האקזיטים של JVP שווים 17 מיליארד דולר

קרן ההון סיכון המצליחה בישראל ואחת הקרנות המצליחות בעולם היא JVP שיושבת בירושלים. כך על פי הדיווח של הבלוג המתמחה בנושאי הון סיכון PeHub ולפי דו"חות הקרן שנחשפים לראשונה ב"כלכליסט".

תעשיית ההון סיכון בישראל ובעולם היא תעשייה שלא אוהבת לחשוף את דו"חותיה, בעיקר מחשש למבט חוקר של התקשורת בנושא דמי הניהול שאותם גובות הקרנות ממשקיעיהן. "כלכליסט" חושף את תוצאות קרן הון הסיכון הירושלמית JVP, שהוקמה על ידי אראל מרגלית, המתמודד כיום בפריימריז של מפלגת העבודה ושותפים בה גדי תירוש וקובי רוזנגרטן.

JVP מנהלת 900 מיליון דולר בשש קרנות שונות, כאשר חמש מתוכן הן קרנות הון סיכון והשישית, שגויסה לאחרונה, היא קרן שמטרתה להשקיע השקעות המשך בחברות של JVP.

בנוסף, מחזיקה הקרן חממה פעילה במתחם המדיה שלה בירושלים, ובה פועלות כיום שבע חברות צעירות בתחומי מדיה ומובייל. החממה מנוהלת על ידי חיים קופנס, אורי אדוני ויואב צרויה. בימים האחרונים זכתה JVP במכרז החממות של משרד התמ"ת ובכוונת הקרן להקים בשיתוף חברת המסחור של אוניברסיטת בן־גוריון חממה בבאר שבע שתעסוק בעיקר בנושאי אבטחת מידע ותוכנה. במתחם המדיה של הקרן מתקיימת בין השאר פעילות חברתית וכן פועל מועדון הזאפה.

גדי תירוש | צילום: יוסי צבקר

בבלוג PeHub פורסם בשבוע שעבר ניתוח של קרנות ההון סיכון המובילות בעולם לפי דו"ח חברת המחקר Preqin, החוקרת את התחום. בדו"ח דורגו עשר הקרנות הטובות ביותר בעולם, אשר הוכיחו ביצועים גבוהים באופן קבוע ומתמשך בהיבטים של מכפיל השקעה ושיעורי התשואה של הקרן. הדירוג בחן 143 חברות ו־716 קרנות העונות לקריטריונים אלו, ומתוכן בחר את עשר המצטיינות. JVP היא קרן ההון סיכון הישראלית היחידה בדירוג, וכן אחת משתי הקרנות שאינן אמריקאיות. קרנות נוספות שנכנסו לרשימה הן בנצ'מרק קפיטל, GGV וסקויה האמריקאיות.

מאז 1993 רשמו חברות שבהן השקיעה קרן הון הסיכון הירושלמית JVP אקזיטים, כלומר הנפקות או רכישות, בשווי של כ־17 מיליארד דולר. חלק גדול מסכום זה נזקף לשתי חברות הראשונות שבהן היא השקיעה: נטרו שנמכרה ב־5.5 מיליארד דולר וכרומטיס שנמכרה בכ־4.5 מיליארד דולר. לצדן בולטות ברשימת האקזיטים של הקרן חברת פרסייס, קליקטק, קוג'נט ואקסטרים איי־או - האקזיט האחרון של החברה.

הגיוס בשנת המשבר החזיר את ההשקעה

התשואות השנתיות החיוביות שהציגו מרבית הקרנות של JVP לאורך 19 שנות פעילותה מעידות בעיקר על העובדה שקרן הון סיכון יכולה להרוויח כסף משמעותי עבור משקיעיה.

מפת הגיוסים של JVP לאורך השנים היא תמונת מראה של ענף ההייטק הישראלי, החל מתוכנית יוזמה שבמסגרתה סייעה ממשלת ישראל בהקמת 10 קרנות חדשות ב־1992–1993, וביניהן הקרן הראשונה של JVP. קרן זו גייסה, בדומה לכל קרנות יוזמה, 20 מיליון דולר ורשמה החזר של יותר מפי שישה על הכסף - 125 מיליון דולר - שהיוו תשואה שנתית של כ־54%.

הקרן השנייה של JVP שהחלה את השקעותיה ב־1997 גייסה 75 מיליון דולר והחזירה למשקיעיה כ־199 מיליון דולר עם תשואה שנתית ממוצעת של 56% על ההשקעה.

שנת 2000 שהחלה כשנת בועה הסתיימה כאחת השנים הקשות ביותר לתעשיית הון הסיכון העולמית והישראלית בפרט. בשנה זו גייסו מרבית הקרנות גיוסי ענק, לדוגמה פיטנגו גייסה 500 מיליון דולר. JVP גייסה בתקופה זו שתי קרנות נוספות - הקרן השלישית שמנהלת 161 מיליון דולר והקרן הרביעית שמנהלת 404 מיליון דולר. הקרן השלישית נחשבת לקרן הפחות מוצלחת, מאחר שהושפעה קשות מהתרסקות ענף התקשורת. ב־2000 התשואה השנתית החציונית של קרנות ההון סיכון בעולם רשמה תשואה שלילית של 2.34% - כך עולה מנתוני חברת המחקר קיימברידג' אסושייאייטס. כיום מחזיקה הקרן השלישית אחזקות בחברות סייאופטיקס וסלטיק.

