אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מפתחי האפליקציות: הקו הדק שבין תהילה לאבטלה צילום: שאטרסטוק

דו"ח טכנולוגי

מפתחי האפליקציות: הקו הדק שבין תהילה לאבטלה

גם המבריקים שבמפתחי האפליקציות מתקשים למצוא קביעות ולהתפרנס, ג'ף בזוס הופך ל"משבש האולטימטיבי", פייסבוק מנסה להסביר למה אתם לא רואים פוסטים של חברים והטאליבן לומד מה קורה כששולחים מייל ל-CC במקום ל-BCC

18.11.2012, 14:45 | יוסי גורביץ

לא הבטחנו לכם גן של שושנים. או לחם

החלום האמריקאי - תעבוד קשה עבור חזיר קפיטליסטי כלשהו, עד שתפרוץ לעצמך דרך חדשה ותזכה לתהילה - הוא אחד החזונות המהפנטים ביותר בהיסטוריה. הוא כנראה תמרץ יותר אנשים אי פעם מאשר חזון אחר כלשהו. והוא שקרי במידה רבה: החברה האמריקאית כמעט שלא מאפשרת מעבר בין מעמדות, ואם כן - אז בעשורים האחרונים המעבר הוא בעיקר כלפי מטה. ההון מתרכז כלפי מעלה.

כדי לשווק את החלום, יש צורך במודלים שלו שאשכרה הצליחו. בסוף המאה ה-19, זה היה הממציא העצמאי נוסח תומס אדיסון. לא משנה שרוב הממציאים האחרים גמרו את חייהם בעוני או הלכו לעשות משהו אחר (יעיד סיפורו של ניקולה טסלה, למשל). אחר כך הגיעה הגרסה המוכרת ביותר של החלום, זו שעדיין מלהיבה מאות מיליונים: האמונה חסרת הבסיס שאתה ייחודי מספיק כדי שתוכל להפוך לכוכב קולנוע או מוזיקה. מותר להמר בלי חשש שיחס ההצלחה פה הוא אחד ל-100,000 במקרה הטוב ביותר.

בשנים האחרונות, מפמפמים לנו מודל השראה חדש: כותב האפליקציות. האיש שעובד מסביב לשעון, רק כדי לכתוב קוד למשהו שאף אחד לא מבין למה הוא טוב, אבל בזכות פרסום ויראלי הופך להצלחה פנומנלית. דוגמאות ידועות של המודל: מפתחי אינסטגרם, מפתחי רוביו שהפכו את אנגרי בירדס להצלחה אדירה.

תאכל מהר, תחזור לעבוד. השוק לא מחכה לאף אחד, צילום: שאטרסטוק תאכל מהר, תחזור לעבוד. השוק לא מחכה לאף אחד | צילום: שאטרסטוק תאכל מהר, תחזור לעבוד. השוק לא מחכה לאף אחד, צילום: שאטרסטוק

בפועל, כמובן, זה לא המצב. רוב המתכנתים לא זוכים בעבודה באפל, גוגל, חברת יוקרה אחרת, או מצליחים לכתוב את האפליקציה שתשנה את העולם. רובם עובדים בשכר לא שכר, ללא תנאים, ובעצם קורה להם מה שקורה לשוק התוכן: כל כך הרבה אנשים נכנסים לתחום, וכל כך הרבה מהם נואשים מספיק כדי שהם יעבדו בתת תנאים, כך שתנאי ההעסקה של כולם יורדים.

כולם, כך אומרים לנו, יכולים לכתוב אפליקציות. אפילו הח"מ, שהכישורים הטכנולוגיים שלו נעצרו אי שם בעידן הברונזה ועדיין מתלהב כשהמקרר שלו עובד, קיבל פעם הצעה להשתתף במיזם כזה. אבל האם כל אחד יכול לכתוב אפליקציה טובה? כזו שתהפוך אותו לאדם שיכול לחיות ממנה? בואו לא ניסחף.

