חדשות האלכוהול: הברבן נותן פייט

במשך שנים התייחסו האמריקאים לברבן, המופק מתערובת דגנים שלפחות 50% ממנה תירס, כאל בן חורג בעולם האלכוהול. הברבן נתפס כוויסקי נחות, שמיועד לכפריים הבורים, המכונים שם Hillbillies. הקהל האופנתי, הנחשב, העדיף סינגל מאלטים סקוטיים, שנתפסים כמתוחכמים יותר.

יצרני הברבן שנרתמו לשנות את מיצובו של המשקה עלו על עגלת הפרימיומיזציה והציגו שורה של מוצרים חדשים בעלי גוון בוטיקי - בעיקר משקאות Small Batch, כלומר וויסקי המזוקק בכמויות קטנות, ו־Single Barrel (מחבית יחידה). מוצרים אלה נחשבים ליוקרתיים יותר ומשווקים תחת הבטחה שאנשי המקצוע מקדישים תשומת לב רבה יותר לזיקוק. כך, לצד מותגי הברבן המוכרים והענקיים, דוגמת ג'ים בים או Wild Turkey, פורחים מותגים דוגמת וודפורד ריזרב, Knob Creek או Maker's Mark, וגם יצרני הענק יצאו לשוק עם סדרות בייצור מוגבל.

על פי נתוני סקר שפרסם איגוד המזקקים של קנטקי, המאגד את רוב המזקקות הגדולות במדינה, נראה שהמאמצים הניבו תוצאה. בשנת 2010 חזר ייצור הברבן בקנטקי לעלות, לאחר כמה שנות ירידה. במזקקות נמצאו בתהליכי יישון באותה שנה כ־4.7 מיליון חביות ברבן (מה שמחזק את הבדיחה הגורסת כי בקנטקי יש יותר חביות ברבן מאשר תושבים), ומחזור המכירות העולמי של וויסקי אמריקאי (ברבן וטנסי) הסתכם בכ־3.7 מיליארד דולר.

היצע הברבן בחנויות האלכוהול בישראל רחוק מלהרשים, אך בימים אלה עולים על המדפים שני מותגים חדשים שאולי מסמנים את העובדה שהברבן מתחיל את מסע ההשתדרגות גם אצלנו. הוויסקי של בנצ'מארק, שמחירו כ־150 שקל, הוא ברבן קלאסי ולא מתוחכם, שמתאים למתחילים בתחום, אך הוא נותן תמורה מצוינת לכסף. הוויסקי של Buffalo Trace, שנמכר בכ־350 שקל, הוא כבר מתוחכם הרבה יותר, ומפגין עומק ומורכבות שהופכים אותו למתחרה רציני לוויסקים הסקוטיים.