ראיון כלכליסט
נשיא קיידנס: "רק סמסונג ואפל עושות כסף מייצור טלפונים"
ליפ בו טאן, שהחברה בראשה עומד מפתחת את הכלים באמצעותם סמסונג, אפל ואינטל מעצבות שבבים, סיפק ל"כלכליסט" פרשנות על המלחמה בשוק והצצה לעתיד עולם החומרה. לטענתו, לאנשי הון סיכון עדיף להשקיע בטכנולוגיות בסיס ולא במדיה חברתית ואפליקציות
קראו עוד בכלכליסט
מלחמת חברות השבבים, דיווח מהחזית
מהיכן בעצם מגיע הידע שלכם על השוק? כמה אתם משתפים פעולה עם הלקוחות?
"אנחנו עובדים בצורה מאוד קרובה עם כל היצרניות והחברות החשובות ביותר בשוק המובייל. אנחנו צריכים להתאים את הכלי שלנו לכל לקוח – יש הבדל אם אתה מייצר שבב לרכב, נוטבוק או רמזור. לכל שבב יש דרישות מעטפת אנרגיה שונות, דרישות שונות לבדיקת השבבים".
"למשל, אנחנו מייצרים כלים לסימולציות שבבים. אז עבור חברת מובייל, אתה רוצה לעשות סימולציה של הרצת אפליקציות. יש לנו כלי בשם פלידיום שמאפשר לנו לעשות סימולציה של כל מצב וחומרה אפשריים".
מה אפשר לעשות עם כלי כמו פלידיום בפועל?
"אפשר למשל לתת לחברה קטנה שמפתחת שבב של מצלמה, או אנטנה, או רכיב זכרון עבור טלפון חדש לבדוק את הרכיב על אף שהטלפון עצמו עדיין לא מוכן - ומפותח על ידי חברה אחרת לגמרי. זה מאפשר לעשרות חברות לעבוד ביחד ובו זמנית בלי להכיר אחת את השניה ובלי שהן יחששו מחשיפת קניין רוחני. וזה מאוד חשוב בתעשיית הסלולר, שעובדת בקצב מהירי".
"הזמן ליציאה לשוק התקצר. הכל בזכות טכנולוגיה הזו, שמאפשרת לכל החברות לעבוד ביחד. ואנחנו משחקים כאן תפקיד מאוד חשוב, המתווך הניטרלי".
כמה שנים אתם בעצם רואים קדימה? טכנולוגיות חדשות מחייבות את התאמת הכלי שלכם.
"זה ממש תלוי בשוק שאתה מדבר עליו. אם היית שואל אותי איך יראה האייפון 5 לפני שנתיים, לא היה לי מושג. האבולוציה היא כל כך מהירה. בתחומי אחרים, כמו רכב, אנחנו יכולים לראות את העתיד גם חמש שנים ויותר קדימה, כי יש להם הרבה יותר שיקולים, כמו בדיקת בטיחות".
אתה עובד גם עם אינטל וגם עם ARM, שתי חברות שמתחרות בהרבה מאוד שווקים. מי תנצח?
"מדובר בשתי חברות מאוד חזקות. אינטל מאוד חזקה בתחום השרתים, ול-ARM יש עוד דרך מאוד ארוכה ללכת לפני שהיא תצליח להכנס לשוק הזה. אינטל גם מאוד חזקה בייצור, היא שנתיים בטכנולוגיית היצור לפני כל חברה אחרת, גם TSMC. הם אולי מאחורה במובייל, אבל כולם יודעים שזה רק עניין של זמן עד שהם יצברו תאוצה".
"ל-ARM אבל יש קניין רוחני מאוד חשוב והם יצרו אקוסיסטם ענק סביבם. אבל בסופו של דבר, אינטל תדחוק אותם החוצה. אם תשאל אותם על אינטל, הם מאוד מפחדים. אינטל היא חברה ענקית, יש לה הרבה מאוד כסף".
"אף אחת לא תעלם. לא בקרוב לפחות, ואני חושב שהתחרות הזאת תעזור מאוד לשוק. השוק הרי בבעיה: רק סמסונג ואפל עושות כסף מייצור טלפונים, כל השאר מפסידות. זה מאוד מדאיג. בקצב הזה, בסופו של דבר יהיו רק 2-3 חברות גדולות בשוק, זה ולא טוב לאף אחד".
קצב ההתפתחות הטכנולוגי לא מוגבל לחוק מור
לאן הולכת תעשיית המובייל, לראייתך?
"היום יש מיליארד טלפונים חכמים. עד סוף העשור יהיו יותר מעשרה מיליארד. אני עצמי מסתובב עם שלושה. הם איתך בכל מקום. אתה אולי לא כל הזמן עם לפטופ או טאבלט עליך, אבל הטלפון איתך תמיד".
"אין ספק שזו מגמה שרק עולה ומתחזקת. תעבורת הסלולר מכפילה את עצמה כל שנה. וידאו סלולרי הופך להיות חשוב יותר ויותר, הוא כבר 70% מהתעבורה. הלקוחות שלנו דוחפים מאוד חזק לכיוון של אפליקציות רשת ושירותי ענן, מה שרק מעלה את הדרישה לריבוי ליבות, בשל ריבוי היישומים הפעילים".