בדיקה שנערכה לפני שנה בקרב 252 כותבי אפליקציות משחקים גילתה שכרבע מהם קיבלו יותר מ-30,000 דולר מהמשחקים שלהם, כארבעה אחוזים גרפו יותר ממיליון - אבל 25% מהם קיבלו רק 200 דולר. ראו הוזהרתם. אם אתם נכנסים לתחום, קחו בחשבון שחוקי המשחק פועלים נגדכם.

"המשבש האולטימטיבי"

הכינוי "משבש" (disruptor) הפך בעשור האחרון, מסיבות לא ברורות, לכינוי חיובי מאוד בתעשיית הטכנולוגיה. משבש הוא מי שיוצא עם פיתוח חדש שמבלגן את כל מה שהיה בתחום לפניו, הופך תעשיות שלמות לכאלה שקיומן תלוי על בלימה ועוד. בפועל, הוא משבש בעיקר את חייהם של מיליונים כדי להביא רווח למספר מצומצם מאוד של אנשים.

ואחרי שאמרנו את כל זה, צריך לציין שהמגזין פורצ'ן הכריז על ג'ף בזוס, המנכ"ל הוותיק של אמזון - עוד מעט 20 שנה - כ"משבש האולטימטיבי" בזוס, שהמגזין הכתיר גם כאיש העסקים של 2012, פועל במהירות להפוך את אחת התעשיות הוותיקות - ויש שיאמרו, המסוידות - בעולם, תעשיית ההוצאה לאור, לדינוזאור שעבר זמנו.

משבש את התעשייה. בזוס, צילום: בלומברג משבש את התעשייה. בזוס | צילום: בלומברג משבש את התעשייה. בזוס, צילום: בלומברג

בחמש השנים האחרונות, מאז שבזוס הימר בגדול על הקינדל, הוא שינה את פני התעשייה ללא הכר. אמזון מוכרת כעת יותר ספרים דיגיטליים מספרים פיזיים, והיא מאיימת על הדומיננטיות של אפל בתחום הטאבלטים בעודה מצליחה לשמור על עצמאות מגוגל.

בזוס, לזכותו, מסרב להבהל מוול סטריט ומההיסטריה הרגילה שלה. הוא נוקט בעקביות במהלכים שמטרתם עידוד צמיחה עתידית של החברה על חשבון רווחים מיידיים. החברה שהוא יצר מקדישה תשומת לב חסרת תקדים ללקוח. במידה ניכרת, היא האנטי-אפל: תוכן על חשבון צורה, טיפוס איטי ועקשני במקום דהרה שחצנית.

אבל הדינוזאורים לא מוותרים בקלות רבה כל כך.

האם סירוב למכור הוא "צנזורה"?

דיווחנו לפני כשבועיים על כך שמו"לים בארה"ב יצאו למאבק עיקש כנגד כניסתה של אמזון לגינה שלהם - ואף הכריזו שלא ימכרו ספרים שאמזון מוציאה. לפחות אחד מהסופרים של אמזון, טים פריס, נלחץ מאוד מההחלטה הזו.

במקום בו ישרפו  ספרים, יום אחד תעמוד עדת סופרים מבוהלים שתזעק חמס, צילום: shutterstock במקום בו ישרפו ספרים, יום אחד תעמוד עדת סופרים מבוהלים שתזעק חמס | צילום: shutterstock במקום בו ישרפו  ספרים, יום אחד תעמוד עדת סופרים מבוהלים שתזעק חמס, צילום: shutterstock

הכותר החדש של פריס, סופר רבי מכר, אמור לצאת מחר, והוא כל כך מודאג מהסירוב של הרשתות האחרות למכור אותו, שהוא חתם בסוף השבוע עסקה עם רשת שיתוף הקבצים ביטורנט (!). הוא גם מדבר על הספר שלו כעל כזה שהוגדר כ"אסור".

