גברים בעבודה: מים בששון

בדיוק כשאצלנו החורף עושה קולות של "עוד רגע אני מגיע ותחזיקו אותי לפני שאני מציף עוד צומת בפתח תקווה", בדרום־מזרח אסיה עונת הגשמים דווקא מנופפת לשלום, ונפרדת עד שתשוב בכוחות מחודשים בשנה הבאה.

ובדרום־מזרח אסיה לא מדובר בגשם הבלאי שלנו, המזלף ממטרים פזורים כאילו עושה טובה, אלא במונסונים אימתניים, העושים שמות באזור מוכה אסונות הטבע הזה. אז כשהללו מניחים סוף סוף לתושבי חלק העולם ההוא, הם חוגגים מכל הלב.

אחת החגיגות הללו תצא לדרך ב־27 בנובמבר, בפנום פן בירת קמבודיה. העיר היא מקום המפגש של שני נהרות: נהר המקונג ונהר הטונלה סאפ, ולמשך שלושה ימים יהיה מקום מפגש הנהרות מוקד החגיגות.

בנוסף לסוף עונת הגשמים חוגגים הקמבודים את היפוך הזרימה בין שני הנהרות, ואולי החשוב מכל - הפסטיבל הזה, הקרוי בפשטות Cambodia Water Festival, מציין את פתיחת עונת הדיג. שורשיו ארוכים ארוכים ומגיעים עד המאה ה־12, אז חגגו אוניות הצי המלכותי הקמבודי כדי להודות לאלי הנהר על היבול העתידי שהם אמורים לספק.במדינה שבה רבים מהתושבים מוצאים פרנסתם בין הגלים ורשתות הדיג בים ובנהר, עונת הדיג תקבע במידה רבה את צורת החיים לאורך השנה כולה. כל זה אומר שאין ברירה וצריך להתחנף לאלי הנהר כדי שהללו ידאגו ליבולי דיג מוצלחים. ואם להתחנף אז בענק.

במשך שלושה ימים ולילות רצופים תתרחש קרחנת המים הזאת על גדות הנהר בפנום פן, מול עיני המוני קמבודים נלהבים שימלאו כל פיסת דשא כדי לחזות בתהלוכת הסירות הבלתי נגמרת, כולל משט לילה מרהיב של סירות מוארות ומקושטות כמיטב מסורת המזרח. שלושת ימי הפסטיבל נחגגים בכל המדינה, אבל מטבע הדברים לב ההתרחשות הוא בבירה, שם נחסמים כל הכבישים באזור גדות הנהר למשך החגיגות.

חותרים על סירה בפנום פן. עשרות קמבודים, כולל מתופפים ורקדניות, על פיסת עץ | צילום: אי פי איי

תפריט הפסטיבל כולל שלושה מרכיבים מרכזיים: Bandaet Pratip, תהלוכת הסירות המוארות המייצגות את משרדי הממשלה ואת רשויות השלטון; Sampeah Preah Khae, מעין טקס פולחני הסוגד לירח שבמילואו מבטיח יבול דיג ראוי לשמו; ו־Ak Ambok, סעודה של אורז מקומי ללא קליפה, מעורב בבננות ובקוקוס. הסעודה נערכת בחצות בפגודה המקומית, והמאכל יוגש בנדיבות גם מחוץ לפגודה בימי הפסטיבל.

אבל עם כל הכבוד לטקסים ולפולחנים ואפילו לאורז, אנחנו כאן בשביל תחרות הסירות. מבט בתמונה המצורפת למדור זה מעלה מיד את השאלה: איך בשם אלוהים הדבר הזה צף? לאלוהי הנהר פתרונים.

לעתים נדחסים לאורכה של הסירה הדקיקה יותר מ־30 חותרים. אם נעשה תרגיל כפל פשוט, ובהנחה שמשקלו של חותר ממוצע כ־60 ק"ג (בכל זאת, קמבודים) מדובר בכמעט שתי טונות שיושבות על רצועת עץ סמלית. בנוסף לכך על סיפונה של כל סירה מפזזת בחינניות רקדנית לקול צלילי התופים, שגם הם מוצאים מקום על פס העץ. המנצחים במירוץ זוכים בפרס כספי, בבגדים חדשים, באורז במשקאות ואיך לא, בסיגריות לרוב.