אראל מרגלית: "אני חושב שכדי להקים חברות טובות צריך הרבה סבלנות. את הכסף שלנו אנחנו לא עושים מחברות טובות אלא מחברות טובות שעזרנו להן להפוך למצוינות" | צילום: בלומברג

הקרן הרביעית, שהיא הגדולה מכל קרנות JVP ואחת הגדולות בישראל, גייסה 404 מיליון דולר. ל"כלכליסט" נודע שהקרן החזירה עד כה למשקיעיה כ־400 מיליון דולר, ועל פי קביעת רואי החשבון של החברה יש לה עוד כ־100 מיליון דולר של אחזקות בחברות נוספות. שתי החברות הבולטות בקרן הן סייאופטיקס, שהוערכה לאחרונה בשווי של 250 מיליון דולר, וסייבר ארק.

JVP חיכתה כשמונה שנים לגיוס הקרן הבאה, זמן נדיר בענף ההון סיכון שבו מגייסים מדי שלוש שנים. עיקר הזמן בין הגיוסים הוקדש לתיקון ההשקעות של שתי הקרנות שגויסו במהלך שנות הבועה. ב־2008 גייסה JVP קרן חמישית עם 116

חוד החנית להיות חברה בעשירייה הפותחת הדו"חות של JVP מוכיחים שניתן ואולי אפילו כדאי לפעמים לסרב להצעות רכישה מפתות. אם עוד קרנות ישראליות היו מגלות מעט סבלנות ומאפשרות לחברות שלהן לגדול, אולי גם הן היו מגיעות לעשירייה המובילה בעולם מאיר אורבךלכתבה המלאה

מיליון דולר, סכום קטן מהגיוסים הקודמים, אך בקרן הבינו שכדי ליצור אקזיטים ראויים עליהם להסתפק בסכומים קטנים יותר.

הקרן החמישית נחשבת צעירה במונחי קרנות הון סיכון, ולכן התשואה שהיא מציגה נכון לסוף הרבעון השני ב־2012 של כ־17% מאוד מפתיעה. התשואה נזקפת בעיקר למכירה של אקסטרים איי־או לענקית האחסון EMC ב־450 מיליון דולר ומכירת נבאחו סיסטמס לסיילספורס בכ־20 מיליון דולר. לפי הערכות, רשמה החברה באקזיטים אלו שווי החזרים של כ־90 מיליון דולר.

איפה משקיע כיום אראל מרגלית?

בתגובה לחשיפת "כלכליסט" אומר אראל מרגלית, יו"ר הקרן ומייסדה, "אנחנו עוסקים בבנייה של חברות לאורך שנים. כשהתחלתי בשנים הראשונות העדפתי להשקיע בחברות בשלבים הראשונים, כי לא היה לי כסף וגם כי נהניתי מזה. תהליך הבנייה של החברה עוזר לך ליצור תרבות של חברות לטווח ארוך".

"דבר נוסף שחשוב מאוד להצלחה הוא מיקוד של קרן. בקרן הראשונה השקעתי בארבע חברות בתחום הרפואי ומחקתי אותן. מהר מאוד עברתי להשקעה בתקשורת ושבבים ולאחר מכן בניו מדיה. הבנתי שללא מיקוד, הקרן מאבדת את יכולותיה".

"אני חושב שכדי להקים חברות טובות צריך הרבה סבלנות. את הכסף שלנו אנחנו לא עושים מחברות טובות אלא מחברות טובות שעזרנו להן להפוך למצוינות. קרן שמשקיעה בחברה צריכה לטפח אותה ולסייע לה להפוך לחברה גדולה, ואפילו לסרב להצעות רכישה מפתות. כבר היו לנו הצעות לרכישת חברת קליקטק שהנפקנו וסירבנו לכולן, כי הבנו שזו חברה שאפשר להפוך אותה לגדולה. הרבה יזמים אינם יכולים לסרב להצעות כאלה ולכן לעתים אנחנו מסייעים להם באמצעות רכישה של חלק מאחזקותיהם", אומר מרגלית.

"גם לנו בקרן היו הרבה שנים קשות והמשברים הקשים בשנת 2000 והמשבר אחריו בשנת 2008 לא סייעו לקרנות לבנות לעצמן פורטפוליו של הצלחות. יש בישראל הרבה משקיעים טובים וקרנות טובות שיכולות כיום לגלות כיוונים חדשים ויזמים רעבים גם בישראל. אנחנו פנינו לחפש את אותם יזמים רעבים וחדשים לבאר שבע, וכך אני מציע לכל המשקיעים לעשות. אם אני חושב היכן אני רוצה להשקיע כיום, אני לא יכול להסתכל לאחור אלא רק להסתכל קדימה ולחפש את אותם תחומים חדשים בעולם המשתנה שלנו. תחומים המשלבים את מדעי החיים, תחומי חינוך וטכנולוגיה".

לכתבה באנגלית לחץ כאן