וזו קצת הגזמה. הספר של פריס נדחף על ידי אחת החברות הבולטות בתחום. אנחנו לא מדברים על שריפת הספרים שלו או הסרתם מהמדפים, רק על סירוב של רשתות אחרות למכור אותם. פריס משווה את עצמו מהר מדי, ובאופן מעיק, לסופרים שמצאו את הספרים שלהם אסורים או נשרפים. לגמרי לא במקרה, זה הקו שהתוכנה האהובה על גנבי תוכן שמחה לאמץ. קצת פרופורציות לא יזיקו לאף אחד.

אנחנו לא דורכים עליכם, באמת!

 

כחודש לאחר שפרשת התשלום-תמורת-פרסום שלה החלה לעורר סערה ברשת, התעוררה הנהלת פייסבוק והריחה את הנפלאם. תקציר הפרקים הקודמים: מפעילי עמודי פייסבוק גילו שהתעבורה שלהם יורדת כמו תל אביבי על אספרסו בזמן צפירה - ולגמרי במקרה, גילו במקביל שפייסבוק מציעה להם הצעה שאי אפשר לסרב לה: לשלם כסף כדי לקבל גישה לקהל שלהם, שפעם הגיעו אליו בלי בעיות. התגלית גררה זעקה גדולה שלא תבייש כותרת של פשקעוויל.

תאמינו לו, הוא ביקש יפה. צוקרברג, איור: מורן ברק תאמינו לו, הוא ביקש יפה. צוקרברג | איור: מורן ברק תאמינו לו, הוא ביקש יפה. צוקרברג, איור: מורן ברק

עכשיו נעורה פייסבוק - וסיפקה את תגובתה הרשמית: לטענת החברה, היא משקללת ארבעה גורמים לפני שהיא מחליטה אם הקוראים שלך צריכים לקבל את הפוסטים שלך: א. האם הם באו במגע עם פוסטים קודמים שלך? אם הם הקליקו לייק על כל שטות שכתבת, הם יראו יותר תוכן שלך. ב. התגובה של אנשים אחרים לפוסט. אם הם לא אהבו אותו, יכול להיות שפייסבוק תחליט שגם אחרים לא צריכים לראות אותו. ג. מעורבות של קוראים עם סוגי תוכן: אם הם אוהבים תמונות אבל פחות טקסט, הם יראו יותר תמונות. ואחרון חביב, ד.: אם התקבלו תלונות על הפוסט, הסיכוי שאחרים יראו אותו קטן יותר.

בקיצור, אומרת פייסבוק, אין כאן שום צנזורה ושום נסיון לגרום לכם לשלם. יש רק בעיה אחת בטיעון הזה: אם אתם תשלמו, כל ההגבלות שהוזכרו לעיל עפות מהחלון, ופייסבוק תדחוף את הפוסט שלכם לגרון של כל מי שמחובר אליכם ברשת החברתית. כלומר, ההעדפות שלהם משמשות כחסם לתוכן שלך, רק כל זמן שאתה לא משלם.

פייסבוק מנסה לומר לנו שכל מי שאומר שהתעבורה שלו ירדה מסתכל על מספר נתונים מצומצם בעוד שלה יש את כל הנתונים. לא ברור עד כמה זה נכון. אנחנו מתבקשים לסמוך על מילה של חברה שאיך לומר? לא מפורסמת באמינות שלה.

קצרצרים

1. דליפות מידע יכולות לקרות לא רק לרשויות בבריטניה או למשרד הפנים שלנו: הטאליבן פרסם בטעות בסוף השבוע את שמות האנשים שברשימה המדוורת שלו. זה קרה באמצעות הטעות המקובלת: דובר הטאליבן הכניס את הממוענים תחת CC ולא BCC. הרשימה כוללת מושל מחוז, מחוקק, וכמה פעילים פוליטיים. לצידם אפשר למצוא כצפוי, מספר ניכר של עיתונאים.  בישראל, דובר צה"ל מודיע לעתים לכתבים שהוא מצפה מהם לפרסם את ההודעה שלו "בשם הכתב" כלומר מבלי לציין שמדובר בהודעה של גוף בעל עניין. כמה אנשים יצטרכו להסביר עכשיו כמה דברים.

