אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היועץ המשפטי לממשלה יכריע לגבי התייקרות המחירים צילום: עטא עוויסאת

בלעדי לכלכליסט

היועץ המשפטי לממשלה יכריע לגבי התייקרות המחירים

מבקר המדינה קבע כי הנוסחה לחישוב מחירי מוצרי החלב המפוקחים מיושנת ודרש לעצור את ההתייקרויות הצפויות. באוצר חוששים מאזהרות המבקר, ואף שאין לו סמכות לעצור את המהלך פנו ליועץ המשפטי לממשלה

28.10.2012, 06:48 | תומר אביטל ואורנה יפת

התייקרות מוצרי המזון המפוקחים - החלב והביצים - ממתינה כעת להכרעתו של יהודה וינשטיין. ל"כלכליסט" נודע כי תפוח האדמה הלוהט בצורת האמרת מוצרי היסוד התגלגל בימים האחרונים לשולחנו של היועץ המשפטי לממשלה. הסיבה - פניית היועצים המשפטיים של האוצר במכתב חריג ליועמ"ש, בעקבות בקשת מבקר המדינה יוסף שפירא להמתין ולא לאשר את ייקור המוצרים, אף שכך מחייב החוק.  

קראו עוד בכלכליסט

מחיר הביצים והחלב אמור להתעדכן ב־4%–6% בהתאם להחלטת ועדת המחירים וזאת בעקבות עליית התשומות. כפי שנחשף ב"כלכליסט", בסוכות החליט המבקר בצעד חריג לפנות לממשלה ולתבוע כי שרי האוצר והחקלאות יעכבו את חתימתם על צווי ההתייקרות הצפויה של מוצרי החלב שבפיקוח.

למבקר אין מנדט חוקי לעכב את החתימה אולם בדו"ח שפורסם לפני כחודשיים הוא התריע כי הנוסחה לחישוב מחיר המטרה של החלב (שהתייקר כעת) נולדה בעקבות "דיל" שנסגר בין משרד החקלאות למשרד האוצר. לטענת המבקר, במסגרת הדיל משרד האוצר הבטיח לא להכשיל את החוק שקידם שר החקלאות דאז שלום שמחון, אף שהתנגד בעבר לחוקק חוק שיסדיר את פעולת משק החלב, ובתמורה משרד החקלאות הסכים לא להתנגד להוצאת חלק ממוצרי חלב מפיקוח ממשלתי.

מוצרי חלב. יתייקרו?, צילום: אריאל בשור מוצרי חלב. יתייקרו? | צילום: אריאל בשור מוצרי חלב. יתייקרו?, צילום: אריאל בשור

 

לא להסתבך עם המבקר

 

הכוח לשנות טובעים בגל החמים של ההתייקרויות כל עוד הצרכן הישראלי לא ישנה את הרגלי הצריכה שלו, הקרב מול חברות הענק אבוד מראש שאול אמסטרדמסקי, 4 תגובותלכתבה המלאה

בעקבות התערבות המבקר פנו כאמור היועצים המשפטיים של האוצר לווינשטיין כדי לראות כיצד ניתן להתקדם, וכעת הם ממתינים לתגובתו. בעוד שבמשרדים טוענים כי הפנייה לא קשורה לעובדה כי המדינה נקלעה לתקופת בחירות, לדברי מקורב למגעים איש איננו מעוניין 'להסתבך' עם המבקר "כמה ימים לפני הליכה לקלפי". גורם בלשכת ראש הממשלה מתח ביקורת על הפנייה לווינשטיין וטען כי הבדיקה תעכב את מה שהחוק מחייב. לדבריו, "היועמ"ש ידוע בגרירת הרגליים שלו והוא לא יוציא את הערמונים מהאש בימים הקרובים". במשרד המשפטים סירבו להתייחס והדגישו: "איננו מתייחסים לדברים של גורמים עלומי שם".

נוסיף כי ביום חמישי התכנסה מועצת המנהלים של מועצת החלב, הכוללת נציגים של משרדי ממשלה, חקלאים ומחלבות לדיון "במתווה לוקר" שנועד להוזיל את מוצרי החלב, ואישרה את ההסכם. עם זאת רק השבוע יתברר האם להסכם תוקף: את ההסכם עוד צריכה לאשר התאחדות מגדלי הבקר, שאמורה להתכנס ביום שלישי ולהכריע האם לאמץ את המתווה שנועד להוזיל את מוצרי החלב או לדחות אותו, כאשר כרגע יש למתווה לא מעט מתנגדים מקרב אנשי ההתאחדות.

במקביל, הפיצה הממשלה בסוף השבוע תזכיר חוק שאמור לקדם את יישום המתווה, הכולל ירידה של מחיר המטרה (המחיר שבו נמכר החלב למחלבות) באופן הדרגתי עד שנת 2016 ב־25 אגורות. כן הוא מעגן מתן מענקים ממשלתיים ליצרני חלב שירצו להגדיל את מכסת החלב שהם מייצרים, או לחלופין תמיכה שתתבטא באמצעות מענק לכאלה שיבחרו לפרוש. במסגרת ההסכם אמורות להיסגר כ־100 רפתות קטנות, שיקבלו פיצוי של כ־200 מיליון שקל. כמו כן יופחתו המכסים בהדרגה על כמה ממוצרי חלב כגון גבינות וחמאה. מעבר לזה אמורים הצדדים להסכם לפעול בשקט תעשייתי בענף במשך 8 השנים הקרובות.

רק אחרי הבחירות

 

חוק הפיקוח על מוצרים ושירותים קובע כי מרגע שהמחלבות מבקשות עדכון מחירי המוצרים בפיקוח, ועדת המחירים אמורה לדון בבקשה תוך 45 יום ולהשיב להן תשובה האם מעדכנים ובאיזה שיעור. לאחר מכן היא ממליצה לשר האוצר והחקלאות לחתום על הצו. כלומר, עד ה־15 בנובמבר נדרשת ועדת השרים שכוללת את שר האוצר ושרת החקלאות, להשיב להן האם בכוונתה לעדכן מחירים ובאיזה שיעור.

אלא שבמחלבות הבינו שאין בכוונתה של הממשלה הנוכחית ובעיקר של שר האוצר להעלות את מחירי המוצרים המפוקחים בקדנציה הנוכחית, והן מעריכות כי מחיר המוצרים יתעדכן רק בעוד כחצי שנה, לאחר שיתקיימו בחירות, ימונה שר אוצר, הוא ילמד את הנושא, ידון בו מחדש ואולי רק אז דרישתן תענה. וכך זכינו אנו הצרכנים לעליית מחירי החלב שאינם מפוקחים.

יהודה וינשטיין. הכרעה קריטית, צילום: עטא עוויסאת יהודה וינשטיין. הכרעה קריטית | צילום: עטא עוויסאת יהודה וינשטיין. הכרעה קריטית, צילום: עטא עוויסאת

עבור הצרכן כל דחייה של התייקרות מחירים היא מבורכת ובטווח הקצר העובדה שהאוצר מעכב את עליית המחירים, משחקת לטובתנו. אלא שאליה וקוץ בה — חוק הפיקוח על מוצרי חלב קובע כי אם היתה דחייה בעדכון מוצרי חלב מפוקחים, המחלבות יקבלו על כך פיצוי רטרואקטיבי, כאשר יתבצע העדכון בפועל. כלומר, אם שרי האוצר והחקלאות יחתמו על הצו להעלאת מחירים רק בעוד מספר חודשים, ההתייקרות אז תהיה גבוהה יותר ותכלול פיצוי על העיכוב מה־15 בנובמבר. על פי ההערכות בענף החלב, אם המוצרים המפוקחים יתעדכנו עכשיו, הם יתייקרו ב־5% אך בעוד חצי שנה העלייה עשויה להגיע כבר ל־7%.

עקפו אותנו בתור לקופה 6 השאלות הבוערות של ההתייקרויות בענף המזון למה באוצר מעדיפים שלא לשנות את נוסחת החישוב המעוותת של מחירי החלב, האם במשרד החקלאות מתכחשים לירידות במחירי הסחורות, ולמה גל ההתייקרויות הוא בכלל ההזדמנות הגדולה של טרה? ואיך זה שבזמן שחברות המזון בוכות על התייקרות התשומות, חלק מהן מספיקות לחלק דיבידנד? נעמה סיקולר, 16 תגובותלכתבה המלאה

בינתיים, תוצאת הבקשה של המבקר טובה לצרכנים. היא בולמת התייקרות במוצרים המפוקחים שהם מוצרי החלב הבסיסיים למשל קרטון חלב, גבינה צהובה במעדנייה, גיל ואשל, והיא תביא, אולי, בסופו של יום, לתיקון הנוסחה המעוותת ובעיקר המיושנת שמשמשת כבסיס לכל שיטת תמחור מוצרי החלב בישראל. ההתנהלות הזו חושפת תהליך קבלת החלטות עקום במשרדי הממשלה.

