אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכר נכס ומניות כדי לחמוק מנושיו. ביהמ"ש: "זו היתה מכירה פקטיבית" צילום: שאול גולן

מכר נכס ומניות כדי לחמוק מנושיו. ביהמ"ש: "זו היתה מכירה פקטיבית"

קבלן הבנייה פינון מזרחי היה חייב 20 מיליון שקל לנושים, בהם חברת רדימיקס. הוא ניסה לחמוק מתשלום ע"י מכירה למראית עין של נכסים

25.10.2012, 17:02 | זוהר שחר לוי

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע השבוע כי בעל מניות בחברת אבנית, ביצע מכירה פיקטיבית של מניותיו ושל נכס השווה מיליוני שקלים בחולון, בניסיון לחמוק מנושיו.

"כל התיאור מביא למסקנה כי מדובר בחוזה למראין עין", כתבה השופטת דניה קרת-מאיר, ובכך סיימה תביעה בת ארבע שנים בה היו מעורבים חברת הבטון רדימיקס, כונסת נכסים, קבלן בנייה וגם איש העסקים דודי אפל שמסר את עדותו.

תחילת הסיפור בנפילתו הכלכלית של קבלן הבנייה פינון מזרחי שהורשע בעבירות מס. לפינון עברו בירושה 50% ממניות חברת אבנית, ביח"ר למרצפות וחומרי בניין וגם קרקע בחולון ששוויה נאמד במיליוני שקלים.

בין נושיו של פינון הייתה חברת רדימיקס ישראל, שמוזגה עם חברה אחרת בשם ב.ר בטון, וזו פתחה בהליכי הוצאה לפועל נגדו.

פינון, על פי ההליכים, חייב לרדימיקס 6.5 מיליון שקל ובסך הכך 20 מיליון שקל לנושיו. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, מונתה כונסת נכסים, עו"ד שושנה לונדנר, והוצא צו כינוס נכסים על מניותיו של פינון בחברת אבנית וכן על הנכס בחולון.

"הסכם המכירה המדובר היה רק למראית עין"

אולם לפני כארבע שנים, הודיע עורכת הדין יאנה ברויטמן כי היא ביחד עם שותפה, דוד אזולאי, חתמו עוד בטרם הוצא צו הכינוס, על הסכם זכרון דברים עם פינון ולפיו מניותיו בחברה וכן הנכס בחולון שייכים להם.

לדברי ברויטמן ואזולאי, שיוצגו על ידי עו"ד יצחק יונגר, הם שילמו לפינון 385 אלף דולר, העבירו דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל על הנכס בסך 1.1 מיליון דולר, שילמו מאות אלפי שקלים לפינוי פולשים שהיו על המקרקעין ואף השקיעו מאות אלפי שקלים בשיפוץ המבנה המצוי. לטענת התובעים, העובדה שהמניות והקרקע נמכרו בטרם מונתה הכונסת, מבטלת את מינויה ואת העיקולים שהוטלו.

מנגד, טענה רדימיקס כי העסקה לה טוענת עו"ד ברויטמן כלל לא נעשתה וכי הסכם המכירה המדובר היה רק למראית עין ועל כן הוא מבוטל.

לפי רדימיקס, מטרת זכרון הדברים וההסכם הייתה להגן על פינון החייב כ- 20 מיליון שקל לנושים שונים. "מדובר בעסקה פקטיבית", טענו ברדימיקס, "שנועדה להבריח נכסים. התובעים לא דיווחו על העסקה לשלטונות המס ולא דאגו לרישום הזכויות. תמורה העסקה לא ידוע ולא הייתה לתובעים כל כוונה לקיים את ההסכם".

גם הכונסת, עו"ד לונדנר, באמצעות עורכי הדין ד"ר יוסי כהן ואוהד מחרז ממשרד ד"ר יוסי כהן, טענה כי מדובר בזכרון דברים פיקטיבי וכי לא שולמה כל תמורה בגין המניות. פינון עצמו, שצורף כנתבע לתביעה, טען שאין כל מקום לצרפו להליך שכן הוא מעולם לא התכחש לתוקפם של זכרון הדברים וההסכם.

תצהיר של דודי אפל

במהלך הדיונים בתיק, בניסיון להוכיח את אמיתות העסקה, הוגש תצהיר מטעמו של איש העסקים דודי אפל, שאף הגיע להעיד בבית המשפט. אפל נקשר לעסקה מאחר והוא זה שהלווה לברויטמן ולאזולאי את הכסף, לדבריו בשל קשריו עם אביו של אזולאי, שמואל אזולאי, מהליכוד.

אפל אישר כי ברגע שאזולאי פנה אליו הוציא שני מיליון שקל במזומן. "היה משהו כזה, כן", אמר וציין כי הוא תמיד מחזיק בכספת יותר משני מיליון שקל במזומן שכן כ-17-16 משפחות סמוכות על שולחנו. לדבריו, לא עניין אותו לשם מה היה צורך בכסף ומערכת היחסים ביניהם הייתה כזו שלא ביקש ממנו בטוחה.

השופטת קרת- מאיר, ציינה בפסק הדין שישנה סתירה מהותית לגבי אופן החזר הכספים בין עדויות התובעים לעדותו של אפל. כך, העידה עו"ד ברויטמן כי הכסף הוחזר לאפל ואמרה "החזרנו הוא ביקש את הכסף, היה זקוק". לעומת זאת, העיד אפל כי כלל לא עקב אחרי החזרת ההלוואה ואין הוא יודע למעשה אם הוחזרה או לא.

בפסק הדין שפרסמה השבוע, קבעה השופטת כי "כל הנסיבות מובילות באופן ברור למסקנה כי ההתקשרות בין התובעים לפינון הינה חוזה למראית עין שמטרתו להבריח נכסים מנושיו של פינון". התובעים ופינון חויבו בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות