"כשהמחיר טוב לא צריך נס כדי להרוויח"

אמיר גיל (45)

מצב משפחתי: נשוי + 3

מקום מגורים: רעות

תפקיד: מנהל השקעות ראשי פסגות גמל ופנסיה

השכלה: תואר ראשון ושני בכלכלה

עוד משהו: אוהב לטייל בדרום

חוויות הילדות של אמיר גיל, מנהל ההשקעות הראשי בפסגות גמל ופנסיה, היו רחוקות מאוד משוק ההון, אבל הקנו לו נקודת מבט מיוחדת על נושא הגישה לסיכון. גיל, יליד קיבוץ תל קציר שלמרגלות הגולן, בילה את השנים הראשונות של חייו במקלטים. "הקיבוץ ממוקם ליד משולש הגבולות סוריה־ירדן־ישראל וסבל הפגזות קשות במהלך מלחמת ההתשה", מספר גיל. הלימודים בבית הספר כללו עבודת בוקר במשק החי במגוון ענפים, וכבר בכיתה ח' ריכז גיל את ענף המטע של בית הספר. "זכינו לקבל שם חינוך לאחריות, מוסר עבודה גבוה ועבודת כפיים".

• דרך חדשה: כך לא הפכתי לגזבר הקיבוץ
  

את שירותו הצבאי עשה גיל בחיל התותחנים כמפקד סוללה ברמת הגולן, לא רחוק מהקיבוץ. עם תום השירות נסע לחצי שנה למזרח הרחוק, ומיד לאחר הטיול נרשם ללימודי כלכלה באוניברסיטת תל אביב. "לקראת סיום הלימודים קיבלתי הצעה מהקיבוץ לחזור ולשמש כגזבר, אולם העובדה שכל החברים מהשכבה עזבו את הקיבוץ, כמו גם המשיכה לשוק ההון, השאירה אותי בסופו של דבר בתל אביב".

• געגועים לאינטימיות: השקט שאחרי הסערה
  

בשנת 1994, עם סיום לימודי הכלכלה, התחיל גיל לעבוד בלהק, קרנות הנאמנות של בנק הפועלים, כאנליסט, מבצע בבורסה ומנהל קרנות האג"ח הקונצרניות. "הגעתי ללהק בשלהי המפולת הגדולה בשוק המניות הישראלי. הציבור ברח מהבורסה ומקרנות הנאמנות שפדו מאות מיליוני שקלים. התקופה היתה קצרה וסוערת, ואחרי גל הפדיונות הגדול התחילה תקופה של יובש מוחלט בבורסה, כמו השקט שאחרי הסערה". למרות זאת, גיל נזכר בנוסטלגיה בתקופה ההיא. "זה היה משהו מיוחד ושונה ממה שקורה היום בשוק ההון. כולם הכירו את כולם. היינו נפגשים בבוקר בבורסה, שותים קפה יחד והולכים לזירה. הכל היה קטן ואינטימי".

• אירוע מכונן: מחירים גבוהים, לקחים כואבים
  

השקט בבורסה אפשר לגיל להשלים את לימודי התואר השני שלו בכלכלה, ובשנת 1998 הוא התמנה לאחראי על השקעות חו"ל בלהק. "מצאתי את עצמי מנהל קרן שמשקיעה בחברות טכנולוגיה ישראליות בעיצומה של בועת הדוט.קום. התפוצצות הבועה היתה ללא ספק האירוע המכונן שלי בשוק ההון. המשקיע האגדי מייקל שטיינהרדט אמר פעם שעדיף לעשות את כל הטעויות מוקדם בחיים, וככל שהלקחים יהיו כואבים יותר, כך תטעה פחות בהמשך. התקופה הזאת עיצבה את הגישה שלי לתמחור נכסים והערכת סיכונים", אומר גיל. בתחילת שנות האלפיים קודם גיל לסגן מנהל מחלקה בלהק, עד שעזב בשנת 2006.

