כמה גדולה צריכה ויסוצקי להיות כדי שתוכרז כמונופול?

ויסוצקי מצטרפת לשאר ספקי המזון - החברה הודיעה לקמעונאים במוצאי שבת על עליית מחירים ב־1 בדצמבר בשיעור של כ־5% במרבית מוצרי התה שלה, לרבות התה הרגיל, התה הירוק, ארל גריי ועוד, כך נודע ל"כלכליסט". ההודעה על עליית המחירים מגיעה עם תחילת מזג האוויר הסוער, המסמן מבחינת רשתות השיווק את תחילת עונת מכירות התה. התה הוא מוצר עונתי שנמכר בעיקר בחודשי החורף שמתחילים כעת.

ויסוצקי ייקרה את סדרת הגן הקסום ב־5%, את סדרת הרויבוש ב־4%, ואת סדרת התה הירוק בטעמים ב־4%. במקביל הודיעה החברה כי מחיר תיבות השי לא ישתנה, כמו גם המחירים של סדרת ליווס קולקשן. החברה בישרה גם על עליית מחירים בעוגיות עבאדי, מוצרים שהיא מפיצה עבור המאפייה הוותיקה, בשיעור גבוה יותר של 8%. עוד במחירון החדש של ויסוצקי - גם מוצרי מלח הארץ שמפיצה חברת התה, שם מדובר בעליית מחירים שיכולה להגיע ל־6% באריזת ק"ג של מלח ים יבש, או 4.5% במלח ים אטלנטי. את מוצרי מאפיית לחמי של ויסוצקי בחרה החברה לייקר בשיעור דומה למוצרי התה - 5%.

מוצר כמעט ללא תחליף בסופר

ויסוצקי היא אחת מחברות המזון האחרונות שמודיעות על התייקרות. החברה אינה נמנית עם 15 ספקי המזון הגדולים לרשתות הקמעונאיות בישראל - היא מדורגת במקום ה־21 עם נתח שוק של 0.7% מכלל שוק מוצרי הצריכה בישראל, נכון לחודש ספטמבר האחרון. עם זאת, החברה היא ספק קריטי עבור הרשתות, משום שמוצרי התה שלה נחשבים למוצר ששום סופר לא יכול בלעדיו. המוצר היחיד שמתקרב להיחשב למוצר תחליפי שייך ליוניליוור, שהיתה חברת המזון הראשונה שהודיעה על העלאת מחירים בגל ההתייקרויות הנוכחי. כאשר יוניליוור הודיעה על העלאת מחיר הליפטון שהיא משווקת ב־5%, הקמעונאים כבר החלו לספור את הימים עד להתייקרות מקבילה במוצרי ויסוצקי.

מי זוכר את המחאה רוב הסופר כבר התייקר הספקים הגדולים העלו מחירים מתקופת החגים, בספטמבר 2012, פרט לשסטוביץ ולנטו. מבין ה־15 הספקים שהעלו מחירים מחזיקים נתח שוק מצרפי של 59.6% משוק מוצרי הצריכה בישראל גיל קליאןלכתבה המלאה

למרות אחיזתה הקריטית של ויסוצקי בשוק התה הישראלי, רשות ההגבלים העסקיים מעולם לא הכריזה עליה כמונופול. מתוך כך הפך מקרה ויסוצקי לאחת הדוגמאות הקלאסיות לעיוותים בפיקוח על שוק המזון בישראל, בפרט בכל הקשור להתנהלות רשות ההגבלים העסקיים בענף.

בבחינת נתוני השוק עולה כי ב־2011 ויסוצקי החזיקה נתח שוק כספי של 76.1%, בדומה לנתח השוק של החברה ב־2010 וב־2009. זאת לפי נתוני סטורנקסט, המקובלים על כל העוסקים בענף כנתונים אמינים ומשקפים. נתח שוק כזה משאיר מעט מאוד מקום לספק לגבי היותה של ויסוצקי כמונופול. למרות זאת, מרשות ההגבלים העסקיים נעלם נתון זה, בפעם האחרונה שהיא בדקה אם ראוי להכריז על החברה כמונופול בשוק שבו היא פועלת.

במאי 2011 נחשף ב"כלכליסט" כי לאחר דיונים בעניין שנמשכו מאז 2008, החליטו ברשות ההגבלים העסקיים לא להכריז על ויסוצקי כמונופול. מדובר בהליכים שבהם החלה רשות ההגבלים העסקיים בסוף 2008, בעקבות תלונה של רשת כמעט חינם בבעלות האחים צים (שבינתיים נמכרה ליינות ביתן) על חרם שהטילה עליה ויסוצקי.

הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה | צילום: אוראל כהן

כמעט חינם פנתה לרשות מגובה בנתונים שלפיהם ויסוצקי שולטת לכאורה בשוק התה בישראל. רשות ההגבלים העסקיים מצאה אז שיש בסיס מוצק לקבל את התלונה והנתונים בעניין המונופול, והודיעה לוויסוצקי כי היא שוקלת להכריז על החברה כבעלת מונופולין בתחום אספקת התה וחליטות הצמחים בישראל. הרשות הודיעה אז לוויסוצקי כי בכל אחד מהתחומים הרלבנטיים בתחום התה עולה נתח השוק שלה על 50%, ולכן היא שוקלת להכריז עליה כעל מונופול בכפוף לביצוע שימוע.

במשך שנתיים וחצי התנהלו הדיונים בין הרשות לבין החברה. במסגרת ההליך שקיימה הרשות מול ויסוצקי התקשו הגורמים המקצועיים להכריע אם יש בסיס מוצק להכרזה שלפיה היא מונופול. בהיעדר קביעה כזו הודיעה באפריל 2011 הרשות לוויסוצקי כי קיבלה את עמדתה וכי נתחי השוק שלה גבוליים ואינם מאפשרים לקבוע חד־משמעית כי מדובר במונופול. "זה הזוי ביותר. הם האמא של המונופול בתה", אמר אתמול ל"כלכליסט" אחד הקמעונאים הבכירים בישראל.

טעות או התעלמות רגולטורית?

לטענת גורמים המעורים באותה החלטה של רשות ההגבלים העסקיים, הסיבה לפער הגדול בין נתוני סטורנקסט לבין נתוני רשות ההגבלים העסקיים היא העובדה כי באותה בדיקה שהתבצעה ב־2011 בחרה רשות ההגבלים העסקיים לאחד את השוק הקמעונאי עם השוק המוסדי. לדברי אחד הקמעונאים, "בשביל מה איחדו את השוק המוסדי עם הפרטי? מה אכפת לצרכן בסופר בכמה צה"ל קונה תה? זה ממש לא הגיוני". ברשות ההגבלים העסקיים לא נימקו מדוע בחרו לאחד את מכירת התה בסופרים לצרכנים פרטיים עם מכירת התה לארגונים ולמוסדות גדולים.

עו"ד אלדד כורש, שותף מנהל במשרד עמית פולק מטלון ושות', שייצג את ויסוצקי מול רשות ההגבלים, הסביר אתמול ל"כלכליסט" כי הרשות החלה את התהליך עם נתוני סטורנקסט ונילסן, ולפיהם ויסוצקי היא בבירור מונופול ברשתות השיווק. לדבריו, ההישג של ויסוצקי מול הרשות היה לשנות את התפיסה - מהסתכלות על רשתות השיווק בלבד, לבחינת השוק כולו לפי נתוני יבוא התה לישראל. כך, לתה הנמכר בסופר צורף התה של צה"ל, של בתי החולים, התה בתפזורת ועוד. לדברי כורש, "הגדרת השוק היא הגביע הקדוש של תחום ההגבלים. הצלחנו בסופו של דבר לשכנע כי יש לבחון את השוק כולו".

מרשות ההגבלים העסקיים נמסר אתמול כי "רשות ההגבלים ביצעה בדיקה מקיפה של שוק התה ובחנה לעומק את האפשרות להכריז על ויסוצקי כבעלת מונופולין בשוק. במסגרת הבדיקה המקיפה שנעשתה ב־2010, נבחנה הגדרת השוק ונעשו סקרי עומק בקרב צרכני התה בישראל. הבדיקה האחרונה שנעשתה בנושא הסתיימה באפריל 2011, אז הודיעה הרשות לחברה כי החליטה לא להכריז עליה כמונופול בתחום, מכיוון שנתח השוק שלה גבולי מאוד ביחס לרף ה־50% (המבחן להכרזה על מונופולין - ג"ק) ונמצא במגמת ירידה. יודגש כי ההכרזה על גוף כמונופול היא הצהרתית בלבד.

למעשה, כל המגבלות שקיימות בחוק, בין השאר איסור ניצול מעמד לרעה ואיסור סירוב בלתי סביר לספק סחורה, תקפות גם ללא הכרזה רשמית והרשות יכולה לאכוף את העניין בדיעבד, ללא צורך בהכרזה".

מחברת ויסוצקי נמסר בתגובה: "יותר מארבע שנים לא העלינו את מחירי התה הקלאסי. עליית המחיר כעת נגזרת מהתייקרויות של עשרות אחוזים של חומר גלם ומעליית מחירי התשומות (שכר עבודה, חשמל, דלק, ארנונה)".