תעשייני הדרום מדברים

"עיקר הדאגה כרגע הוא למשפחות שנשארו בבית"

יעקב דגן, מנכ"ל מפעל אסם - מעסיק 560 עובדים, 20 מהם גויסו למילואים: "המפעל פתוח כי הוא מוגדר כמפעל חיוני. במתקפות קודמות שיעורי ההיעדרות נעו בין 7% ל־10%, אבל היום הגענו לרמה של 25%, כיוון שגם עובדי המפעל מאשקלון, באר שבע ואשדוד נעדרים. אנחנו רק בהתחלה, ולכן קשה לדבר על פגיעה כלכלית.

"חלק מהקווים לא נפתחו, אבל יש לנו מלאי ביטחון. עיקר הדאגה כרגע הוא לבני המשפחות שנשארו בבית. לשם כך פתחנו קו סיוע לעובדים ולבני משפחותיהם, מה גם שדן פרופר ומנכ"לים נוספים הגיעו לחזק את המפעל ואת ידי העובדים".

"כל עובד שפוחד שוחרר, בלי לשאול שאלות"

נתן להב, מנכ"ל יהודה רשתות - מעסיק כ־400 עובדים, 6 מהם גויסו למילואים: "המפעל פתוח, מאחר שפיקוד העורף לא נתן הוראה אחרת. המפעלים שלנו פועלים 24 שעות ביממה, ואם יש עובדים שלא הגיעו זה כי בתי הספר סגורים או בגלל בעיות אישיות אחרות. כל מי שפוחד או שלא יכול להגיע שוחרר מהעבודה בלי לשאול שאלות.

"ההערכה היא שסך הכל 15% מהעובדים לא הגיעו היום. אין ספק שנפגענו כלכלית, אנחנו מייצרים פחות ומגיעים אלינו הרבה פחות חומרי גלם. עם זאת, הבעלים של החברה הם דרום אפריקאיים ומעודדים אותנו להמשיך מבלי להסתכל על הצד הכספי".

"האתגר הוא שהעובדים יצליחו לעבוד בראש נקי"

אלי גבריאלי, מנכ"ל קלין לחומרי ניקוי - מעסיק 70 עובדים, 10 מהם גויסו למילואים: "האתגר שלנו אינו נוגע לעובדים הנעדרים, אלא לשאלה כיצד לגרום לעובדים להגיע למפעל ולעבוד בראש נקי. לכן ארגנו מרחב מוגן עם שמרטפייה, והגיעו לכאן ילדים בני 3 עד 14. אנחנו מפעילים אותם עם סרטים, מחשבים, פעילות בישול ויצירה. גילינו שזה מאוד יעיל ולכן אחוז ההיעדרויות אצלנו נמוך במיוחד.

"ברגע שעובד אחד נעדר חסר לנו מרכיב בפס הייצור, כך שיש נזקים כלכליים. צמצמנו את העבודה מ־24 שעות ביממה ל־12 שעות בלבד, ובהתאם זה צמצם את התפוקה".

"הריצה למקלט יוצרת הווי, אבל זה לא נעים"

שלמה אברהמי, מנכ"ל מפעל משכן הטליתות - מעסיק 180 עובדים, 2 מהם גויסו למילואים: "המפעל פתוח אבל מגמגם. עובד שמעוניין שלא להגיע בעקבות המצב אנחנו מאפשרים לו, והיום נעדרו 30 עובדים. הריצה למקלט בכל אזעקה יוצרת הווי של צחוק ובדיחות, אבל זה לא נעים.

"אחרי האזעקות מתחיל סבב טלפונים למשפחות לברר שהכל בסדר, ואם צריך אז העובדים חוזרים הביתה. עוד מוקדם להעריך את הפגיעה הכלכלית, אבל ברור שהיא קיימת: יש הזמנות שלא מבצעים, התפוקה יורדת, חלק מהקווים נסגרים והסחורה נערמת מבלי שנוציא אותה".

"המוניטין נפגע, ועל זה המדינה לא תוכל לפצות"

עמוס כהן, בעלי מפעל אדירם תעשיות מתכת - מעסיק 60 עובדים, 4 מהם גויסו למילואים: "המפעל לא עובד אלא צולע, רבים מהעובדים לא הגיעו, חלק כי בתי הספר סגורים וצריך לשמור על הילדים וחלק לא מגיעים בגלל הפחד. יש לנו שלושה מרחבים מוגנים במפעל, והיום היתה אזעקה אחת, אבל בחמישי־שישי היו הרבה יותר.

"המפעל שלנו פועל בקצב נמוך. הפגיעה הכלכלית קשה, בין אם בגלל עבודות שאנחנו לא יכולים לבצע, ובין אם זה בגלל ספקים שאני לא יכול לשלם להם. המוניטין נפגע כי אנו נאלצים להפר הסכמים - ועל זה המדינה לא יכולה לפצות".