• פרספקטיבה נכונה: חשיבות העבודה עם הלקוח
  

 

ב־2006, כשבנק הפועלים החליט למכור את קרנות הנאמנות של להק לפריזמה, החליט גיל ללכת לכיוון אחר. "הלכתי לרועי (ורמוס — ע"צ), ואמרתי לו שאני רוצה לעבוד בפסגות. הוא הציע לי לנהל את מחלקת ההשקעות של התיקים הפרטיים שלהם והסכמתי מיד". ב־2010 עבר גיל לחברת הגמל של פסגות כמנהל השקעות של גדיש, קופת הגמל הגדולה בישראל שנרכשה בשנת 2008 מבנק הפועלים. "מבחינה מקצועית, היתה זו כמובן קפיצת מדרגה עבורי, אבל דווקא התפקיד הקודם שאפשר לי לעמוד במגע עם הלקוחות הפרטיים תרם לי מאוד. זה מכניס את מנהל ההשקעות לפרספקטיבה נכונה, וזה מהלך חובה בכל תהליך התבגרות של מנהל כסף מוסדי. חשוב להבין בדיוק עבור מי אתה עובד — אנחנו מנהלים חסכונות חיים של אנשים". באוגוסט השנה קודם גיל לתפקיד מנהל ההשקעות הראשי של חברת הגמל והפנסיה של פסגות.

• תחזית לעתיד: ההזדמנויות של 2013
  

לדעת גיל, לא צפויים שינויים מאקרו־כלכליים מהותיים ב־2013. "אני לא חושב שהריביות יעלו באופן דרמטי והצמיחה בעולם תמשיך להיות מתונה". בכל הקשור לאג"ח, גיל סבור ששנה כמו 2012 עם רווחי הון לא צפויה לחזור על עצמה ב־2013. לגבי המניות, גיל מסביר ש־2013 עשויה להיות חיובית באפיק זה. "חברות בארץ ובעולם התייעלו ושיעורי הרווח התפעולי שהציגו החברות בוול סטריט בשנה האחרונה היו גבוהים מאוד. המכפילים עשויים עוד להמשיך לעלות ולהפוך את ההשקעה במניות לאטרקטיבית.

"מחיר טוב הוא כזה שבו אתה נכנס ולא צריך להתפלל לנסים כדי להרוויח. כמו כן, אני מאמין במגמות ארוכות טווח, בעולם ההשקעות ישנה מחזוריות ארוכה למדי". לגבי השוק הישראלי, גיל סבור שקיימות הזדמנויות במניות הבנקים והביטוח.

• קריירה שנייה: רוצה להיות מורה להיסטוריה
  

"אם הייתי עובד במקצוע אחר, הייתי מורה להיסטוריה. מאורעות ותהליכים היסטוריים מאוד מעניינים אותי. באופן טבעי, אני מתעניין גם בהיסטוריה של עולם ההשקעות. היסטוריה נחשבת לפחות סקסית מעסקים שנוגעים לחיזוי העתיד, אבל בפועל היא תורמת הרבה יותר בקבלת החלטות".

• כשהלחץ גובר: מנקים את הראש במדבר
  

"מחוץ למשרד אני אוהב לצאת לטיולים בטבע עם המשפחה. אנחנו אוהבים להיזרק לכמה ימים באיזה חאן בדרום, כך שאני מתנתק מהשגרה המלחיצה וגם מנחיל קצת את אהבת הארץ לילדות שלי. אם לא קיבוץ, אז לפחות מדי פעם להתחבר לטבע, לאדמה וליופי של הארץ הזו. זה מכניס הרבה אנרגיה ומנקה את הראש".

 

השורה התחתונה של אמיר גיל: "שוק המניות יהפוך לאטרקטיבי ב־2013, כשבישראל מומלצות מניות הבנקים והביטוח"