אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דירקטורים בחברת החשמל שוקלים לדרוש פרישת המנכ"ל צילום: עמית שעל

דירקטורים בחברת החשמל שוקלים לדרוש פרישת המנכ"ל

הבור של 1.4 מיליארד השקלים שהתגלה בקופת חברת החשמל חשף שורה של כשלים ובעיות בהתנהלות החברה, כגון היעדר התרעות על גידול בצריכת הסולר ואי־עדכון המע"מ. כדי למנוע משבר חמור המדינה תעמיד ערבות של חצי מיליארד שקל

05.11.2012, 07:08 | ליאור גוטמן והדס שפר

עלויות הדלקים לא עודכנו בצורה שוטפת, ההנהלה לא ידעה על רכישה מוגברת של סולר, מערכות ממוחשבות מיושנות, מנכ"ל שלא מודע ל"בור" בקופה ומע"מ שעלה ולא עודכן בדו"ח תזרים המזומנים. אלו עיקר הכשלים התפעוליים והפיננסיים שנמצאו בחברת החשמל, שהובילו בסופו של יום ליצירת פער בלתי נתפס של 1.4 מיליארד שקל בין הוצאות החברה החזויות בקיץ לבין היקף ההוצאות הנוכחי. כיצד מגיעה חברה כל כך גדולה למצב שבו כל חומות הבקרה נפלו? באופן לא מפתיע, ההסברים שמגיעים מצידה של חברת החשמל מרובים ומגוונים. 

קראו עוד בכלכליסט

ערבות למרות הכשלים

 

למרות הכשלים משרד האוצר יעמיד לחברת החשמל ערבות מדינה של חצי מיליארד שקל שתשמש להנפקת אג"ח למימון הוצאות תפעוליות שונות כגון ספקים ודלקים. בכיר באוצר אמר אתמול שהערבות תעבור למרות הבעיות שהתגלו בחברה, מכיוון שהחברה עלולה להגיע למצב שבעוד מספר שבועות קופת המזומנים שלה תהיה ריקה. לגבי שאר הכספים שהחברה דורשת - כמיליארד שקל - באוצר נוטים לאשר דחייה בתשלום מיסים ודרישה להוציא מאות מיליוני שקלים מחשבון הנאמנות של העובדים. לדבריו, ההחלטה על השלכות דוח הביקורת תיוותר בידי הדירקטוריון, גם אם יש פה מי שצריך לקחת אחריות אישית.

אלי גליקמן, מנכ"ל חברת החשמל, צילום: עמית שעל אלי גליקמן, מנכ"ל חברת החשמל | צילום: עמית שעל אלי גליקמן, מנכ"ל חברת החשמל, צילום: עמית שעל

כיצד אירעה הטעות? בתחילת יולי דיווחה החברה על גידול בצריכת החשמל של כ־10%. בנוסף, במהלך יולי אירעו ארבעה מקרים שונים של תקלות בתחנות כוח שהביאו לצריכה גבוהה יותר של סולר. שני הנתונים הללו היו אמורים להדליק נורה אדומה אצל מנהלי החברה כיוון שרכישת סולר משנה את תזרים המזומנים באופן מהותי, בעיקר בשל מחירו הגבוה לעומת גז טבעי. בפועל, בתחילת אוגוסט שלח יו"ר החברה יפתח רון טל מכתב בהול לאוצר ודרש 3 מיליארד שקל כדי לסיים את הקיץ בצורה תקינה. זאת כאשר אף אחד — לא במחלקת הדלקים ולא במחלקת הכספים — התריע על הצריכה העודפת.

 המדינה נעתרה ואפשרה לחברה לבצע גיוס הון באמצעות הנפקת אג"ח בערבות מדינה. אלא שתזרים המזומנים המשיך להשתנות, ועל פי חברת החשמל סיכום הצריכה ברבעון השלישי מצביע על עלייה של כמעט 6% בצריכת החשמל. מחלקת רכש הדלקים אמנם הודיעה על כך למחלקת הכספים, אבל המסר הועבר ברמת פקידות הביניים בלבד. הכשל השני הגיע בתחילת ספטמבר: המע"מ עלה בשיעור של אחוז אחד (מ־%16 ל־17%), אבל אף אחד לא טרח לעדכן את זה בתזרים המזומנים.

"מה זאת אומרת 1.4 מיליארד שקל ברחו? כולם יוצאים מפרופורציה. זה נכון שלא הביאו דברים מסוימים בחשבון, אבל כשאתה עובד עם תזרים מזומנים כל כך צפוף הכל יכול לקרות", אומר חבר דירקטוריון חברת החשמל רו"ח מיכה לזר. לעומתו, לחברת הדירקטוריון רו"ח איריס שטרק יש ביקורת נוקבת על התהליך. "הפער היה צריך לעורר חשד עוד קודם. נכון שתקלות קורות וזו תקלה, ובשורה התחתונה אין כסף שהתבזבז והלך לטובת הנאה אישית של מישהו. אבל אם היו רואים את הפער בין הצריכה לדלקים היו עולים על זה. אני מזכירה שהדו"חות הרבעוניים של החברה עוברים ביקורות מאוד מחמירות מבפנים ומבחוץ".

