מכה למחפשי הגז: השר לנדאו דורש ערבות מהיזמים לפני קידוח ימי

משרד האנרגיה הודיע כי יחייב יזמים מתחום הגז והנפט להפקיד ערבות כספית שנגזרת מעלויות הפיתוח שטרם הושלמו בקידוחי הגז והנפט ובכל רישיונות החיפוש העתידיים בישראל.

בעל רישיון ימי יחויב להפקיד ערבות בגובה 5%, ובעל רישיון יבשתי יפקיד ערבות בגובה 10% מעלות הקידוח העתידית.

לדברי משרד האנרגיה, הדרישה נועדה להבטיח את המשך חיפושי הגז ופיתוח משק האנרגיה בעזרת התחייבות כספית.

בכירים במשרד מסבירים שהמהלך נועד למתן סחר של רישיונות והעברת בעלות על חלק משטחי החיפוש בלי בקרה. בהמשך, כך מבטיחים שם, יחויבו בעלי הרישיונות השונים ברכישת ביטוח שיכסה למקרים של פגיעה סביבתית. התקנה עליה חתם השר אינה מחייבת אישור ועדות הכנסת או הממשלה.

ההערכות הן שסכום הערבות עבור קידוח ימי ינוע בין 5 ל־7.5 מיליון דולר לרישיון ואילו בעל רישיון לקידוח יבשתי יפקיד ערבות של עד 10 מיליון דולר. הערבות תוגש למשרד האנרגיה בעת הגשת לוחות הזמנים לפיתוח המאגר, בעת שינוי בעלות, העברת זכויות או עד 28 בפברואר 2013 - המוקדם מבין ארבע האפשרויות.

שר האנרגיה, עוזי לנדאו | צילום: מירו ממן

עבור חלק מהיזמים זו מכה פיננסית שעשויה להקשות עליהם לגייס את ההון לביצוע קידוחי גז. כך, חברת דלק אנרגיה ושותפתה האמריקאית נובל אנרג'י, שמחזיקות יחדיו כ־20 רישיונות, עלולות למצוא עצמן מפקידות ערבות שתנוע בין 30–50 מיליון דולר רק כדי לקבל אישור להמשך פעולות החיפוש במימי הים התיכון.

מדלק אנרגיה נמסר שהם לומדים את ההחלטה ויגיבו בהתאם. דלק אנרגיה אגב, מנהלת בשבועות האחרונים מו"מ למכירת גז טבעי למפעל לייצור אמוניה שאמור לקום במישור רותם שבנגב. מדובר במכירה של עד 0.1 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי לכל שנה לתקופה של כ־15 שנה והיקף החוזה עשוי להגיע לכחצי מיליארד דולר לכל התקופה. בהקמת המפעל מעורבת חברת MBC שם שותפים בין השאר חברת ברן הישראלית וחברת לינדה הגרמנית. בשיחה עם "כלכליסט" אישר אדריאן הלל, בכיר בברן שמעורב בהקמת מפעל האמוניה, את דבר המו"מ.

בכירים במשק האנרגיה העריכו שתמר וים תטיס יהיו פטורות מהפקדת ערבות מאחר שתוכנית הפיתוח שלהן לפני סיום או מתקדמת כסדרה. בנוסף, נראה שהמדינה תיזהר מלהטיל על לוויתן שומה אחידה, אחרת עלות הפיתוח שלו תזנק ב־750 מיליון דולר - יגאל לנדאו מבעלי רציו, שמחזיקה במאגר 15%, אמר שלשום בוועידת האנרגיה והעסקים שעלות הפיתוח של לוויתן תגיע ל־15 מיליארד דולר.

שותפות המאגר יתקשו לגייס את הסכום בוודאי בתנאי השוק הקיימים. "המדינה עשתה דבר שלא ייעשה. מצד אחד היא מקיימת שימוע ומצד שני מפרסמת את ההחלטה. זה מבריח משקיעים ופוגע בעתיד הענף", אמר בכיר בתעשייה. מרציו סירבו להגיב.