סופי: המלצות נאמן לריסון שכר הבכירים אושרו בכנסת

לאחר שאישרה את החוק למתן הנחות לחברות הענק (חוק הרווחים הכלואים), אישררה היום מליאת הכנסת גם את החוק הממשלתי המרוכך לריסון שכר הבכירים. מדובר בתיקון לחוק החברות אותו גיבשה ועדה ממשלתית בראשותו של שר המשפטים יעקב נאמן שהוקמה בהמשך להצעת חוק בנושא של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' וחיים כץ.

הצעת החוק שאושרה בקריאה שנייה ושלישית נועדה לרסן את החזירות שבחלוקת משכורות עתק לבכירים בחברה אולם נוסחה הסופי לא צפוי להוביל לתמורה משמעותית במשכורות העתק המחולקות בחלק מהחברות.

שר המשפטים יעקב נאמן | צילום: מיקי אלון

כך, לאחר שנדחתה גישת התקרה הקשיחה של חברי הכנסת יחימוביץ' וכץ (פי 50 מהשכר הנמוך בחברה), אומץ מנגנון בירוקרטי בלבד הקובע את אישור מדיניות השכר בידי הדירקטוריון וועדת התגמול. אלו נועדו לנטרל את הדומיננטיות של בעל השליטה והאסיפה הכללית.

ועדת התגמול, שתורכב מדירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים, תקבע את מדיניות השכר בהתאם לשורת קריטריונים ושיקולים כמו ביצועי החברה לטווח ארוך, כישוריו של נושא המשרה ותרומתו לביצועים, גודל החברה ואופי פעילותה, תמריצים ראויים לנושאי המשרה, מדיניות ניהול הסיכונים של החברה וכיו"ב. על פי התיקון, חברה ציבורית וחברת אג"ח יהיו חייבות לאמץ מדיניות תגמול לעניין תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה.

מדיניות התגמול תיקבע על ידי הדירקטוריון, לפי המלצות ועדת התגמול ובאישור האסיפה הכללית, לרבות רוב מקרב בעלי המניות שאין להם עניין אישי בהחלטה. לפי ההצעה, הדירקטוריון וועדת התגמול יורשו לאשר מדיניות תגמול על אף התנגדות האסיפה, בתנאי שהדבר "לטובת החברה ולאחר דיון מחדש".

כמו כן, תנאי הכהונה וההעסקה של נושאי המשרה בחברה ייקבעו ככלל בהתאם למדיניות התגמול, עם אפשרות לחרוג ממנה במקרים ובתנאים מיוחדים. כך, החוק החדש משנה את הליכי אישור תנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה כי תנאי המנכ"ל יהיו טעונים אישור אסיפה כללית, בדומה למדיניות התגמול. עם זאת, בנוסח הסופי הוכנס חריג לפיו ניתן יהיה לדלג על האסיפה הכללית כאשר ועדת התגמול מאמינה כי "הבאת העסקה לאישור האסיפה הכללית תסכל את ההתקשרות (עימו) כל עוד העסקה תואמת את מדיניות התגמול".

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: "לעומת ההצעות הראשוניות והמתלהמות של חברי הכנסת יחימוביץ' וכץ, מדובר בתיקון לחוק שהחברות הציבוריות יכולות "לחיות איתו", אבל עדיין מדובר בהצעה מיותרת שכרוכה בבזבוז עלויות וזמן לחברות, זאת במקום שיפעלו למען קידום עסקיהם והצמיחה של כלכלת ישראל... עבודת איגוד החברות הציבוריות מול הרגולטור הוכיחה שניתן להוביל למזעור הפגיעה בחברות הציבוריות גם באווירה הציבורית הנוכחית. חשוב לזכור כי גם בלי התערבות של הרגולטור, שכר הבכירים בישראל נמצא במגמת ירידה ולראיה, משנת 2010 נרשמה ירידה עקבית בשכר הבכירים".