תקדים: ביהמ"ש הטיל על חברה עבודות שירות במקום הרשעה

האם חברה המואשמת בפלילים יכולה לחמוק מהרשעה ולבצע שירות לתועלת הציבור כמו אדם בשר ודם? פסק דין של בית המשפט העליון קבע השבוע שכן, ושלח לקבלת תסקיר את חברת נמלי ישראל שהודתה בזיהום מי ים. "בנסיבות המקרה נראה כי היחס בין העבירה לבין הפגיעה שהרשעה בפלילים עלולה להסב למבקשת בהקשר המכרזי, ובהתחשב בעברה הנקי ובתיקון המעוות, מצדיק שלא להרשיעה בדין", כתבו שופטי העליון בפסק הדין.

נושאי המשרה נשארו מחוץ לכתב האישום

נגד חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ הוגש ב־2009 כתב אישום בבית משפט השלום בחיפה בגין הטלת פסולת למי הים. על פי כתב האישום, החברה, שהנה חברה ממשלתית המופקדת על פיתוח תשתיות הנמלים אשדוד, חיפה ואילת וניהול נכסיהם, ביצעה עבודות בנמל חיפה וניתן לה היתר להטלת פסולת בים. אולם בפברואר 2009 נצפתה הדוברה תמר, שבבעלותה, מטילה פסולת באתר הפרויקט בניגוד לתנאי ההיתר לחוק מניעת זיהום הים. הטלת הפסולת, כך לפי האישום, יצרה כתם גדול במי הים הסמוכים לפתחו של נמל חיפה וגרמה להפרעה לסביבה הימית. "במעשים ובמחדלים המתוארים לעיל הטילו הנאשמים לים פסולת בניגוד לתנאי ההיתר שניתן להם", מסכם כתב האישום, אשר כלל מלבד החברה גם שלושה נאשמים נוספים שכיהנו בתקופה הרלבנטית כנושאי משרה בחברה.

נמל חיפה | צילום: בלומברג

במסגרת הסדר טיעון בין המשרד להגנת הסביבה לבין החברה, זו הודתה במיוחס לה ונמחקו האישומים נגד בעלי המשרה בה. הצדדים הסכימו כי לעניין העונש כל צד רשאי לטעון בפני בית המשפט כרצונו.

כצפוי, החברה ביקשה להימנע מהרשעתה, ובית המשפט קיבל עמדתה וחייב אותה בפיצוי בגובה 100 אלף שקל וכן ערבות של 185 אלף שקל כתנאי להימנע מעבירות דומות במשך שנה. בעקבות זאת ערער המשרד להגנת הסביבה לבית המשפט המחוזי בחיפה, שהפך את החלטת השלום והרשיע את חברת נמלי ישראל.

פרשנות התאגיד כאדם פסיקת העליון היא עוד צעד במגמה להשוואת מעמדם המשפטי של תאגידים ואנשים משה גורלילכתבה המלאה

בחברת נמלי ישראל לא אמרו נואש וערערו לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד יוסי בנקל ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל. לפי הערעור, בצד האפשרות לחייב תאגיד בפלילים ראוי כי יעמדו לו הגנות שונות ובכללן האפשרות שלא להרשיעו. הנזק בהרשעה בפלילים, לדברי נציגי החברה, גדול מהתועלת, והוא עלול למנוע מחברה ממשלתית לפנות למכרזים בחו"ל.

מנגד, טענו במשרד להגנת הסביבה כי החלת הסדר של אי־הרשעה על תאגידים מעלה קשיים מעשיים כבדי משקל. נטען כי צו של"צ (שירות לתועלת הציבור) נועד לאדם בשר ודם, וכי הדבר עולה הן מלשונן של הוראות הדין המתייחסות לתכונות אנושיות והן ממהותם של הצווים. כך גם באשר ליכולתו של תאגיד להתחייב שלא לעבור עבירה ובפרט במקרה זה, בו לא הוכחו נזקים עתידיים לחברה.

שופטי העליון, אליקים רובינשטיין, יורם דנציגר ויצחק עמית, קיבלו את הערעור וקבעו שהתיק יוחזר לבית משפט השלום שיקבע באיזו דרך יבוצעו העבודות לתועלת הציבור, בהתאם לתסקיר שייערך לחברה, וכי על סכום הפיצוי להיות "גבוה משמעותית ממה שהוטל בראשונה". "בנסיבות המקרה", כתב השופט רובינשטיין, "נראה כי היחס בין העבירה לבין הפגיעה שהרשעה בפלילים עלולה להסב למבקשת בהקשר המכרזי, ובהתחשב בעברה הנקי ובתיקון המעוות, מצדיק שלא להרשיעה בדין. איננו מתעלמים מן המדיניות, הראויה בעינינו מאוד, של אכיפה בנושאי איכות הסביבה - אך בשקלול הנסיבות וכיוון שהאינטרס ההרתעתי בכל הנוגע להגנה על איכות הסביבה יבוא על סיפוקו, ראינו לנכון לנקוט קו זה". לדברי השופט רובינשטיין, "אין בכך חלילה כדי לפתוח פתח לאי־הרשעה כעניין שבשגרה במקרים של עבירות תאגיד, והדברים מתוחמים למקרה ולנסיבותיו כפי שקבען בית משפט השלום". בשולי פסיקתו מתח השופט ביקורת חריפה על מחיקתם של שלושת נושאי המשרה מכתב האישום, בהתאם להסדר הטיעון בין הצדדים.

השופט עמית: תסקיר אינו מתאים לתאגיד

שופט העליון עמית קיבל את דבריו של רובינשטיין, אף שלדעתו אין זה נכון לשלוח חברה או תאגיד לקבלת תסקיר: "אופי, גיל, תנאי בית, בריאות גופנית ומצב שכלי", כתב, "כל אלה תכונות שבשר ודם נתברך בהן, ולא זכינו עד היום לקרוא תסקיר שירות מבחן על אודות תאגיד הסובל מהפרעת אישיות גבולית ונוהג באימפולסיביות. שירות המבחן מעסיק אנשי מקצוע

בתחום הנפש והעבודה הסוציאלית, שתורתם אומנותם בבני אדם ולא בתאגידים. חסרים אנו כלים לגיבוש ועיצוב תוכניות של תרומה לקהילה מצד תאגידים שהורשעו ושלא הורשעו, אלא שקצרה ידו של בית המשפט להמציא יש מאין, ועל המחוקק המלאכה לגבש ולעגן בחקיקה הסדר ראשוני בנושאים אלה". אלא שעמדתו זו של עמית ביחס לתסקיר נותרה דעת מיעוט.

עו"ד יוסי בנקל מטעם חברת נמלי ישראל: "המשמעות של הפסיקה היא מרחיקת לכת, כיוון שלהרשעה בפלילים של חברה יש, פעמים רבות, משמעות כלכלית נכבדה בשל הקלון הכרוך בהרשעה. חברות שהורשעו מנועות בדרך כלל מלהשתתף במכרזים ממשלתיים או בינלאומיים, וכן מלהתקשר עם גופים בינלאומיים שהקוד העסקי שלהם אוסר עליהם להתקשר עם מי שהורשע בפלילים".

המשרד להגנת הסביבה: "אנו לומדים את החלטת השופטים ומביעים סיפוק על כך שלצד הפניית החברה לתסקיר, החליטו השופטים להגדיל משמעותית את הפיצוי שהחברה תשלם בגין פגיעתה בסביבה הימית. לאור קשיים ראייתיים שונים שנמצאו בתיק, הוחלט בעבר להגיע להסדר טיעון עם החברה".