גלקסי Note 10.1: הסוס הלבן של סמסונג

לא קל להתבלט היום בזירת האנדרואיד. כל יצרנית מצאה לה יתרונות יחסיים: למכשירי מוטורולה מעטפת קוולר עמידה, לטושיבה -שקעים בגודל סטנדרטי, למחשבי סוני יש עיצוב כנף חריג ואילו סמסונג בחרה בפונקציונליות - והוסיפה סטיילוס וממשק תואם לחלק ממחשביה. הראשונה שהציגה טאבלט אנדרואיד בעיצוב עם סטיילוס הייתה דווקא HTC, אולם אנדרואיד 2.2 עליו התבסס המכשיר שלה היה בוסרי ועל כן הוא לא זכה להצלחה. סמסונג משיקה בישראל עתה את גלקסי Note 10.1, הטאבלט המתקדם ביותר שלה, שמבטיח מה שאין כמעט לאף מחשב לוח אחר: יכולת יצירת תוכן נוחה, לצד כל יכולות המולטימדיה וצריכת התוכן של מחשב לוח רגיל.

 

 

עיצוב ומבנה: חתיך, אבל לא יוקרתי

הנוט 10.1 הוא טאבלט דק (8.9 מ"מ) וקל (600 גרם). היחידה שהגיעה למערכת "כלכליסט" היא בצבע לבן מבריק, עם גימור כסוף - בדומה לקו המובייל האחרון של סמסונג (גלקסי S3, נוט 2, גלקסי מיני). הסטיילוס שלו, בעל ראש רגיש במיוחד, מאוחסן בתא ייעודי בדופן המכשיר.
 

בתחום איכות התצוגה, סמסונג לא מאכזבת: מסך 10.1 האינץ' מציג צבעים חיים ועשירים על אף הרזולוציה שלו (1,280 על 800 פיקסל), שנמוכה משל הטרנספורמר אינפיניטי מבית אסוס או האייפד השלישי והרביעי.

מי שמחפש פוזה, סטייל יוקרתי או איכות חומרים מרשימה מוזמן לחפש במקום אחר: סמסונג בנתה טאבלט נאה - אפילו נאה מאוד - אבל פלסטיקי במיוחד.

גבו אפילו גמיש ויתכופף אם תאחזו בו בחוזקה. מכשיר פלסטיקי שכזה הוא פגיע למכות ושריטות - שהופכות במהרה ללכלוכים בולטים (הידיים שלכם קצת מלוכלכות? הרמתם את הטאבלט האהוב שלכם? מזל טוב: הרגע עשיתם לו "קעקוע"). ככל הנראה השיקול של סמסונג היה להפחית את משקל המכשיר ולהוריד את אפקט ההתחממות.

משני צדי המסך נמצאים זוג רמקולים דקים - מיקום מצוין בהשוואה לרוב המתחרים, שהרמקולים שלהם נמצאים בד"כ מאחורי המסך, היכן שהמשתמש עשוי לחסום אותם בידו בעת האחיזה.

 

ממשק ומערכת הפעלה: ריבוי משימות סטייל ווינדוס

היתרון הגדול ביותר של הנוט 10.1 על מתחריו היא יכולתו המתקדמת בריבוי משימות - לצד הצגת רשימת היישומים הפועלים שמאפשרת אנדרואיד 4.04, הוא ם מסוגל להציג שני חלונות פועלים אחד ליד השני בדומה לווינדוס. זהו כלי שימושי מאוד כשרוצים לצפות בסרטון וידאו, אתר או מצגת ולרשום הערות בצד.

שילוב של מסך מגע וסטיילוס הוא פיתוח מאוד טבעי: למה לכתוב על נייר, כשאפשר לעשות זאת ישירות על מחשב? היתרונות עבור סטודנטים ומנהלים למיניהם רבים מספור. אבל כדי שיתממשו, יש צורך בתוכנה הנכונה שתצליח לזהות גם כתב יד עקום במיוחד. סמסונג עמדה באתגר: זיהוי כתב היד של הנוט 10.1 הוא טוב מאוד - במגבלות המציאות; נכון להיום אין לאף מכשיר יכולת לזהות את כתב היד שלכם במהירות וללא טעויות, ולכן יהיה עליכם לכתוב קצת יותר לאט.

סמסונג כללה בנוט 10.1 סרגל גישה מהירה למספר יישומים (מנהל משימות, מחשבון, לוח שנה, שעון מעורר/התראה כללית, פתקיות, מרכז הודעות וחשבון מייל) שאפשר לפתוח בתחתית המסך בכל מקום.

 

 

יש לו שלוש מקלדות מובנות: QWERTY סטנדרטית, מקלדת דקה מפוצלת להקלדה בשתי ידיים ומקלדת צפה מצומצמת. השתיים האחרונות מיותרות בערך כמו מקלדת בלאדינו או קלינגונית: המפוצלת דחוסה מדי והצפה פשוט זערורית.

הנוט הוא ללא ספק אחד הטאבלטים הנוחים ביותר לעבודה בהם נתקלתי. עם זאת, אני מתקשה להבין מדוע דווקא למכשיר שנועד לכבוש את שוק מחשבי הלוח בסערה, אין שקעי USB או HDMI מובנים.  

