אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לוקר: "ללא הקיצוצים באוגוסט היינו עומדים היום בפני משבר" צילום: עמית שעל

לוקר: "ללא הקיצוצים באוגוסט היינו עומדים היום בפני משבר"

מנכ"ל משרד ראש הממשלה אמר בוועידה הכלכלית של הנגב כי הפחתת הגירעון והצמדות ליעד הגירעון משמעותיים ועלולים להתבטא בכיס של כולנו

05.11.2012, 12:57 | הדר קנה

"הורדת הדירוג של ישראל והתוצאה שלו הוא מיליארדים של שקלים לכלכלת ישראל. לכן הפחתת הגירעון והצמדות ליעד הגירעון משמעותיים ועלולים להתבטא בכיס של כולנו". כך אמר הראל לוקר בוועידה הכלכלית של הנגב היום (ב'), בתגובה לדבריו של אבי בן בסט שנאם לפניו.

קראו עוד בכלכליסט

לוקר הוסיף כי "אלמלא העברנו את הקיצוצים והעלאות המסים באוגוסט אז היום היינו עומדים בפני שוקת שבורה. היינו נכנסים ל-2013 ללא הכנסה ורק הוצאות, מה שהיה גורר קיצוץ נרחב יותר. אומרים שהממשלה פיזרה כספים השנה. אני מתקומם נגד זה".

לוקר פירט את השקעות הממשלה: "הממשלה השקיעה בגדר כדי לעצור את תופעת המסתננים. יכלו להציף אתנו מאות אלפים של פיליטים. הממשלה השקיעה בחינוך חינם, בהסכם הרופאים ובעובדי קבלן. כל זה עולה כסף".

לאחר מכן עבר לוקר לדבר על פיתוח הדרום: אנחנו נגשים את הפיכת הנגב למרכז: פיתוח תשתיות, השקעה בתעסוקה ושיפור איכות החיים. האמצעי המרכזי הוא נתיבי ישראל. הממשלה הזו הקצתה לזה מיליונים. החלטנו להמשיך את כביש 6 - השקעה של מאות מיליונים. זה אומר קיצוץ יותר גדול ב-2013, אבל זה סדר העדיפויות של הממשלה".

לוקר דיבר על חתימת הסכם פינוי מחנות צה"ל לנגב, וטען כי הוא יוריד את יוקר המחייה במכרז ויזרים רכש ושירותים לנגב. "חייבים לדאוג שהשיפור בתשתיות יזלוג גם לעיירות הפיתוח בנגב ולמושבים וליישובים שנמצאים כאן" אמר.  

קודם לכן דיבר בכנס פרופ' אבי בן בסט מהחוג לכלכלה מהאוניברסיטה העברית. הוא אמר כי "הממשלה בזכות המחאה עצרה את המתווה הפחות של מס חברות. זה לא מספיק, אפשר לעלות ל27% וגם אז נהיה מתחת למדינות ה-OECD."

עוד הוסיף בן בסט, בעברו מנכ"ל משרד האוצר, כי "יש שאומרים ששיעור המס בישראל גבוה מאוד. זה לא נכון - אנחנו מתחת לממוצע העולמי ב-2 נקודות אחוז. יש הרבה מדינות מערביות מעלינו. הבעיה הגדולה שיש לי זה הרכב המסים." הוא אומר כי אדם המרוויח מעט משלם יותר מע"מ מאדם המרוויח הרבה. צריך להעלות מסי הכנסה ולא מסים עקיפים לטענתו.

