אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"כשל שוק בתחום הלוגיסטי מייקר את המוצר הסופי לצרכן" צילום: ערן לם

"כשל שוק בתחום הלוגיסטי מייקר את המוצר הסופי לצרכן"

סמנכ"ל הסחר של ניו־פארם, פיני פרבר, טוען כי חברות הצריכה הגדולות מונעות את שינוי שיטת ההפצה ובכך בולמות תחרות מצד שחקנים קטנים

13.11.2012, 09:01 | אורנה יפת

"כשל שוק בתחום הלוגיסטי מביא לחוסר יעילות בשוק מוצרי הצריכה ומייקר את המוצר הסופי לצרכן", כך אומר ל"כלכליסט" פיני פרבר, סמנכ"ל הסחר של ניו־פארם. לדבריו, "בגלל חוסר יעילות הנובע משיטת ההפצה של המוצרים הצרכנים משלמים בכל שנה 2.5 מיליארד שקל יותר על מוצרי צריכה".

קראו עוד בכלכליסט

פרבר טוען כי חברות צריכה גדולות, ובהן אסם, שטראוס ואחרות, מונעות את האפשרות לאחד את מערכי ההפצה של כל החברות - מהלך שעשוי היה לחסוך כסף לצרכן - ובכך בולמות תחרות מצד שחקנים קטנים. לדבריו, נוקטות החברות באסטרטגיה זו, כדי למנוע מהיצרנים הקטנים אפשרות לחסוך עלויות, וכך להגביר את התחרות מול היצרניות הגדולות.

פרבר. "המצב לא ישתנה ללא חקיקה", צילום: ערן לם פרבר. "המצב לא ישתנה ללא חקיקה" | צילום: ערן לם פרבר. "המצב לא ישתנה ללא חקיקה", צילום: ערן לם

פרבר הציג את הטענות לאחרונה בפסגה בינלאומית לניהול שרשרת אספקה. לדבריו, עלות ההפצה של גופים גדולים נעה בין 11% ל־14% ממחזור המכירות שלהם. "אם בקבוק קוקה־קולה עולה 6 שקלים, לפחות 11% מהמחיר הוא מה שעולה לחברה המרכזית למשקאות להביא אותו עד למדף ברשת השיווק". לדבריו, עלות ההפצה של השחקנים הקטנים והבינוניים עומדת על %18–20%. "זה כשלעצמו כבר מעלה את מחיר המוצר של היצרן הקטן או הבינוני, ופוגע בתחרות על המדף ובמחיר הסופי לצרכן".

לדברי פרבר, לחברות הגדולות יש אינטרס שהסטטוס קוו יישמר. כדוגמה הוא נותן את שטראוס: "העלות הלוגיסטית שלה על שוקולד היא 12% מהמכירות והיא יודעת שהעלות של מתחרה קטן שלה היא 18%, לכן אין לה אינטרס שהמוצרים יופצו דרך מרכז לוגיסטי. זה אמנם יחסוך לה עלויות, אבל המתחרה הקטן יחסוך הרבה יותר, ואז תנאי הפתיחה של הספקים הקטנים יהיו הרבה יותר נוחים. לחברות הגדולות אין אינטרס שזה יקרה".

פרבר מוסיף כי "גם בתחום הבייגלה, שחקן כמו מאיר בייגל משלם בין 18% ל־20% מעלות המוצר על הפצה ולוגיסטיקה, בעוד שהמתחרים שלו ביוניליוור ואסם משלמים פחות כיוון שאלה חברות יותר גדולות ויותר יעילות. אם מאיר בייגל היה יכול למכור את המוצרים שלו ישירות לרשת, הוא היה יכול להציע עסקה יותר אטרקטיבית לרשת. אבל כל זמן שהגדולים לא רוצים להיפרד מהיתרון התחרותי הזה ואף אחד לא יכול להכריח אותם, המצב לא ישתנה".

פרבר מעריך כי בתחום הפארמה, שבו פועלת ניו־פארם, העלויות המבוזבזות בגלל חוסר יעילות לוגיסטית נעות בין 3% ל־4%. כלומר, המחיר הסופי לצרכן בתחום הטואלטיקה היה יכול להיות נמוך ב־4%, בהנחה שהחברות אכן היו מגלגלות את ההנחה לצרכן אם היו מתייעלות לוגיסטית.

לדברי פרבר, הפתרון הוא שחברות המתמחות בהפצה יפיצו את הסחורה של כל הספקיות יחד למרכזים לוגיסטיים כמו שנהוג בעולם. "באירופה כל הרשתות עובדות דרך מרכזים לוגיסטיים שנמצאים בבעלות של חברות חיצוניות. עלות ההפצה בדרך זו לא חוצה את ה־7%, זה מאפשר לרשתות דיסקאונט להיות תחרותיות". אלא שלהערכת פרבר, זה לא ייושם בישראל אם לא תהיה חקיקה בנושא.

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
אני מסכים עם הכותרץ אבל לא בהכרח עם המסקנות
כשל בתחום הלוגיסטי מייקר את המוצר אני מסכים עם הכותרת אבל לא בהכרח עם המסקנות האופרטיביות בארגונים קמעונאיים גם הגדולים שבהם יש מקום לשיפור משמעותי בשרשרת האספקה . כל שקל הנחסך בשרשרת האספקה הולך ישירות לשורת הרווח. החברות הגדלות לא צריכות לאחד את המערכים הלוגיסטיים על מנת לשפר באופן משמעותי את היעילות התפעולית שלהן. גם יש חוסר יתרון לגודל. לעומת זאת אין סיבה שדווקא החברות הקטנות לא יקימו שרשרת אספקה לוגיסטית משותפת, או ישתמשו בספק חיצוני שכל יעודו שרשרת אספקה. ובכך יצמצמו את פער העלויות של שרשרת האספקה מול החברות הגדולות.
ישראל פטשניק , מזכרת בתיה  |  03.11.13
2.
צודק , צודק , צודק ושוב פעם צודק
אנחנו עם של פראיירים ומפגרים שנות דור אחרי העולם המערבי בכל מה שקשור לצרכנות ורשתות השווק הקמעונאיות. אין מדינה מערבית מתוקנת שליצרן יש כל כך הרבה כח ושליטה על מוצריו הקרטלים הגדולים שטראוס ,יוניליוור ,דיפלומט, סנו ,חוגלה , תנובה ועוד מצליחות לחנוק את היצרנים ולא נותנות להם לצמוח בזכות ההון שיש להם שבא מכיסנו החברות הגדולות ג ז ל נ י ו ת
מהתחום , רמת אביב  |  13.11.12