טיפול חינם לילד? לא אצל רופאי השיניים הפרטיים

רפורמת שירותי רפואת השיניים חינם לילדים עד גיל 12 מאפשרת לקבל את השירותים רק בקופות החולים ולא אצל רופאים פרטיים. כבר שנתיים וחצי שהמדינה מעכבת החלטה שלה עצמה, ולפיה גם רופאי השיניים הפרטיים יוכלו להעניק טיפולי שיניים בחינם לילדים עד גיל 12 כחלק מהחוק החדש. המצב הקיים מנוגד להחלטת הממשלה ולעמדתו המפורשת של ראש הממשלה, שבישיבה האחרונה שהתקיימה בנושא דרש להסדיר את העניין בדחיפות.

לטענת הסתדרות רופאי השיניים בישראל, משרד הבריאות מערים קשיים ומעכב את יישום החוק גם באמצעות רופאים פרטיים. "משרד הבריאות מנסה להכשיל את המהלך כנראה כי הנפגעות העיקריות של מהלך כזה יהיו קופות החולים", אומר יו"ר הסתדרות רפואת השיניים בישראל ד"ר יצחק חן ל"כלכליסט".

שר הבריאות ליצמן עם כניסת החוק לתוקף: "מדובר ב־6,000 רופאים פרטיים שהיה חשש שלא תהיה להם עבודה, החוק נועד להסדיר זאת" | צילום: עומר מסינגר

במשך שנים דיברו על הצורך להכליל בסל הבריאות את טיפולי השיניים לילדים. בתחילת 2010 זה קרה. בתחילה הוחלט כי הטיפולים בחינם יינתנו לילדים עד גיל 8, אך עד היום התרחבה התוכנית בהדרגה עד גיל 12. התקציב לתוכנית כיום הוא 312 מיליון שקל, שמתוכם 20 מיליון שקל נגזרים מהשתתפות עצמית.

כשהשאלה מי יספק את הטיפול לילדים, התשובה הברורה שעלתה היתה: קופות החולים. מה שאומר שגם אם ניתנו טיפולים וגם אם לאו, קופות החולים יקבלו את התקצוב הממשלתי עבור טיפולי השיניים לקופתן. אלא שסך רופאי השיניים הפרטיים שעובדים במשק, לפי נתוני ההסתדרות לרפואת שיניים, עומד על 7,000 רופאים, שמתוכם רק 1,500 עובדים עם קופות החולים.

המנדט נשאר בקופ"ח

בהחלטת הממשלה ממאי 2010 הונחו סגן שר הבריאות ושר האוצר כי גם רופאים פרטיים ישולבו במתן שירותי חינם לפי החוק. הרציונל לכך היה מגוון: לאפשר טיפול מיידי, פיזור גיאוגרפי גדול ושימור רצף טיפולי. שיקול נוסף הוא תעשיית רפואת השיניים וכ־30 אלף העובדים בתעשייה זו: רופאי שיניים, טכנאים, סייעות וכו', שעשויים להיפגע אם המנדט יישאר רק אצל קופות החולים.

ביולי 2010 נכנס לתוקפו חוק הבריאות הממלכתי שמאפשר את הטיפולים לילדים בחינם בקופת החולים. כמה ימים מאוחר יותר תוקן החוק כך שגם רופאים פרטיים יוכלו להעניק שירות בחינם לילדים, וזאת באמצעות הקמת תאגיד ייעודי ללא מטרות רווח שיאפשר את שילובם במערך השירותים. בדברי הסיכום הודה ליצמן לחברי הכנסת ואמר כי "מדובר, נדמה לי, בכ־6,000 רופאים פרטיים שעד היום טיפלו בשיניים, שהיה חשש שלא תהיה להם עבודה. החוק הזה מסדיר את זה ואני מודה לכנסת שאישרה את זה". אלא שב"קול קורא" שהוציא משרד הבריאות חודש לאחר מכן מפורטות הדרישות להכרה בתאגיד הייעודי: תאגיד ללא מטרות רווח, בעל הון עצמי של 15 מיליון שקל, שמתוכם לפחות 5 מיליון שקל נזילים ו־10 מיליון שקל ערבויות. "משרד הבריאות הציב תנאים קשים אשר אינם מאפשרים לאף חברה לתועלת הציבור, אשר הנה ללא מטרות רווח בשל אופייה המשפטי, לעמוד באותם התנאים", כתב ד"ר חן ליו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ. בהסתדרות לרפואת שיניים החלו בכל זאת לחפש אחר ארגונים ללא מטרות רווח שיוכלו לעמוד בתנאים. בנובמבר 2010 כותב ד"ר חן למנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו "אם עד אתמול היה חשד כבד שהדרג המקצועי של משרד הבריאות מטרפד הקמת תאגיד ייעודי, אחרי הישיבה של אתמול אינני זקוק לשום הוכחות נוספות. אחרי עזיבתך את הישיבה אנשי משרד הבריאות התבטאו די בגלוי בנידון", בהמשך הוא כותב כי "בזמן שמדיניות ממשלת ישראל היא מאבק נגד הריכוזיות, משרד הבריאות מעניק לקופות החולים יתרונות בלתי ניתנים למחיקה ומחזק עוד יותר את המונופול של קופות החולים". מכל מקום, במהלך התקופה הוגשו שתי הצעות להקמת העמותה: אחת שנפסלה; והשנייה של העמותה לטיפול למען בריאות הפה, שמפעילה ניידות לאנשים המרותקים לביתם ומתוקצבת על ידי משרד הבריאות.

