הבנקים לוחצים, היועצים הפכו לטכנאים והרשות נתונה

הפיחות במעמדם של יועצי ההשקעות בבנקים הפך אותם בשנים האחרונות למנוונים. אם בעבר יועץ ההשקעות בבנק היה זה שעל פיו יישק דבר בתיק ההשקעות, הרי שעם הקדמה הטכנולוגית הפכו היועצים ל"טכנאי השקעות", כאלו שנדרשים רק להקריא למשקיעים מהמסך את המסרים שמעביר להם הבנק. חופש הפעולה של היועצים הולך ונפגע ובהתאם משתנה גם שוק המוצרים הפיננסיים - פחות מוצרים מנוהלים ויותר מוצרי מדף מונוטוניים שנועדו להתאים לדרישות מערכי הייעוץ.

הביקורת של רשות ני"ע על עבודת יועצי ההשקעות בבנק הפועלים בשנת 2010, שממצאיה נחשפו אתמול ב"כלכליסט", מעצימה עוד יותר את העובדה הזו וממחישה את הבעייתיות הגדולה שטמונה בה. היועצים, ולא רק בבנק הפועלים שהיה הקורבן התורן של הרשות, הפכו לכאורה לכלים לייצור הכנסות לבנקים במקום להעמיד למשקיעים את השירות והייעוץ האובייקטיביים והטובים ביותר שיוכלו לקבל.

מוטי ימין שמואל האוזר אמיר וסרמן | צילום: עמית שעל

כישלון במבחן התוצאה

אחת המטרות ששמה לה רפורמת בכר בשוק ההון מלפני כשמונה שנים, עם הוצאת המכשירים הפיננסיים מידי הבנקים, היתה לאפשר למשקיעים לקבל ייעוץ אובייקטיבי באשר למכשירי ההשקעה השונים. לא עוד יועצים של בנק לאומי שמוכרים בעיקר מוצרים של פסגות ופיא ולא עוד יועצים של בנק הפועלים שמוכרים בעיקר להק ופקן (קרנות שהיו בבעלות הבנק). רשות ני"ע, הרשות המפקחת על היועצים, אף החמירה את כללי המשחק דרך הפסקת חלוקת המתנות ליועצים מצד הגופים המנהלים, שהיתה נהוגה בעבר, ודרך מתן הנחיות קשוחות למדי על ניהול כנסים מטעם הגופים המנהלים.

עם זאת, נדמה שבמבחן התוצאה בסעיף זה נרשם עד כה כישלון, לפחות על פי הביקורת שביצעה רשות ני"ע בבנק הפועלים. אנשי ענף הפיננסים מדברים כבר תקופה ארוכה על האינטרסים שמניעים את יועצי ההשקעות ושפוגעים באובייקטיביות לכאורה שלהם. הבנקים גם לא טורחים תמיד להסוות את האינטרסים הללו.

כך, למשל, הניסיון של רשות ני"ע באחרונה להפחית את עמלת ההפצה שמשלמים מנהלי קרנות הנאמנות לבנקים זכה לביקורת חריפה מצד הבנקים, אך דווקא תגובת חלק ממנהלי הקרנות היא זו המדאיגה והמטרידה יותר. אלו חוששים שהבנקים יעדיפו להסב את המשקיעים למוצרים רווחיים יותר עבור הבנק, דוגמת תעודות הסל, שעליהן גובה הבנק עמלות קנייה ומכירה.

חוזר שהעבירה רשות ני"ע לבנקים בפברואר 2009 קובע כי אסור לתגמל את היועצים על סמך פרמטרים כמותיים, כלומר, מספר פעולות הקנייה והמכירה שהם מבצעים ללקוחות שלהם, וכי על היועץ לפעול אך ורק לטובת הלקוח.

