גאידמק תובע 790 מיליון שקל: "הקמתי קרן צדקה פיקטיבית, אך הגולם קם על יוצרו"

איש העסקים ארקדי גאידמק הגיש אתמול תביעה בסכום עתק של 200 מיליון דולר נגד קרן הצדקה Dorset ובמסגרתה הוא מגולל לפרטי פרטיו סיפור, ולפיו קרן הצדקה היתה למעשה "גוף פיקטיבי" ו"פיקציה משפטית" שהוקמה באופן מלאכותי במטרה לסייע לו להסתיר את כספו הרב, ולהוציא אותו מלוקסמבורג, בעקבות הסתבכות שהיתה לו שם עם השלטונות לפני שנים אחדות.

כתב התביעה של גאידמק והסיפור המדהים המתואר בו הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתביעה שכנגד, לאחר שקרן הצדקה תבעה ממנו לפני כחודשיים וחצי 242 מיליון שקל. באותה תביעה טענה הקרן כי גאידמק היה יועץ פיננסי שלה, יעץ לה להשקיע באג"ח של חברה שהוא הנהנה היחיד בה ובסופו של דבר כל ההשקעה ירדה לטימיון.

גאידמק, המתגונן מהתביעה, כאמור, באמצעות תביעת ענק נגדית, טוען כי מדובר במקרה חמור ביותר בו ניצלו אנשי אמונו ונציגיו את מעמדם והאמון הרב שהוא נתן בהם ואת מצבו המורכב בכדי להטעות אותו ולרמות אותו, וכי בפועל קרן הצדקה שייכת לו עצמו "וכל מטרתה וזכות קיומה היתה להסתיר את זהותו כבעלים של הכספים והנכסים".

ארקדי גאידמק. מתוך התביעה שכנגד: "קרן הצדקה היא יישות פיקטיבית שנוצרה בכדי להגן על נכסי גאידמק. כל מטרתה וזכות קיומה היתה להסתיר את זהותו כבעלים של הכספים והנכסים" | צילום: יובל חן

לדבריו, כיום "הגולם קם על יוצרו" והקרן ויתר הנתבעים מנסים להציג את הדברים כאילו כל הנכסים שייכים לקרן והוא היה לא יותר מאשר עובד עבורה אשר קיבל שכר תמורת פועלו. לדבריו מסמכים שהוכנו לצורך "הסתרתו והגנה על נכסיו" משמשים היום בידי הקרן לצורך מטרה שיקרית.

הסתרת זהותו כבעלים

גאידמק המיוצג על־ידי עורכי הדין ישראל שלו וטל טיטמן, מפרט בתביעתו כי "בשל מציאות בלתי נסבלת" אליה נקלע מאז 1999, בעקבות פרשת "אנגולה גיט" שהתנהלה בצרפת וכללה צווי מעצר נגדו וצווי תפיסה לנכסיו אשר מנעו ממנו להיכנס לאירופה, לא נותרה בידיו "כל ברירה אלא להתפשט מנכסיו, זכויותיו הכלכליות ומכספיו בסכומי עתק ולהעבירם למשמורת אצל נאמניו ונציגיו בטרם יתפסו על־ידי הרשויות".

באשר לאותה פרשה מפרט גאידמק כי במשך 12 שנה מאז 1999 ועד שזוכה ב־2011 על־ידי בית המשפט הגבוה לערעורים בצרפת, הוא הואשם שלא בצדק על־ידי רשויות אכיפת החוק בצרפת בביצוע עבירות פליליות חמורות ויוחס לו סחר בלתי חוקי בנשק לממשלת אנגולה והלבנת הון. במהלך החקירה נוהל מצוד חוצה מדינות נגדו באופן שאילץ אותו לעזוב את ביתו ומשפחתו שבצרפת ולעבור לישראל, וכן לאתר ולהקפיא את כל נכסיו ברחבי העולם. לדבריו, המציאות בה היה שרוי אילצה אותו לעשות שימוש בנאמנים ובאנשי סודו לצורך הסתרת זהותו כבעלים של הנכסים והכספים הרבים שהיו בבבעלותו.

לטענת גאידמק, הוא העביר לנאמניו ונציגיו במהלך 2001 מעל 360 מיליון דולר, סכומים אותם קיבל לטענתו כעמלה עבור פועלו כשתיווך בין אנגולה לבין רוסיה במשא ומתן להסדר חוב של אנגולה כלפי לרוסיה.

לדבריו "נאמניו ונציגיו הקימו לבקשתו מבנים פיננסיים אשר נועדו להסתיר את זהותו כבעלים של אותם הכספים, כאמור פן יתפסו על־ידי השלטונות אשר רדפו אחריו שלא בצדק". את הכספים, לדבריו, הוא ביקש להשקיע באגרות חוב רוסיות ובמניות של חברות אנרגיה גדולות, השקעות שהניבו לו רווחים נאים ביותר.