בן בסט. הציבור לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שהוא לא מקבל מספיק שירותים מהממשלה, צילום: גיא אסיאג בן בסט. הציבור לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שהוא לא מקבל מספיק שירותים מהממשלה | צילום: גיא אסיאג בן בסט. הציבור לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שהוא לא מקבל מספיק שירותים מהממשלה, צילום: גיא אסיאג

"המדינה גובה מסים ופוטרת אחרים מתשלום. מידי שנה הפטורים מסתכמים ב-39 מיליארד שקל. חלק מוצדקים כי הם משרתים מטרה כלכלית ברורה, כמו פטור ממס פנסיה. אבל יש כאלה שהם כניעה לקבוצות לחץ: קרן השתלמות, פטורים ממס מייצוא - הסקטור הכי מצליח במדינות ישראל משלם בין 6% ל-12% מס חברות - איזו הצדקה יש לזה?" בן בסט אף טען כי אין הצדקה גם לפטור ממע"מ באילת: "מלונות יש גם בים המלח ובטבריה. למה דווקא באילת?" מן הפטורים הראויים לביטול לפי בן בסט, ניתן לגרוף 10 מיליארד שקל נוספים.

בן בסט התייחס לדירוג של ישראל ואמר כי אנחנו לא נמצאים בתחתית למרות מה שנוטים לחשוב. "אנחנו בשליש העליון של הטבלה יחסית למדינות העולם. המגמה יותר חשובה מהרמה- אצלנו המגמה היא של ירידה". הוא הוסיף כי ישראל חייבת לשמור על יחס חוב תוצר נמוך מאחרים, כי אנחנו נתונים לסכנות ביטחוניות בעלי הלשכות כלכליות.

"החוב ביחס לתוצר הוא של 74%. אם נתסכל על הגירעון יחסית לתוצר אנחנו יכולים להיות מרוצים- מגמת ירידה. אבל זו תמונה מטעה: ב-2009 גם אצלנו ירדו המסים והיינו ברמות מסוכנות של גירעון. הממשלה הנוכחית רצתה להקטין את הגירעון עוד יותר, אבל במקום לרדת לגירעון של 2%, נעלה ל-3% ואף יותר." כך לפי בן בסט.

 

"רק ל37% מהשכירים במדינת ישראל יש קרן השתלמות ולאחרים אין. הייתי בין אלו שתמכו מאוד במחאה בגלל נתונים אלו. אבל בלי יציבות לא תהיה רווחה. אין ברירה למדינה אלא לטפל בגירעון של התקציב אחרי הבחירות. אם יהיה אופק של 4 שנים יהיה נתן לחשוב קדימה" אמר בן בסט.

"הציבור לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שהוא לא מקבל מספיק שירותים מהממשלה". בן בסט מדגים כי זה מתבטא ב

כך שהרבה משתמשים באינדיקטורים מטעים. צריך אינדיקטורים אובייקטיבים ולכן בכל תחום צריך אינדיקטור רלוונטי-  למשל רוב ההוצאה הציבורית לבריאות היא של גיל 65 פלוס. לכן האינדקציה היא לגילאים אלו.

בתחום זה, למרות שיש טענות, אנחנו במקום לא רע בכלל.

בן בסט מתריע כי "הבעיות הכי חמורות שלנו הן בחינוך. באוסטריה יש הרבה קשישים ומעט ילדים בישראל להיפך. בישראל ההוצאה לתלמיד הם מהנמוכות ביותר בעולם. אנחנו בתחתית העולם המערבי. אז למה אנחנו מתפלאים על התוצאות במבחני המיצב והבגרות".

לפי בן בסט, אנחנו תקועים באותה רמה של אי שוויון כבר מספר שנים. "אחת המטרות של הממשלה הוא לתקן את אי השוויון שהשוק כופה עלינו, על ידי הטלת מסים על עשירים ונתינת קצבאות לעניים. אי השיוויון הכלכלי בישראל הוא בין הגבוהים בעולם- אנחנו ליד ארה"ב".

"בנושא יוקר המחיה, אנחנו מדינה קטנה עם ריכוזיות אדירה והרבה מונופלים. הממשלה הקימה את וועדת הריכוזיות לצערי באיחור של הרבה שנים. ההמלצות נמצאות על שולחן הכנסת, אבל בגלל הבחירות הן נדחו. חשוב מאד לאמץ אותן. צריך לפתוח את המשק לייבוא. רווחת הצרכן חשובה לא פחות מהיצרן. ואם זה לא עוזר - אז פיקוח. אני ככלכלן לא שש לצעד כזה, אבל אם לא תהיה ברירה" כך לפי בן בסט.

תגיות