רשות ני"ע למוסדיים: "לא לחשוש לקחת מבעל השליטה את החברה"

שיראל גוטמן עמירה, מנהלת מחלקת תאגידים ברשות ני"ע, קראה היום לגופים המוסדיים לא לחשוש לקחת מבעלי שליטה את החברה ולא לפחד מפירוק חברות.

גוטמן עמירה דיברה בועידה השנתית של די.סי.פייננס ואמרה: "למוסדיים, המנהלים למעלה מ-60% מהחוב הקונצרני יש למעשה את הכוח הגדול לחולל את השינוי הדרוש בשוק האג"ח הקונצרני. לשם כך עליהם לוודא כי קיימות בטוחות מתאימות או לתמחר את היעדרן, ולוודא כי בעת שחברה נקלעת לקשיים מתחילים מגעים עם החברה בשלב מוקדם מספיק. במסגרת האחריות של המוסדיים, הם חייבים לדאוג גם לפשטות ההסדר, ולהבטיח שיהיה ברור מה נותנים ומה מקבלים".

על אפשרות הפירוק אמרה: "יש לבצע הערכה אמיתית של החלופות בפירוק, ולא לפחד מפירוק היכן שזו החלופה הנכונה ביותר. חשוב לא לפחד לקחת מבעל השליטה את החברה ולאו דווקא בהליך של פירוק, כל עוד לא נתן תרומה אמיתית במזומן (new value)".

בדבריה ציינה גוטמן עמירה, כי נכון לנובמבר 2012 שוק האג"ח הסחיר עומד על 260 מליארד שקל. "בשנת 2013 אנו צפויים לפרעונות של 48 מליארד שקל וסכומים דומים בשנים לאחר מכן. גוטמן הביעה חשש כי "אם לא נראה ייעול במנגנון ההסדרים יפגע אמון ציבור המשקיעים בשוק ההון, מה שיקשה על מחזור האשראים.

"חלק מהעיוותים שהרשות רואה היום, לצד הכניסה המאוחרת מדי להליך של הידברות בין הציבור ונציגיו ובין החברה, הם הסדרים בעייתיים, שבהם מונפקות חבילות מורכבות שלא ניתן לתמחר אותן, והתחייבויות של בעל שליטה לשלם בעתיד את החוב במקום החברה, מבלי שניתן כל גילוי על בעל השליטה".

גוטמן עמירה הוסיפה, כי הרשות פועלת להבטחת גילוי בקשר למצב החברה, וציינה את הנתון המדאיג לפיו לאחת מכל 4 חברות יש הפניית תשומת לב בדוחות הכספיים, ולאחת מכל 8 ההפניה היא מסוג הערת "עסק חי" או "עסק בחיסול". ואולם, היא הוסיפה כי קיים הכרח בשיפור התנהלות המוסדיים שאחראים לכספם של אחרים, בכל הנוגע להסדרים. כך למשל במועד ההנפקה - עליהם לתמחר טוב יותר את הקשר בין התשואה לסיכון, ולדרוש בטוחות או לתמחר את היעדרן. זאת במקום ההתחמקות שנעשית היום מדרישות חודק על דרך של הרחבת סדרה. בנוסף עליהם לדאוג להידברות עם החברה באמצעות הנאמן או הנציגות בשלבים מוקדמים יותר, תוך שמירה על חשאיות אם צריך.

בעת שנכנסים להסדר יש לפעול במהירות ולנתח האם החברה יכולה להבריא או שיש לקחת אותה לפירוק, ועליהם להפנים שבעת חדלות פירעון החברה שייכת כלכלית לנושים, ולכן אם בעל השליטה מבקש לשמר את השליטה, עליו לרכוש את החברה מחדש על דרך של הזרמת מזומן או פעילות ולא על דרך של מתן התחייבויות לתשלומים בעתיד.