במטרה לפתור את סוגיית הערבויות הודיע משרד האוצר כי הוא מוכן להעניק ערבויות בסכום של 5 מיליון שקל, וכי ההסתדרות לרפואת שיניים תיתן ערבות של 2 מיליון שקל בכפוף לאישור הממונה על ההגבלים עסקיים. במאי 2011 הגישה העמותה תוכנית עסקית. "הבעיה נותרה בחוסן או באיתנות הפיננסית של אותו גוף משפטי", הסביר גמזו בישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות באוקטובר 2011, "אני מזכיר לכולם שהחקיקה אמרה שזה גוף שחייב להיות מלכ"רי. לכן כרגע אנחנו נמצאים עם גוף שמבחינת התוכנית העסקית אין לו ההון העצמי הנדרש ואין לו הערבויות הנדרשות, העומדים בכללים גם של החוק וגם של כללי ההגשה שאותם ביקשנו". מנגד, יו"ר הוועדה חיים כץ הטיח בגמזו כי "למשרד הבריאות יש זמן והוא משחק ומושך".

ראש הממשלה מתערב

בינתיים הגישה ההסתדרות לרפואת שיניים בקשה לממונה על הגבלים עסקיים לאישור מתן מענק של 2 מיליון שקל מההסתדרות לטובת הקמת תאגיד. האישור התקבל.

ב־17 ביוני 2012 התקיימה ישיבת ממשלה בנושא בנוכחות ראש הממשלה. במהלך הישיבה שרת התרבות והספורט לימור לבנת הביאה לידיעת ראש הממשלה, שלמרות החלטת הממשלה על הקמת התאגיד הייעודי, התאגיד לא הוקם. ראש הממשלה הורה למנכ"ל משרד ראש הממשלה עו"ד הראל לוקר להקים את התאגיד בתוך חודש ימים, ואם לא יוקם יובא הנושא שוב בפניו, כך לדברי נוכחים בישיבה. אלא שאמירות לחוד ומעשים לחוד. חודש וחצי מאוחר יותר התקיימה ישיבה עם מנכ"ל ראש הממשלה, שבמהלכה חזרו בהם נציגי משרד הבריאות מההקלות שנתנו וחזרו לדרישות ההון המקוריות. בינתיים ממשיכה ההסתדרות לרפואת שיניים לחפש אחר ארגונים מתאימים.

מהאוצר נמסר: "במסגרת החוק ניתנה אפשרות להקמת תאגיד שיניים עצמאי שיספק שירותי סל לילדים. כדי להבטיח רמת שירות טובה ויציבות פיננסית של הגוף שיוקם ועל פי לשון החוק, פרסם משרד הבריאות תנאים וכללים להפעלת תאגיד שיניים. האוצר פעל להכליל בחוק אפשרות להקמת תאגיד עצמאי, והתחייב לפעול כדי להעמיד מענק הקמה לתאגיד שיעמוד בכללים. לצערנו לא קם אף תאגיד שעומד בכללים שאותם קבע משרד הבריאות".

ממשרד הבריאות נמסר: "התיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי לא קבע כי יש להקים תאגיד לנושא בריאות השן, אלא אפשר לעשות זאת, תחת תנאים והגבלות שנקבעו בחוק. באי־הקמתו של התאגיד אין כל פגיעה בשירות הניתן לילדים. חרף ניסיונות משרד הבריאות לקדם הקמת תאגיד, טרם פנה למשרד גוף רציני שהציג תוכנית בת־קיימא למתן השירותים. משרד הבריאות ימשיך לפעול כדי לקדם הקמת תאגיד".

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "משרדי ראש הממשלה הבריאות והאוצר בוחנים את עניין הקמת תאגיד שיניים פרטי שיבטיח את הרחבת הרפורמה לטיפולי שיניים, גם לרופאי שיניים פרטיים, בכפוף לכך שיובטח שתאגידים אלו, הממומנים מכספי משלם המיסים, יצליחו לספק שירות איכותי לאורך זמן. מסקנות הבדיקה צפויות להיות מוגשות בקרוב."