עם זאת, אין זה אומר שהתופעה לא מתרחשת בדרך עקיפה. מספיקה הנחיה של ראש מערך הייעוץ ליועצים שלו להתקשר לכמה שיותר לקוחות, באמתלה של "טובת הלקוח", ובאחת נפח הפקודות בתיקים עולה. במקרים מסוימים, כפי שהדגימה הביקורת של הרשות, האבסורד הוא כל כך גדול שביום ראשון יכול היועץ לשכנע את הלקוח למכור ני"ע בתואנה כלשהי ושבוע אחר כך לרכוש את אותו ני"ע באותה תואנה - ומבלי שיהיה לכך צידוק כלכלי.

המשקיעים הקטנים, אותם משקיעים שנעזרים ביועצי ההשקעות, מהווים מטרה נוחה לפעולות שכאלה. רובם לא יידע להגיד ליועץ ההשקעות בבנק שמשתמש במונחים מקצועיים כמו ריבית, אינפלציה ועקום התשואות שההמלצה שלו אינה מתאימה ורובם לא ישים לב אפילו אם היועץ ישתמש באותו התירוץ כדי למכור ני"ע ביום מסוים ולקנות אותו בחזרה למחרת. והכי גרוע, המשקיעים הקטנים מאמינים שהייעוץ שהם מקבלים הוא מקצועי באמת.

לגדוע מהשורש

אז אולי לא כולם עושים את זה, ואולי חלק עושים את זה לא במודע, אבל גם אם מדובר בתופעה מינורית, הרי שצריך לגדוע אותה מן השורש. כאן מקומה של רשות ני"ע להיכנס לתמונה. הרשות עושה רבות כדי להילחם ולמגר תופעות שמייצרות כשלי שוק, כמו זו שנחשפה בביקורת על בנק הפועלים, אך עבודה זו מתפוגגת לה תחת שפה עקלקלה והרתעה חלשה.

"במהלך הביקורת נמצאו המלצות רבות ... אשר על פניהן נראה כי לא היו עשויות להועיל ללקוח", כותבת הרשות. "... חומרת ההפרות גדולה במיוחד על רקע החשש כי אפשר שניתנו על ידי היועצים המלצות לא מקצועיות שמקורן עשוי להיות בשיטות המדידה של הבנק והמסרים שהועברו על ידיו ליועצים ואשר יכול שיצרו אצל היועצים עניין בהגדלת היקף הפעילות לשם הגדלת הכנסות הבנק" (ההבלטות לא במקור). כל המילים המכובסות שרק "מעלות ספק" מחלישות את עוצמת הטענה בעוד שהמקרים שמתוארים בדו"ח הרשות לא מותירים מקום לספק - בייעוץ לחלק מהלקוחות נפל פגם חמור וחשוב שיטופל בהתאם.

וכאן מגיע החלק ההרתעתי. הקנס שהטילה הרשות על בנק הפועלים, בסך 390 אלף שקל, הוא בבחינת לעג לרש, בטח ובטח כשהרשות באה לקראת בנק הפועלים והפחיתה את סכום הקנס ב־200 אלף שקל, כאילו ש־200 אלף שקל במאזן של מיליארדי שקלים הם לא טיפה בים, אלא עולם ומלואו. אז מדוע שדפוס ההתנהגות הקלוקל, שכאמור אינו רק מנת חלקו של בנק הפועלים, לא יימשך גם היום?

ההרתעה של הרשות, אגב, לא נגמרת כאן. כדי להתקבל לעבודה בבנק, נדרש יועץ ההשקעות לעבור את מבחני הרשות ולקבל רישיון לייעוץ השקעות. הרשות התגאתה לאורך השנים בכך שהמבחנים שהיא מעבירה ליועצים הם ברמה גבוהה, כך שרק האיכותיים ביותר עוברים אותם וזוכים לרישיון.

לרשות גם יש יכולת לשלול רישיון או להשעות יועץ על התנהגות לא נאותה. ולמרות זאת, במסקנות הביקורת של הרשות לא נמצא שום אזכור להטלת עונש שכזה על מי מהיועצים שנבדקו. ענישה שכזו עשויה להרתיע גם את האינדיבידואל שיושב בסופו של דבר מול הלקוח ולהפוך את הייעוץ לאובייקטיבי באמת.