לא על האקזיט לבדו

בחמש השנים האחרונות לא בוצעו הנפקות ראשוניות (IPO) של חברות הייטק בבורסה של אומת הסטארט־אפים, למעט חלון הנפקות צר של חברות בתחום מדעי החיים.

האקזיטים המרגשים שראינו בכותרות בשנים האחרונות, משכו את הפוקוס מהדעיכה המתמשכת של הבורסה הישראלית כזירת מסחר שמתאימה לגיוס הון עבור חברות הייטק.

ניתן לומר כי עבור חברות רבות האקזיט הפך ממהלך שנעשה מרצון לכורח המציאות, בשל חוסר ההצלחה של היזמים לגייס את ההון הנדרש כדי להפוך את חברתם מסטארט־אפ שמוכר בכמה מיליוני דולרים בלבד לחברה גדולה באמת.

דעיכת הבורסה, בד בבד עם המחסור בקרנות פרייבט אקוויטי, מזנין וכדומה והקושי לגייס הון גדול בישראל בתחום ההייטק, הביאו לשבר במודל גיוס ההון. חברות מסוימות מצליחות לעקוף את הבעיה בארץ ולגייס הון בחו"ל לצורך המשך צמיחה, אולם רבות לא מצליחות לעשות זאת ונרכשות לפני הפריצה הגדולה שלהן. במקרים רבים כספי האקזיט אינם חוזרים לתעשיית ההייטק הישראלית.

חברות ההייטק נרתעות מלגייס הון בארץ

המצב בבורסה שבו מחזורי המסחר קטנים והשוק כולו מוטה אג"ח ולא גיוסי הון, מאפשר פעילות מסחר עבור חברות בתחומים שונים כגון אחזקות ונדל"ן, אך מנגד גורם לירידה ברלבנטיות עבור חברות הייטק - רבות מהן שביצעו הנפקות בעבר, מוערכות כיום בחסר על ידי השוק המקומי. כיום מבוצעות עסקאות מכירה ומו"מ עם רוכשים פוטנציאליים בפרמיות שממריאות עד כדי פי שניים ממחיר הבורסה.

בשל כך, סובלות החברות הנסחרות בארץ גם מקשיים בביצוע גיוסי המשך, עקב חוסר ההסכמה של בעלי המניות הנוכחיים לדילולים נוספים במחיר חסר. מצב זה מרתיע חברות הייטק מוצלחות מלגייס הון בבורסה בארץ ואף מרתיע את המשקיעים המוסדיים והפרטיים להשקיע בחברות אלו.

הרגולציה שחלה על ענף הטכנולוגיה מוגזמת

כדי לשבור את מעגל חוסר הרלבנטיות של ההייטק הישראלי בבורסה המקומית, יש להחזיר את המשקיעים, כולל המוסדיים, להשקיע בתחום. לשם כך יש לבצע שני צעדים עיקריים: הראשון הוא הקמת גוף בלתי תלוי לביצוע אנליזה של חברות הייטק, תחום שנמצא היום בחסר המונע מהמשקיעים להבין את הפוטנציאל הטמון בחלק גדול מהחברות בתחום. השני, תמרוץ המוסדיים להשקיע בהנפקות ראשוניות (IPO) או הנפקות המשך של חברות הייטק. ברגע שהשוק יתעורר והמוסדיים יתחילו להשקיע בתחום, יגיעו גם המשקיעים הפרטיים, בייחוד אם יורחב "חוק האנג'לים" לכסף שיושקע לתוך חברות ציבוריות בתחום.

במישור הרגולטורי דרוש מהלך שיבטיח הקלה ברגולציה. אין שום סיבה שתחול על החברות הקטנות בתעשיית ההייטק אותה רגולציה שחלה על חברות גדולות במשק. מהלך כזה בוצע בארה"ב, ואין שום סיבה שהוא לא יבוצע גם בארץ.

עלייה בהשקעה בחברות הייטק דרך הבורסה המקומית תאפשר לתעשייה כולה להתפתח ולייצר מקומות עבודה נוספים למשק; ולמשקיעים ולציבור המשקיע דרך הגופים המוסדיים, ליהנות מאפשרות ההשקעה בחברות שמגלמות פוטנציאל צמיחה גבוה ותורמות רבות לצמיחת המשק הישראלי.

רו"ח גיא פרמינגר, שותף וראש מגזר הטכנולוגיה ב־PwC Israel.