גורמים בחברה טוענים כי החישוב המוטעה בתזרים היה יכול להיות הרבה פחות דרמטי אילו היתה לחברה כרית ביטחון של לפחות 3 מיליארד שקל. לפני כשנה אישר דירקטוריון החברה לקצץ את העתודות למיליארד שקל בלבד, בניגוד לחוות דעת של יועצים מקצועיים.

ועדת הביקורת של החברה התכנסה בחול המועד סוכות באופן בהול, אז נמסר לה שקופת המזומנים של חברת החשמל ריקה. ב־24 בספטמבר החברה הודיעה שיש פער תזרימי של 1.4 מיליארד שקל. באוצר נדהמו מההודעה ודרשו בדיקה חיצונית ופנימית, ואחת כזאת תימסר היום בערב.

אלא שבחברה טוענים כי הטעות בתחשיב אינה הגדולה בבעיותיה, וכי הבעיה טמונה בפערים בין משרד האוצר לחברה. "האוצר שמח כל פעם שאנחנו נקלעים למצוקה כי זו האג'נדה שלו", אומר דירקטור בחברה, "זה כדי שתמיד ידו של האוצר תהיה על העליונה, הם מאמינים שאם אנחנו במצוקה אנחנו יותר יעילים. זה נכון שאנחנו טעינו בחישוב אבל צריך להבין את המהות. ממה נובע משבר הגז? מזה שהמדינה לא מעלה תעריפים. הבעיות התזרימיות נובעות מכך שמחיר החשמל לא עלה כפי שמתבקש עקב הפסקת הזרמת הזג ממצרים. הדרישות שמציב האוצר מנצלות את הטעות החישובית שעשינו אבל לא פותרות את החוסר התזרימי שנובע ממשבר הגז. הוצאות אספקת הדלק עלו בשנה האחרונה ב־10 מיליארד שקל ולזה האוצר היה צריך לתת פתרון".

מסקנה נוספת שעולה מהבלגן התזרימי היא שמערכות המחשוב של חברת החשמל אינן נותנות מענה מספק, וכי בקרה הדוקה יותר היתה יכול לכפות על הכשל אנושי. גם ברשות החשמל, מזהירים זה שנים שיש בעיה בפיקוח התזרימי של החברה.

אז מי ישלם את המחיר?

 

הבעיה שנחשפה הולידה גל שמועות על עריפת ראשים בחברה. "מנהל הכספים זכריה קיי כבר פרש, והרס למי שמחפש את האחריות האישית את התענוג. עכשיו מחפשים שעיר לעזאזל חדש", אומר מקורב לחברה. אחד האנשים ששמם עלה הוא המנהל הישיר של זכריה קיי, הראל בלינדה שהגיע לחברת החשמל מאגף התקציבים של האוצר, שם שימש כמשנה לראש האגף. שם נוסף שעלה הוא שמשון ברוקמן, ראש מינהל הדלקים, שאחראי על המחלקה שרוכשת את הסולר והגז. אחד השמות האחרונים ששמם עלה ביממה האחרונה הוא לא אחר מאשר מנכ"ל החברה אלי גליקמן. גליקמן מצדו כבר החל לפעול אופרטיבית ואמר שהוא "מתחיל לפעול מיידית תוך אחריות ושקיפות מלאה לשיפור רמת המהירות של העברת הנתונים והבקרות בחברה. אין לי זמן להתעכב עד לקבלת הדו"ח החיצוני".

תגובת חברת החשמל לא התקבלה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
חחי פשטה את הרגל
הכל ישראבלופ חחי פשטה את הרגל וצריכה ללכת לכינוס נכסים. ממש כמו אל על כמו תעשיה האווירית. צרחכה לבקש כינוס מבית המשפט ולארגן אותה מחדש. אין מצב שהמצב הנוכחי ימשיך והמדינה תמשיך להזרים לה כסף אפילו אם זה נראה על םני הדברים כערבות ולא בכסף. הרי חוקי החשבונאות לא מפלים בין ערבות לבין כסף. אלא אם כן חברות ממשלתיות הן יצור שמעל החוק ומותר להן להתנהל בצורן אחרת. כנראה שבסופו של דבר אנחנו עדיין חיים ברפובליקת בננות שבמקרה החליקו או אי סי די והכניסו אותנו בתור חברה האירגון
אזרח  |  05.11.12
לכל התגובות