חולדאי ועיני מסרבים לדווח על חריגות שכר

עיריית תל אביב מסרבת להעביר מידע לגבי חריגות שכר לכאורה של מאות עובדים למשרדי האוצר והמשפטים. מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי עשרות עובדים בעירייה זוכים מדי חודש לתוספות שכר חריגות שנעות בטווח של בין 3,000 ל־13 אלף שקל. מדובר בסכומים המצטברים ככל הנראה כבר שנים רבות וניתנים בין היתר לחלק ממנהלי האגפים וסגניהם. 

התוספות הלא מאושרות ניתנות בסך הכל לכ־300 עובדים בעירייה, תוספות שהם לא זכאים להן על פי אמות המידה הנהוגות במגזר הציבורי. בעקבות התוספות - שגוררות הוצאות נוספות דוגמת הפרשות גבוהות לחשבונות הפנסיה - יוצאים מקופת העירייה מאות אלפי שקלים מיותרים בשנה, שהנם כסף ציבורי. את הסכומים הללו, שלדברי המדינה "צצו" ביום בהיר אחד בתלושי השכר של העובדים, משלמים תושבי העיר תל אביב באמצעות הארנונה ובאמצעות מסים עירוניים נוספים.

הממונה על השכר במשרד האוצר אמור לפקח על כל גוף ציבורי שממומן מכספי משלם המסים, ובסך הכל נמצאים תחת פיקוחו כ־750 גופים ציבוריים שונים, בהם משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. בשנת 2009 ביצע הממונה על השכר הקודם, אילן לוין, בדיקה שמצאה חריגה בתלושי שכר של 47 עובדי עיריית תל אביב, שזכו לתוספות שכר שחרגו מהסכמי השכר במשק.

הנהלת העירייה לא הגיבה לזימוני השימוע

בסוף חודש נובמבר 2011 זימן לוין שימוע ל־15 שיאני חריגות השכר בעירייה, אלא שהנהלת העירייה, שבראשה ראש העירייה רון חולדאי וסמנכ"ל חטיבת משאבי האנוש אברהם פרץ, החליטה שלא להגיב לשימועים.

בחודש פברואר השנה הודיעה העירייה ללוין כי ההסתדרות הורתה לה שלא להעביר נתונים בנושא. מאז כבר עזב לוין את תפקידו, אך מחליפו קובי אמסלם ממשיך לנהל את הפיקוח בנושא. משא ומתן שנערך בין ההסתדרות, האוצר והעירייה לא נשא פרי, ולאחר שיחה בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני לבין ארגון עובדי העירייה הוחלט לבסוף למנוע מהעירייה לבצע מיפוי בנושא ולהעבירו לאוצר. למעלה מכך, ארגון העובדים מאיים כעת להשבית את העירייה אם יועברו הנתונים.

בנושא מעורבת כעת פרקליטות המדינה ששלחה התראה לעירייה. מלבד עתירה שמתכנן האוצר להגיש לבית הדין לעובדי מדינה, הם בוחנים היום כיצד ניתן לכפות על העירייה לחשוף את מלוא החריגות. לממונה תיבת סנקציות מיוחדת להפעיל במקרים כאלו: בין היתר ניתן לעכב העברת תקציבים לגופים ציבוריים, ולמנוע אישורים להעלות ארנונה, אלא שהעירייה לא זוכה לתמיכות מהמדינה, ולכן נבחנים אמצעים אחרים כמו פתיחת חקירה משמעתית נגד האחראים לאי־מסירת הנתונים, או פנייה לערכאות משפטיות.

"ההסתדרות והעירייה לוקחות את החוק לידיים"

גורמים בממשלה ציינו כי מדובר במקרה ראשון מסוגו, שכן בשאר הרשויות העובדים וההסתדרות משתפים פעולה עם הממונה על השכר במשרד האוצר ופועלים למגר מאות חריגות שמתגלות מדי שנה. "ההסתדרות והעירייה לוקחות את החוק לידיהן", הלין גורם ממשלתי, שהדגיש כי יו"ר ההסתדרות עיני מעורב בנושא ומשתף פעולה עם העובדים שבתלושים שלהם נמצאה חריגה. כך או כך, המדינה הציבה כעת לעירייה דד־ליין חדש שתוקפו יפוג בעוד שבוע. מהאוצר נמסר כי המשרד "רואה בחומרה את התנהלות עיריית תל אביב ואת התעלמותה מהוראות החוק, בניגוד מהמצופה ומהנדרש מעובדי ציבור".

רון חולדאי. גם הפרקליטות מעורבת | צילום: מיכאל קרמר

מעיריית ת"א־יפו נמסר בתגובה כי "העירייה, ככלל, קובעת את תנאי שכרם של עובדיה על פי ההסכמים הקיימים במשק, ובשיתוף פעולה מלא עם משרד הממונה על השכר באוצר. כל בקשה לקבלת פרטים ונתונים המופנית לעירייה מהממונה על השכר נענית על ידי העירייה ללא כחל וסרק. אכן ישנם חילוקי דעות על השכר, בנוגע לשכרם של 15 עובדים (ולא 300 כנטען). בעוד שהממונה על השכר גורס כי שכרם חריג, העירייה סבורה כי שכרם משולם על פי דין".

בנוגע לאי־שיתוף הפעולה עם מסרה העירייה כי "בימים אלה נערכת העירייה להעביר את התייחסותה בנושא לממונה על השכר כדרישתו. יובהר כי ארגון העובדים אינו מאיים להשבית את פעילותה של העירייה".

ההסתדרות בתגובה: "טענתו של הממונה על השכר לפיה ישנן חריגות שכר בקרב עובדי עיריית ת"א אינה בבחינת כזה ראה וקדש. שכר העובדים נקבע בהסדרים והסכמים קיבוציים. במקום שיש לוועד העובדים סייגים על התנהלות הממונה זכותו, על־פי דין, להתנגד לנסיונות לפגוע בציבור העובדים. ההסתדרות מגבה את ועד עובדי עיריית ת"א בהתנגדות למהלך הממונה לפגוע באופן שרירותי בעובדים".