צילום: shutterstock
משרד המשפטים הגביל השימוש בצילומים ממצלמות אבטחה
לפי ההנחיות לא ניתן להשתמש בצילומים למטרה השונה מזו שהצדיקה את התקנת המצלמה מלכתחילה. למשל, מסירת תמונות מביכות שנקלטו בה לתקשורת
מצלמות המעקב ובעיקר שמירת התמונות במאגרי מחשב מעוררות שאלות הנוגעות לפרטיות המצולמים. ההנחייה של רמו"ט מנסה לספק מענה לחסר בכללים משפטיים. ההנחיה מבהירה שלא ניתן להשתמש בצילומים למטרה השונה מזו שהצדיקה את התקנת המצלמה מלכתחילה. למשל, מסירת תמונות מביכות שנקלטו בה לתקשורת. על מפעילי המערכת לוודא שהפגיעה בפרטיות תהיה מזערית, באמצעות הקפדה על מספר, מיקום וזווית המצלמות המותקנות. עוד עוסקת ההנחיה בזכויותיו של המצולם.
לדברי עו"ד יורם הכהן, ראש רמו"ט, "הפעלת מצלמות מעקב בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות עלולה להגיע לכדי עבירה פלילית או עוולה אזרחית, ואנו מקווים שההנחיה תסיר מכשול מפני הציבור ומפני הרשויות בנושא זה. עקרונות אלה חלים על המגזר הציבורי כמו גם על המגזר הפרטי המתעד שטחים ציבוריים".
עו"ד דן חי, מומחה לדיני פרטיות, דווקא מבקר את יוזמת הרשות: "אין ספק כי ראוי להסדיר את הסוגיה, אולם מי שצריך להסדיר את הנושא הוא המחוקק ולא הרגולטור. לרמו"ט אין סמכות לעסוק בנושא והיא מנסה לנכס לעצמה סמכויות בכך שהיא מגדירה את איסוף הצילומים כמאגר מידע תוך פרשנות מרחיקת לכת וחסרת בסיס של הוראות החוק בעניין".
2 תגובות לכתיבת תגובה