ביהמ"ש דחה תביעת דיבה שהגיש העו"ד לשעבר של אלי רייפמן נגד צבי ויליגר

האם תצהירים שהוגשו לבית המשפט יכולים להוות לשון הרע? בית המשפט דחה השבוע תביעת דיבה שהגיש עורך דינו לשעבר של אלי רייפמן נגד בעל השליטה בוילי-פוד השקעות צבי ויליגר וחייב אותו בהוצאות משפט של 20 אלף שקל.

"מדובר על פרסום שנעשה במסגרת בקשות שהוגשו לבית המשפט ובמסגרת ניהול הליך משפטי. פניה שכזו היא פרסום הנעשה 'תוך כדי דיון' ועל כן נהנה הוא מחסינות מוחלטת", קבע שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, נחום שטרנליכט בפסק הדין.

בשנת 2008 הגיש ויליגר תביעה נגד עו"ד ארנון גיצלטר לבית המשפט המחוזי המלווה בבקשות עיקולים והוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ. בתביעה טען ויליגר כי גיצלטר ואחרים הציגו בפניו מצגי שווא כדי להוציא לפועל עסקה שנרקמה בינו לבין רייפמן ודרש פיצוי של מיליוני שקלים. לצד התביעה הוגשו תצהיריו של ויליגר ובהן טענות קשות נגד עורך הדין.

בית המשפט אכן הטיל את העיקולים אך סירב להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ. בהמשך נמחקה התביעה והוגשה בשנית, אך גיצלטר הצליח להסיר את העיקולים מרכושו רק לאחר ארבעה הליכים שונים בבית המשפט.

בתגובה הגיש, לפני כשנה, עו"ד גיצלטר תביעת דיבה לבית משפט השלום בפתח תקווה נגד ויליגר ונגד בעלי תפקידים נוספים בחברה, יו"ר הדירקטוריון יוסי ויליגר והמנכ"ל גיל הוכבוים. לדבריו, צבי ויליגר שיקר בתצהיריו לבית המשפט וסרב להסיר את העיקולים כדי לגרום להוצאת דיבה רעה עליו. בסך הכל ביקש גיצלטר פיצוי של 800 אלף שקל.

עו"ד יוסי כהן ממשרד דר' יוסי כהן, עורכי דין, שייצג את שלושת הנתבעים טען כי יש לדחות את התביעה על הסף שכן היא מבוססת על דברים שנכתבו בהליך משפטי שחל עיהם חיסיון מוחלט. גיצלטר, המיוצג על ידי עו"ד עמירם גיצלטר, התנגד. לטענתו, אין לדחות את התביעה שכן היא איננה מבוססת רק על עוולות לשון הרע אלא גם על מעשי הרשלנות של ויליגר ואנשיו.

השופט שטרנליכט שדן בתיק, קיבל את עמדת ויליגר ודחה את התביעה על הסף וקבע כי "הפרסומים העומדים ביסוד התביעה בתיק זה הינם פרסומים מותרים שאינם יכולים לשמש עילה לתביעה". במקביל חויב גיצלטר לשלם לויליגר 20 אלף שקל הוצאות משפט.

ממשרד גיצלטר נמסר: "צבי ויליגר הגיש בקשת סרק על פיה קיבל עיקולים זמניים , על סמך טענות שנפסק שנטענו בחוסר תום לב ובחוסר מידתיות. העיקולים בוטלו בשלוש החלטות של בית משפט כולל החלטה של ביהמ"ש העליון ונפסקו נגדו הוצאות בסך של 70,000 שקל. צבי ויליגר, אחיו יוסף ומנהל שכיר בחברת ויליפוד ערבו אישית לנזקים שיגרמו לנתבעים לכשיסולקו העיקולים הזמניים, ועל כך נתבעו. על החלטת ביהמ"ש לשחרר את הערבים הללו מחובתם לפצות את עו"ד ארנון גיצלטר, יוגש ערעור במועדו משום שלדעתנו, ביהמ"ש שגה בהחלטתו".

הסכסוך בין ויליגר לעו"ד אורי כליף - לגישור

הסכסוך המשפטי בין איש העסקים צבי ויליגר לבין עו"ד אורי כליף יתברר במסגרת הליך גישור בפני עו"ד עמוס גבריאלי מכפר סבא. הצדדים קיבלו היום את המלצתה של השופטת המחוזית בת"א תמר אברהמי לנסות ולסיים את מכלול המחלוקות ביניהם באמצעות הליך ישוב סכסוכים חלופי.

קודם לשלב בו הגיעו הצדדים לידי הסכמה לפנות להליך של גישור התקיים דיון בתביעתו של ויליגר נגד עו"ד כליף ועל דוכן העדים עלה ויליגר עצמו. ויליגר סיפר בעדותו כי אמונתו בעו"ד כליף היתה אבסולוטית ואולם בדיעבד הסתבר לו כי עסקת הנדל"ן ברומניה בה ייעץ לו עו"ד כליף היתה מירמה אחת גדולה והחשבונות היו פיקטיביים.

לדברי ויליגר ערך הקרקע שנמכרה לו במחיר של 21 אירו למטר כיום לא שווה כמעט כלום, וכי הוא הודיע לכליף כי הוא רוצה את כספו בחזרה וכי הוא יקח את הקרקעות. ויליגר הגדיר את העסקה כמעשה עוקץ מלכתחילה, וטען כי כליף עקץ אותו מלכתחילה ולא בדיעבד. "מדובר בעו"ד אינטימי שלי שייעץ לי במיסוי בינלאומי, המפח נפש במקרה הנדון הוא גדול מעבר לכסף" העיד ויליגר.

לאחר מכן עלה עו"ד כליף על דוכן העדים וסיפר כי הקשר בינו לבין וליגיר נוצר על רקע התעניינותו של ויליגר ברכישת קרקעות ברומניה ולאחר מכן היו ביניהם קשרים מקצועיים של עריכת דין והוא העניק לו חוות דעת וייעוץ גבי מיסוי. לדברי כליף, לפי הערכת שמאי שווי המקרקעין היה לפחות 20 אירו למטר.