ציינת מחשוב ענן. אבל האם לא יפגע בקיידנס, שעוסקת בחומרה?
"אתה עדיין חייב לעבד מקומית את כל המידע שאתה קולט, ואתה רוצה לכווץ את המידע שאתה שולח. אחרת, זה ידרוש הרבה מאוד אנרגיה והרבה מאוד תעבורה. והבעיה הכי גדולה היום היא ללא ספק אנרגיה".
"גם אם מחר תהיה לך בטריה סוללה חזקה במיוחד, זה לא יפתור את הבעיה. יהיה לך פשוט יותר אפליקציות. הטלפון היום זה מחשב לכל דבר, והיסטורית ראינו שאנשים תמיד יודעים לנצל כל דבר שיהיה לך במחשב".
אתה מדבר על התפתחות קבועה, אבל הרי זה לא יכול להמשיך לנצח. מתישהו נגיע לקצה של חוק מור.
"אנשים תמיד מודאגים מכך, אבל לא נראה שחוק מור יגיע לפרקו בעתיד הנצפה לעין. יקחו שנתיים עד שטכנולוגיית 20 מיקרון תהיה סטנדרט, ועוד שנים עד 14 מיקרון, ושנים אחרי זה עד 10 מיקרון. לפחות עשור".
"אחרי זה, כבר ידברו על כלי לייזר אולטרה-סגול חדשים, על שימוש בחומרים אחרים במקום סיליקון. אתה יכול לערום שבבים אחד על השני, לא רק לחשוב דו ממדית. כבר התחילו בזה. אני לא חושב שהפיתוח יעצר. בני אדם מאוד יצירתיים. כאשר אנחנו נתקלים במכשול, אנחנו מוצאים דרך לעקוף אותו. הבעיה האמיתית היא עלות שיפור תשתיות הייצור".
ואם ההתקדמות הטכנולוגית לא תעצר, היא תואט משמעותית? מה יקרה לתעשייה שלנו, שרגילה לראות טלפון חדש כל שנה?
"אם זה יקרה, אתה תראה הרבה יותר קונסולידציה. קשה לחברה גדולה לחדש, אז הן יבצעו רכישות בצורה אגרסיבי. אני דווקא נלהב מכך כי כאיש הון סיכון, זאת תהיה תקופה מדהימה ליצור סטארט-אפ, שיביאו הרבה חדשנות ודרכים לדחוף את המעטפה. זה יאזן את עצמו".
"ובכלל, כולם מודאגים מההתקדמות. אבל יש שווקים שהם כבר עובדים מצוין, בטכנולוגיה הנוכחית. תסתכל על שוק הרכב. שבבים למכוניות עובדים מצויין גם ב-90 ננומטר. לא צריכך כל הזמן לדחוף את המגבלות. יש שווקים רווחיים שלא כל הזמן צריכים התקדמות 'פראית' כזו".
העתיד אינו טמון באפליקציות לבדן
איך אתה רואה את השינויים בתעשיית הטכנולוגיה בעשור הקרוב?
"אין ספק שאנחנו נראה יותר ויותר ליבות. לא רק בשרתים או טלפונים חכמים. יש היום כבר מעבדים עם מאות ליבות. אתה צריך את זה לא רק בשביל ריבוי משימות, אלא גם לחסוך בצריכת האנרגיה. וזה יגיע לכל מקום, גם לטלפונים, והרבה יותר מהר ממה שאנשים חושבים".
"אתה גם תראה יותר רשתות Mesh, זה כבר קורה היום. הכוונה היא לטלפונים שידעו להתחבר אחד עם השני, להקים רשת מקומית שתוכל להוריד בצריכת הדאטה, להעלות את מהירות העברת המידע, להפוך את השיתוף לנוח מאי פעם. וזה חשוב, כי יש לנו היום טלוויזיות של 4k, ואנשים ירצו גם טלפונים עם 4k. הם ירצו לראות את אותם סרטים, באותה איכות.
"נראה הרבה יותר חיישנים בכל מקום. עם יותר חיישני תנועה, יהיה לך שליטה יותר מדויקת, תוכל להשתמש בטלפון שלך כשלט ובקר. יהיה יותר מצלמות, לא רק פרויקט המשקפיים של גוגל. למשל, כולנו חווים בכל יום משהו שהיינו רוצים לצלם, איזשהו רגע קסום. אם היה לנו מצלמה לבישה, החיים שלנו היו משתנים".
ומעבר לכך?
"יש הזדמנויות אדירות בתחום הרפואי, שעדיין לא מנצל את כל היכולות שיש בטכנולוגיה המודרנית. זה הולך להיות חשוב. יש גם ישומים צבאיים, למשל בתחום מערכות הגנה אוטומטיות, של זיהוי אויבים ומטרות אויב. היום זיהוי פנים זה תהליך ארוך מדי, אם אתה תחכה לזהות את האויב אין לך סיכוי לשרוד. לכן אנחנו משקיעים במעבדים מרובי-ליבות, על מנת להאיץ את התהליך".
"אחרים רצים להשקיע ברשתות חברתיות, אף אחד לא רוצה להשקיע בטכנולוגיות הבסיסיות והחשובות ביותר. לכן אני כאיש הון סיכון משקיע בתעשיית השבבים, כי היא בלב של כל מה שקורה".
תגובה אחת לכתיבת תגובה