הורים לילד בעל מום יוכלו לתבוע נזיקין גם אם נולד לפני יותר מ־7 שנים

שופטת המחוזי בתל אביב דליה גנות קבעה בהחלטה עקרונית כי לא חלה התיישנות על תביעות נזקי גוף של הורים בשל לידת ילד פגוע.

בתביעות שהוגשו בהתבסס על הלכת זייצוב, שנהגה זה 25 שנה, הוכרה זכות היילוד לתבוע בעילה של "חיים בעוולה", ויילודים שנולדו עם מום עקב רשלנות רפואית נהגו לתבוע נזיקין את הממסד הרפואי המעוול. בפסיקה חדשה בעליון בהרכב של שבעה שופטים (הלכת המר) הוחלט לבטל את זכות היילוד לתבוע בעילה זו ולהשאירה בידי ההורים בלבד - שזכאים לתבוע הן את הוצאות היילוד בילדותו ובבגרותו עד תום תוחלת חייו, והן את נזקיהם בשל הצורך לגדל ילד חריג ומוגבל.

השופטת גנות נתבקשה להכריע אם לאפשר תיקון תביעה שהגישו קטינה והוריה בעקבות פסיקת העליון, כדי להוסיף את העילות שהקנה העליון להורים. הנתבעים לא התנגדו, אולם טענו להתיישנות התביעה ולכן ביקשו לדחותה.

השופטת קבעה כי משום שנותרה רק זכות התביעה של ההורים, הרי הם רשאים לתבוע בעילה של "הולדה בעוולה" עד שבע שנים ממועד לידת הקטין. השופטת הוסיפה כי לכאורה יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות; ואולם אין היא סבורה שזו היתה מטרתם של שופטי העליון, שכן מה שהשתנה הוא העברת זכות התביעה אל ההורים וברור לא היתה כוונה לקפח את היילודים או הוריהם שהסתמכו על ההלכה שהיתה נהוגה ולא התכוונו למנוע מהם פיצוי. לכן יש להחיל לתקופה מוגבלת את עקרונות ההלכה החדשה כך שהורים יוכלו למצות את זכותם. "תוצאה זו הנה תוצאה מוסרית ועקרונית והנה התוצאה האפשרית היחידה", ציינה השופטת גנות.