ראש עמותה ששכרו יותר מ־48 אלף שקל יספוג קיצוץ בתמיכה

הממשלה גיבשה קריטריונים חדשים המטילים סייגים על חלוקת כספי ציבור לגופים בהגבלת שכר הבכירים שלהם, אלא שבמשרד האוצר עוד בוחנים את הטיוטה – כך נודע ל"כלכליסט". 

משרדי הממשלה מחלקים מדי שנה יותר מ־20 מיליארד שקל לכ־3,000 מוסדות ציבור ולאלפי גופים אחרים כדוגמת ישיבות, מכוני מחקר, מוזיאונים ותנועות נוער. בחלק מהעמותות והגופים הנתמכים מכספי מהמדינה משתכרים הבכירים יותר מ־300 ואף 400 אלף שקל בשנה.

כך, עלות שכרו של סגן יו"ר עמותת נפש בנפש עמדה על 959 אלף שקל בשנה (על פי נתוני אתר גיידסטאר, שמרכז מידע אודות עמותות בישראל), ארגון שמקבל תמיכה של 20 מיליון שקל בשנה מהמדינה. המדינה אמנם לא מעוניינת להתערב באופן ההתנהלות של הגופים הנתמכים, אך בממשלה מרימים גבה כשמתברר כי ישנן עמותות שמחלקות משכורות גבוהות ממשכורתו של ראש הממשלה, שזוכות גם להשלמות כספיות מהכיס הציבורי. מדובר בין היתר במכוני מחקר, מוסדות תרבות וארגונים להבאת עולים.

השרים חוששים להתעמת עם המנכ"לים לפני הבחירות

 

בממשלה מודעים לכך שהמנכ"לים של הגופים הללו צפויים להשיב מלחמה שערה בהחלטה. זאת, בתקופה שבה השרים זקוקים לתמיכה רבה ככל הניתן, שלושה חודשים לפני הבחירות. כך, אף שמשרד האוצר תומך נלהב של הרפורמה ומדגיש כי ההצעה מקודמת, אומרים באוצר כי "היו חודשים ארוכים של התייעצויות משפטיות ושלושה סיבובי שימועים. הטיוטה בשלה לחתימה רק כמה שבועות". הנוהל כבר אושר במשרד המשפטים.

הנוהל אגב לא זקוק כלל לאישור הכנסת, והיועץ המשפטי צפוי לאשרו גם בתקופת בחירות - שכן הוא גובש בתקופה שקדמה להכרזת ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקדמתן.

לאחרונה השלימו הצוותים המקצועיים במשרדי המשפטים והאוצר את הכנתו של הנוהל שבו לראשונה משולבים סייגים לגבי שכר המנהלים, לצד הקלות אחרות שאמורות לפשט את הדרך שבה עמותות יוכלו לזכות לתמיכה. הסייגים אמורים להתוות את דרך המלך - הממשלה לא תורה לעמותות להפחית את השכר ולא תתערב בניהול שלהן. במקום זאת, התמיכה תופחת ככל שהשכר יהיה מופרז יותר.

לפי הטיוטה, עלות השכר של שדרת הניהול במוסד נתמך לא תעלה על "השכר ברוטו במכפלת 1.4 של מנהל חברה ממשלתית לא עסקית בדירוג הגבוה ביותר לפי דירוג חברות ממשלתיות לא עסקיות".

ב־2011 עמד שכרו המקסימלי של מנהל חברה ממשלתית על 35,462 שקל, כך שעלות השכר בגוף נתמך יכולה להאמיר עד ל־48,388 שקל לחודש, כ־580 אלף שקל בשנה. הטיוטה אף כוללת מנהלים חיצוניים לאותו גוף - עצמאים שנותנים שירותים למוסד וקבלני משנה. חריגה מהכלל תוביל לקיזוזים בתמיכה הניתנת למוסד הציבור: התמיכה השנתית תופחת במכפלת החריגה ב־5.

כך, אם לדוגמה עובד בתפקיד ניהולי בגוף מסוים הנתמך על ידי המדינה בהיקף של 100 אלף שקל בשנה משתכר 55 אלף שקל - תופחת התמיכה בכ־35 אלף שקל, ותעמוד על 65 אלף שקל בלבד. הכלל יחול רק על גופים שהתמיכה בהם עולה על 25% מתקציבם, או עומדת על 5 מיליון שקל - הסכום הנמוך יותר.

האוצר תומך ברפורמה, והשר עוד בוחן את הטיוטה

עם זאת, הטיוטה מאפשרת סטייה מהנורמה: בהתייעצות עם החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו, משרד ממשלתי יוכל לאשר חלוקת כספים לעמותה שבה מחולק שכר הגבוה מהרף. כוונת המושג "בהתייעצות" היא שהמשרד הממשלתי יוכל לאשר את החריגה חרף התנגדות מצד החשבת, והמשרד רק מחויב ליידע אותה בדבר ולשמוע את עמדתה. עם זאת, החריגה תתאפשר רק במקרים מסוימים שיוגדרו מראש. בישראל עובדות באופן פעיל כ־25 אלף עמותות. מדובר במגזר שהיה אחראי ל־5.8% מהתוצר המקומי הגולמי ב־2009, וכולל 370 אלף שכירים ו־280 אלף מתנדבים. עם זאת, המגזר עדיין סמוך על שולחן הממשלה - כ־53% מהכנסות המלכ"רים הן מהעברות הממשלה.

התמיכות הן הדרך שבה הממשלה תומכת במוסדות שמוציאים לפועל מדיניות שאותה היא מעוניינת לעודד, החל בעמותות המספקות שירותי קליטה ומזון מסובסד, דרך יוזמות אזרחיות, וכלה במימון פעילויות תרבות ומוסדות תורניים. כדי לקבל את הכספים, על הגופים לעמוד במבחני התמיכה שמפרסמים משרדי הממשלה.

מחקר שפורסם ב"כלכליסט" הצביע על כך שכספי התמיכות שמעבירה הממשלה מוקצים פעמים רבות לפי לחצים פוליטיים, וכי חלק מהשרים נוהגים להכניס במבחני התמיכה שעליהם הם חולשים שינויים כדי לווסת כספים לגופים המזוהים איתם פוליטית.

לפי המחקר, שחיבר אברהם אסבן מהאוניברסיטה העברית, מבחנים רבים מתוקנים לפי הקשר פוליטי, בייחוד כשמדובר במפלגה סקטוריאלית ובשר בעל אג'נדה חברתית ברורה.