לטענת גאידמק כאשר הוא ביקש להוציא את כספיו מאותם מבנים פיננסיים שהוקמו עבורו ולהעבירם מחוץ ללוקסמבורג הוסבר לו על־ידי נאמניו כי נכסיו נתפסו על־ידי השלטונות בלוקסמבורג והדרך היחידה להוציא את הנכסים היתה על־ידי הקמת קרן צדקה אשר תטען כי הנכסים שייכים לה ולא לגאידמק. גאידמק טוען כי לפיכך הוחלט להקים ישות משפטית ייעודית למטרה זו, ולאחר שישוחררו הנכסים הם יוחזרו לידיו במלואם בתמורה לעמלה לנתבעים בגובה של 10%.

ב־2006, נטען, הוצאו כל נכסיו של גאידמק מלוקסמבורג באמצעות אותה "קרן צדקה לכאורית" כפי שמגדיר אותה גאידמק, והוא קיבל לידיו מיליארד דולר, וזאת למעט 10% אותם העביר כעמלה. לטענת גאידמק הוא גילה כי בכלל לא היה צורך בהקמת קרן הצדקה שכן השלטונות בלוקסמבורג שחררו כבר קודם לכן את כספיו ולכן העמלה של 10% נגבתה ממנו בתרמית והטעיה. בנוסף הוא טוען כי הנתבעים עשו יד אחת והעלימו חלק משמעותי מהנכסים שהופקדו בידיהם, תוך שהם מסתיר ממנו את דבר קיומם. וכך בעוד שנמסר לגאידמק מצג כאילו סך נכסיו שווה 1.1 מיליארד דולר, הרי שלאחרונה התגלה לו שהנכסים היו שווים 1.8 מיליארד דולר.

לטענת גאידמק היום מנסות הנתבעות באמצעות קרן הצדקה שהיא גוף פיקטיבי לסלף את ההיסטוריה ולטעון טענות מופרכות על מנת להמציא תיאוריה לטרגדיה. לכן הוא מבקש מביהמ"ש להסיר עוול מקפח שנגרם לו ולהחזיר לו את כספיו ונכסיו שלטענתו נגזלו ממנו.

בתביעה נטען כי הדברים התגלו לגאידמק רק באקראי לאחר שנפגש עם ראש שירותי המודיעין החשאים של לוקסמבורג בשנים הרלוונטיות, מי שהיה מעורב במשך שנים רבות בחקירה בעניינו ובהקפאת הכספים, ואז התגלו לו עובדות מדהימות שהותרו מפניו לפיהן כלל לא היה צורך להסתיר את זהותו והוא יכל להוציא את כספו מלוקסמבורג באותו מועד.

קרן חסד וצדקה

בתביעה שהגישה קרן הצדקה באמצעות עורכי הדין גד טיכו ורם כספי לא נכתב מי הם בעליה של הקרן. הקרן הסבירה בתביעה שלה כי שמה מורכב מראשי התיבות של המלים העבריות דור וס"ת (ספר תורה), על שם שניים מעקרונות היסוד שבתורה המועברים מדור לדור, והם חסד וצדקה. לטענת הקרן, מטרתה היחידה היא תמיכה בגופי צדקה ובמוסדות יהדויים שלא למטרות רווח, הפועלים בעיקר במדינת ישראל, ובהם מגן דוד אדום, בית החולים איכילוב, המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה, ארגון זק"א, יד שרה, אקים ואוניברסיטת תל־אביב.

תביעתו של גאידמק, בגינה הוא שילם אגרת בית משפט בסך של כ־4 מיליון שקל, הוגשה נגד הקרן וכמה נתבעים נוספים ובהם אזרחית לוקסמבורג בשם ג'ואל ממן־אפללו. גאדימק טוען כי ממן־אפללו היא רו"ח אשר שימשה במשך שנים כיועצת הפיננסית הקרובה ביותר שלו, אשת סודו ונאמן עבור נכסיו הרבים בארץ ובחו"ל. לטענת גאידמק, ממן־אפללו מתמחה בהקמת מבני נאמנות מתוחכמים שמטרתם הסתרת זהותו האמיתית של הבעלים והמוטב באותם נכסים. כיום, נטען, ממן־אפללו משמשת כאחת ממנהלי הקרן.

בנוסף נתבע גד גיא גסטון בוקובזה, בעלה של ממן־אפללו, אשר לדברי גאידמק מונה רשמית ב־2005 כדירקטור בקרן על מנת שיוכל לפנות לבנקים ולבקש את הוצאת הכספים והנכסים המופקדים בה אל מחוץ ללוקסמבורג. נתבע נוסף הוא זאב זכרין, שכיהן כתת אלוף בצה"ל וליווה את עסקיו של גאידמק מספר שנים ברחבי העולם. לטענת גאידמק ישנו חשש כבד שזכרין קיבל לידיו עבור עזרתו בהעלמת נכסיו וכספיו של גאידמק מעיניו סכום של 7 מיליון דולר.