדול בעולם ואין לו נוכחות בשוק השידור, הספונסרים והזיכיונות הגדול בעולם, כך שמנקודת מבט זו מדובר בטיעון משכנע ביותר", אומר מקסוול.

המארגנים מתכננים לקיים את המשחקים באופן זמני באצטדיונים בניו יורק, לפני שייקבעו סופית שש הקבוצות בערים שונות בארה"ב. לטענת מקסוול, באופן כללי יצופה מהמשקיעים לשלם 40 מיליון דולר לאורך תקופה של עשר שנים, כדי להבטיח שבבעלותם קבוצה שיכולה להתחרות במשך חודש אחד בשנה לפחות. תהליך מכרז רשמי יחל החודש. חברות אמריקאיות כמו פפסיקו וחטיבת ESPN של וולט דיסני הן בין השותפות הגדולות ביותר של הספורט, ואילו ארה"ב מייצגת 15% מההכנסות של הקריקט, מפרט טים אנדרסון, מנהל הפיתוח הבינלאומי של התאחדות הקריקט הבינלאומית (International Cricket Council’s Global Development). הודו, לעומת זאת, מספקת 70% מההכנסות. ארה"ב מושכת גם את המספר השני הגבוה ביותר של מבקרים מחוץ להודו באתר הארגון. על פי מועצת הקריקט הבינלאומית (ICC), כ־15 מיליון אוהדים עוקבים אחרי הספורט בארה"ב. ניסיון קודם לארגן תחרות בארה"ב נתקע לאחר שה־ICC איים על מדינות לא לשחרר שחקנים עבור האירוע, מכיוון שהוא לא אושר על ידי ההתאחדות האמריקאית.

תקציב המשכורות של הליגה, שתימשך חודש, יעמוד על מיליון דולר עבור קבוצות של 15 משתתפים, רובם שחקנים זרים. כל קבוצה תוכל גם להשיג שני שחקנים כוכבים נוספים, הוסיף מקסוול. "הטיימס אוף אינדיה" מדווח כי החובט האנגלי קווין פיטרסן הרוויח 2 מיליון דולר עבור השתתפותו במחצית מ־16 המשחקים של קבוצת דלהי דרדבילס, בעונה החמישית של הליגה ההודית שהתקיימה השנה.

ארבעה מתוך חמשת ה"כובשים" (הכי הרבה ריצות עם נקודות) המובילים מה־ World Twenty20 הם מקרב 196 שהעניקו תמיכה לתחרות האמריקאית, מציין מקסוול האמריקאי, שיושב בדירקטוריון של מועדון הקריקט של סידני וכיהן כמנכ"ל הראשון של קבוצת הפרמיירליג ההודית Kings XI Punjab.

עם זאת, קרוב לוודאי ששחקנים מאנגליה ומאוסטרליה דווקא לא ייכללו בתחרות, מכיוון שתאריך הפתיחה מתנגש עם סדרת אשס (Ashes Series) בין שתי המדינות. "ההשתתפות תועיל למותג של השחקנים", אומר מקסוול, "יש משקל רב לשלושה שבועות בניו יורק עבורם ועבור בני המשפחה שלהם".

הפנייה לשחקני הוליווד ואפילו לכמה מכוכבי בוליווד עשויה לעזור לליגה למשוך נשים וילדים, קבוצה דמוגרפית חשובה לשלבי ההקמה, על פי מקסוול. "ליגת הפרמיירליג ההודית מתחרה באופרות הסבון בהודו בשעת השידור של 16:30, שבה נשים רבות מתיישבות לצפות בטלוויזיה", הוא אומר. "הם הצליחו לעשות זאת בזכות שילוב בוליווד לתוך מוצר הקריקט. ממה שלמדנו מהם, אנחנו מעוניינים לבנות מבנה זהה".

יו ג'קמן. יהיה בעלים של קבוצה? | צילום: איי פי

להיות גשר תרבותי

המטרה של הליגה היא קודם כל להצליח לגרום לגורמי שידור להתעניין במשחקים ולקנות אותם בלפחות 20 מיליון דולר - סכום קטן בשוק הרווי של זכויות השידור בארה"ב. ההנחה היא שאוכלוסיות המהגרים יהיו הבסיס העיקרי לכך, אבל חשוב לציין שמחירי זכויות השידור עולים בארה"ב (ובעולם בכלל) מפני ששידורי ספורט הם בין השידורים היחידים שחייבים לצרוך בשידור ישיר, מה שאומר שהם יותר אטרקטיביים למפרסמים. כמו כן, הם גם אטרקטיביים מאוד למחפשי נישה ולנותני חסות, שמקבלים חשיפה מלאה בזמן השידורים. לליגת קריקט אמריקאית יש גם יתרון בקשר הישיר עם מאגר הלקוחות האדיר שנמצא בהודו.

"הקבוצות יצטרכו למצוא חן בעיני כמה תאגידים אמריקאיים שירצו לחשוף את עצמם יותר בפני הציבור ההודי", אומר מקסוול. "הליגה יכולה להיות גשר תרבותי בין ארה"ב לקריקט. ויש כאן גם פלטפורמה לא יקרה מדי שאפשר ליצור דרכה קשר עם מספר רב מאוד של צופים. זה עניין שגם יצמח". דייב ריצ'רדס, מנכ"ל ה־ICC, הוסיף: "כבר כמה שנים שאנחנו מנסים להרים את הקריקט בארה"ב, אבל אם זה יקרה זה יהיה רק בפורמט ה־Twenty20".

"אין תשתית קריקט בארה"ב", אומר מקסוול, "אבל המטרה היא לבנות מבניים זמניים בניו יורק ואז לגדול לשאר המדינה. הדברים האלה זקוקים לזמן".