טאליבן, יש לך מייל. לוחם אפגני וחבר, צילום: בלומברג טאליבן, יש לך מייל. לוחם אפגני וחבר | צילום: בלומברג טאליבן, יש לך מייל. לוחם אפגני וחבר, צילום: בלומברג

2. למגזין Wired יש מנהג מעיק: מדי כמה חודשים הוא מודיע חגיגית על מותו של משהו. פעם זו היתה הטלוויזיה, לפני שנתיים וחצי בערך זו היתה הרשת עצמה (סיפרו לנו שאפליקציות יחליפו אותה). עכשיו כתב של Wired, מאט הונאן, מכריז רשמית על מות הסיסמה. אתם עשויים לזכור את הונאן כקורבן להאקר שמחק את כל החיים הדיגיטליים שלו, לא מעט בשל הרשלנות של הונאן עצמו. עכשיו הוא מכריז על "אפוקליפסת סיסמאות". אז אפשר להשמיע צפירת הרגעה: אם אתם נוקטים צעדי הגנה בסיסיים, כמו סיסמה לא ברורה מאליה, אתם פחות או יותר בטוחים מהילד המחוצ'קן השכונתי. בדרך כלל הוא יעבור למטרה הקלה יותר, ויש הרבה כאלה. כן, אם איזה האקר עם יותר יכולת פריצה מיכולות חברתיות וצורך עז לפגוע בחברה שבזה לו בצדק יחליט להפוך אתכם לפרוייקט אישי, מצבכם קשה. מה הסיכוי שזה יקרה?

3. עוד חדשות רעות לאפל: בעוד המניה שלה צונחת כמו מעבורת חלל שאיבדה מנוע, המייסד לשעבר שלה והתותח הלא מרוסן באופן כללי סטיב ווז'ניאק אומר את מה שכולם יודעים: שהחברה איבדה את החדשנות שלה - והוא מוסיף משהו מעליב עוד יותר לפנאפלים: שהוא חושש מיכולת החדשנות של מיקרוסופט. הוא ציין עוד שלאפל כבר היתה בעבר תקופה ארוכה שבה היא רק שיפרה את המוצרים שלה, לא יצרה משהו חדש באמת - התקופה שלפני שובו של ג'ובס. כאן המקום להזכיר שבשנה האחרונה, אפל הוציאה יותר על עוכרי דין ומאבקים משפטיים מאשר על מחקר ופיתוח.

4. הלורד מק'אלפין מבריטניה מצא את עצמו במצב מביך מאד לאחרונה: בתחקיר של ה-BBC, נרמז בגסות שהוא פדופיל, אם כי התכנית נמנעה מלנקוב בשמו. התחקיר הזה התברר אחר כך כברווז עיתונאי שהתפוצץ והשאיר חתיכות מולארד על כל המערכת: מק'אלפין היה חף מפשע. מנהל ה-BBC כבר התפטר ועורכים בכירים צפויים ללכת בעקבותיו. עכשיו מכוון מק'אלפין הזועם – זועם בצדק – את התותחים שלו לעבר משתמשי טוויטר שמיהרו לציין את זהותו כחשוד בפדופיליה. הוא יודע מי האנשים שעומדים מאחורי חשבונות הטוויטר האלה, הוא אומר, והוא ייקח אותם לבתי המשפט. כך צריך. העובדה שהתחלנו לכתוב בפורמט דיגיטלי לא אומרת שאנשים איבדו את זכותם לשם טוב.

5. יהיה, למרבה הצער, סרט על אליל הפח והאלומיניום סטיב ג'ובס. אארון סורקין, האיש שהביא לכם את "הרשת החברתית" - סרט על פייסבוק שלא כולל ולו מילה אחת על תכנות - אישר שהוא כבר כתב את התסריט לביוגרפיה של סטיב ג'ובס. היא תכלול שלוש סצינות בלבד, כל אחת מהן באורך חצי שעה, וכל אחת מהן תייצג חצי שעה בחייו של ג'ובס. יש לקוות שהסרט יגיע ישירות ל-DVD.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי" 

תגיות