נוסחאות לא טובות

 

זה עובד כך. כל תמחור מוצרי החלב בישראל עובד על פי שתי נוסחאות בעייתיות וישנות. מחיר המטרה של החלב -המחיר שבו רוכשות המחלבות הגדולות (תנובה, שטראוס וטרה) את החלב הגולמי מהרפתנים מתעדכן על פי חוק אחת לרבעון בהתאם לשינוי בתשומות שעולות להפיק אותו. הנוסחה הזו לוקחת בחשבון למשל את התייקרות המזון לבהמות וכוח העבודה. אבל היא משקללת גם שיקולי יעילות. הבעיה היא שהנוסחה היא ממוצע רגיל של עלויות הפקת החלב של רפתות גדולות וקטנות. כך שהרפתות הקטנות והפחות יעילות, מושכות את המחיר כלפי מעלה. את העיוות הזה מנסים כעת לתקן מעט באמצעות הסכם עם הרפתנים שיתמרץ רפתות קטנות לצאת מהמשחק בתמורה למענקים מהמדינה. ההסכם הזה אושר אך מותנה בהסכמת הרפתנים, וביום שלישי הקרוב יוכרע כאמור עתידו.

אלא שגם אם הדרך שבה קובעים את מחיר המטרה תשתנה לטובה, נוסחה נוספת שאחראית למחירי החלב בישראל עדיין רחוקה מאוד מאיזון. מדובר בנוסחה לקביעת מחירי המזון המפוקחים הקרויה "נוסחת סוארי" על שם האיש שבנה אותה, פרופ' יצחק סוארי. מדובר בנוסחה מ־1996 שמהווה את הבסיס לקביעת מחירי מוצרים מפוקחים ובהם גם מחיר מוצרי החלב.

הבעיה העיקרית בנוסחה היא היותה מיושנת. היא מבוססת על מדדי מחירים לצרכן ועל שיעורי ריבית בני יותר מעשור ועל מרווח קמעונאי (שיעור רווח של רשתות השיווק על המוצר) שלא עודכן במשך שנים. ועדת טרכטנברג העירה כבר לפני שנה שיש לעדכן את הנוסחה. מבקר המדינה התריע על כך שוב לפני מספר שבועות. אלא רק לאחר שביצע מעשה כוחני וחסר סמכות וביקר באופן פומבי את הכוונה לייקר שוב את המוצרים המפוקחים על בסיס הנוסחה הישנה, טרחו באוצר להתחיל לבחון כיצד לעשות זאת. במקום לזרז את התהליך הם גם פונים עכשיו ליועץ המשפטי לממשלה כדי שיכשיר להם את העלאת המחירים, אף שהנוסחה לא עודכנה.  

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
היצרנים בונים על קומבינת הריבית.
1. כדי לא לייקר את הש"ח ולשמור על רווחיות היצוא, בנק ישראל שומר על ריבית נמוכה. 2. כדי לאפשר ריבית נמוכה, הלמ"ס מקמבן אינפלציה אפס. 3. כשהאינפלציה בכל מקרה תהייה אפס , היצרנים יכולים להעלות מחירים כרצונם. 4. כשהריבית אפס כדאי לקחת משכנתא וליצור ביקושים לדירות. 5. ביקושים לדירות מעלים את מחיר הדירות אבל הלמ"ס ממשיך לקמבן אינפלציה אפס. 6. כשהריבית נמוכה והאינפלציה נמוכה, מחירי המשכנתאות יציבים אבל גבוהים עקב יוקר הדירות. נסכם: מי מרוויח: 1. הבנקים שמרויחים משיווק משכנתאות בלי סיכון (בנק ישראל והאוצר שומרים שמחירי הדירות לא ירדו) 2. הגופים המוסדיים המייצרים תשואה אפסית בתנאי ריבית נמוכה וגוזרים דמי ניהול היסטריים) 3.יצרני מוצרי היסוד היכולים להעלות מחירים כאוות נפשם מבלי חשש שהעליות ישפיעו על המדד ועל הממשלה. 4. מונופולים כמו מקורות , חברת חשמל, כביש 6 ועוד שיכולים להעלות מחיר ללא פיקוח אמיתי וחשש. הממשלה המתהדרת באינפלציה נמוכה. ולא מעדכנת פנסיות וקיצבאות על בסיס שינויים אמיתיים ביוקר המחיה מי מפסיד 1. הציבור, משלם על התייקרויות מוצרי ייסוד ודיור ואינו מפוצה על כך 2. מקבלי הקיצבאות שאינן מתעדכנות על פי העליה האמיתית ביוקר המחיה. 3. זוגות צעירים שאינם יכולים להגיע לדירה משלהם. 4. צעירים החוסכים לפנסיה ואינם מזוכים בריבית כך שבעתיד יהיו גמלאים עניים.
מושון  |  28.10.12
2.
בסופו של יום המחירים עולים מעבר לנדרש וליכולת
שלא יבלבלו לכם את השכל עם הורדת מחירים , הסכמים , ורפורמות . החקלאים הם הלובי החזק במדינה ומיוצגים בכנסת ובמפלגות . בסופו של יום המדינה שיודעת ליצר חלב ביעילות - מקום ראשון בעולם . מחירי החלב בה גבוהים במקום הראשון בעולם . כל השאר זה סיפורים ואגדות .
משה  |  28.10.12