 

מולטימדיה ואפליקציות: צייר לי כבשה

בתחום המולטימדיה, סמסונג היא מהטובות שבחבורה. כאמור, המסך אמנם לא מציג רזולוציית 1,080p טבעית אולם עדיין כיף לצפות בו בסרטים - ולשמוע אותם: מיקום הרמקולים מקנה איכות סטריאו בולטת. בהירותו גבוהה יחסית וחיישן התאורה מגיב היטב לסביבה בה נמצאים. עם זאת, המסך לא מתמודד היטב עם תאורה ישירה. הוא מבריק מדי ועשוי להגביל אתכם בעת עבודה תחת אור השמש.

 

לגלקסי נוט 10.1 יש מצלמה אחורית בעלת חיישן 5 מגה-פיקסל וקדמית עם 1.9 מגה-פיקסל. ממשק המצלמה נוח, אולם חבל שסמסונג מתעקשת על זום דרך צביטה ולא כפתור וירטואלי; טאבלט הוא מכשיר שמאוד לא נוח לצלם בו באופן כללי וממשק שכזה יבטל את הצורך להחזיק ביד אחת קצה של מכשיר רחב ומועד לנפילות.

אפליקציות הסטיילוס המובנות כוללות הרבה מאוד תבניות לפתקים ורשימות שמאפשרות שילוב תמונות, לינקים ועוד. בפועל רובן לא שימושיות במיוחד: די בתבנית בודדת שאפשר להגדיר בה מיקום של לינקים וקבצים. אפליקציה ראויה לציון היא פוטושופ טאצ' של אדובי - כלי נוח לעיבוד תמונה, שהוא הרבה יותר ידידותי משנהוג לחשוב על פוטושופ לדורותיה.

תמצאו בנוט גם את יישום הסנכרון Allshare של סמסונג - לחיבור המכשיר להתקנים תומכי DLNA, יישום דרופבוקס אינטגרלי ואת ChatON, כלי מסרים מידיים. זולת Crayon Physics, משחק ציור חמוד מאוד, לא תמצאו בו משחקים מובנים. יש אמנם קישור ל-Game Hub של סמסונג, אולם אין לו שום יתרון משמעותי על קטגוריית המשחקים של חנות האנדרואיד גוגל Play.

ביצועים וקישוריות: תחנת כוח ששולטת בטלוויזיות

לנוט 10.1 יש מעבד ארבע ליבות במהירות שעון של 1.4 גיגה-הרץ, מעבד גרפי Mali 400mp (זהה לשל הגלקסי S3 המוצלח) ו-2 גיגה-בייט של זיכרון פעולה. העוצמה הזו מאפשרת לו להטיס כל יישום שתפעילו - זמני הטעינה קצרים במיוחד. הוא מגיע בשלושה דגמים סטנדרטיים למדי בשוק עם שטחי אחסון של 16, 32 ו-64 גיגה-בייט וחריץ לכרטיס מיני SD, שהוא קצת פחות סטנדרטי.

בזירת הקישוריות מציג המכשיר יתרון חשוב - עינית אינפרא אדום. בצירוף אפליקציה ייעודית, מאפשר הנוט 10.1 כדי לשלוט על הטלוויזיה שלכם בסלון או על מערכת הסטריאו, נגן הבלוריי, הממיר ובעצם כל מכשיר בעל שלט מבוסס IR.

ממשק האפליקציה נוח מאוד ומאפשר לכם לבחור אילו כפתורים יופיעו בשלט הווירטואלי שלכם. מוזר שעינית IR עדיין לא הפכה לסטנדרט במחשבי לוח, מאז הציגה סוני שילוב זה בשנה שעברה.

סוללה

לנוט 10.1 יש סוללה גדולה יחסית של 7,000 מיליאמפר-שעה. היא הספיקה לי לשמונה שעות ועשרים דקות של שימוש סביר (גלישה ויישומים חברתיים, האזנה למוזיקה וניווט). בשימוש בסיסי, הספיקה הסוללה לכמעט תשע שעות - נתון ממוצע לקטגוריה.

המכשיר מתחמם בעבודה מאומצת - חובבי המשחקים ישימו לב להתחממות מבנית מעיקה לאחר חצי שעה של משחק, על אף הגוף הפלסטי. זוהי תוצאה של חומרה חזקה מאוד בגוף כה דק. עם זאת, יישומים פחות תובעניים לא גורמים להתחממות משמעותית.

 

סיכום: פנקס-על

עם שילוב מאוזן של עוצמה וממשק חכם, ישנן הרבה משימות שהנוט 10.1 עושה היטב. אבל הוא עדיין לא אלטרנטיבה ללפטופ בתור מחשב עבודה - או אפילו לטאבלט עם מקלדת בדומה לטרנספורמר אינפיניטי או לסרפס שהשיקה מיקרוסופט בשבוע שעבר. בכל הנוגע ליישומי עבודה, מדובר בפנקס רשימות מאוד משוכלל - אולם זה די והותר עבור משתמשים רבים.

הנוט 10.1 הוא לא מוצר זול: 3,599 שקל לדגם ה-3G ו-2,999 לדגם ה-WiFi (שיתחיל להימכר בארץ החל מאמצע נובמבר). וחבל, כי לא מעט סטודנטים מתלבטים בין פונקציונליות של לפטופ וסטייל של טאבלט. עם זאת, מי שמחפש טאבלט שיהיה כלי עזר לעבודה ימצא את הנוט 10.1 נוח מאוד. גם מי שמחפש פלטפורמת מולטימדיה ימצא את הנוט 10.1 נוח ומספק.