אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סוללת טוויטר מיירטת באוויר את טילי ההסברה של דו"צ צילום: דובר צה"ל

דו"ח טכנולוגי

סוללת טוויטר מיירטת באוויר את טילי ההסברה של דו"צ

סיכום ביניים של כישלון צה"ל בחזית המדיה החברתית, הניו יורק טיימס טועה בהתמודדות מול גולש חד לשון, הערה בפייסבוק מובילה למעצר בהודו והאיחוד האירופי מנסה לגלות האם אפשר לתת לאזרחיו את הזכות להיעלם לחלוטין מהאינטרנט

21.11.2012, 16:04 | יוסי גורביץ

חייל, שפר הופעתך בטוויטר  

מבצע "עמוד ענן" נכנס ליומו השמיני. למי שתהה, ישראל הפסידה את הקרב על ההסברה בחזית האינטרנט - על אף מאמצים כבירים מצד דובר צה"ל. איך זה קרה? קחו למשל את סא"ל אביטל לייבוביץ', בכירה בענף ניו מדיה של דובר צה"ל. אמש (ג') היא כתבה בטוויטר "לא ייאמן אבל נכון: 111 ישראלים נפצעו (were wounded, י"ג) היום כתוצאה מאש רקטות בלתי פוסקת מעזה".

מזל שזה לא נכון: כמה שעות לאחר מכן, משתמש טוויטר בשם פול דנאהר בדק את העובדות של לייבוביץ', ומצא שמבין 111 ה"פצועים" שלה, 82 הם בכלל נפגעי חרדה. למונח wound באנגלית יש משמעות חד משמעית: פציעה פיזית ולא חרדה. משתמש אקראי, אחד מהמיליונים שגולשים מדי יום בטוויטר, תפס את דובר צה"ל בשקר.

לדובר צה"ל יש היסטוריה עצובה של טעויות כאלה. אולי החמור מביניהם נאמר תחת פיקודה של מירי רגב: דובר צה"ל טען במלחמת לבנון השניה שסרטון שפרסם חיזבאללה, בו מוצגת הספינה אח"י חנית בוערת - הוא מפוברק. פחות מחצי שעה לאחר מכן כבר נאלץ דו"צ להודות בטעות. אבל לייבוביץ' עשתה טעות קלאסית, כזו שנפלו בה רבים וטובים ממנה. כמו הילארי קלינטון למשל.

מנצחים בקרב. וברשת? , צילום: דובר צה"ל מנצחים בקרב. וברשת? | צילום: דובר צה"ל מנצחים בקרב. וברשת? , צילום: דובר צה"ל

זו האחרונה אמרה במהלך הקמפיין שלה ב-2008 שהיא נחתה לביקור בקוסובו תחת "אש צלפים". העיתונות המסורתית עברה על זה לסדר היום, כי למי יש כוח לברר מה קרה 12 שנים קודם. ובכן, לכמה בלוגרים היה: הם הלכו וחפרו את הסרטונים של קלינטון בקוסובו משנות התשעים, וגילו שלא היו שם לא אש ולא צלפים.

המשחק השתנה: פעם היה מספר מצומצם של עיתונאים והם זמן מוגבל לבדיקת הצהרות של פוליטיקאים וגופים רשמיים. הנחת היסוד של גורמים אלה היתה שאם השקר שיספרו מסובך מספיק, לאף אחד לא יהיה זמן לחקור את העניין לעומק. המצב השתנה: הרשת מלאה בגולשים עם יותר מדי זמן פנוי ולכולם יש גישה לרשתות חברתיות.

כלומר, דו"צ משחק כאן כמו שהיו נוהגים לשחק לפני 20 שנה ויותר, בכלים חדשים שעדיין זרים לו. לדובר צה"ל אמנם יש מונופול מסוים על מידע והמדיה הממוסדת בישראל נשמעת להנחיותיו בדרך כלל. עם זאת, התקשורת הבינלאומית והמדיה החברתית אינן מחויבות לצה"ל בשום צורה.

טוויטר, למשל, הוא לא מדיום מתאים למסרי תעמולה רשמיים: קל מאוד לעמת אותם עם עובדות מרגיזות או פשוט להפוך אותם לבדיחה. כשאתה כותב משהו שתתחרט עליו, כמו שקרה לשגריר ישראל בארה"ב (שמחק ציוץ שלו, לפיו מתקיימים מגעים עם חמאס), המחיקות לא יעבדו; מישהו תמיד יתפוס ויצלם את הטעות. אתה רק תצא

יותר חלש ומבולבל.

קורה לכולם. אפילו להילארי קלינטון, צילום: בלומברג קורה לכולם. אפילו להילארי קלינטון | צילום: בלומברג קורה לכולם. אפילו להילארי קלינטון, צילום: בלומברג

מעבר לכך, כשפונים לקהל עולמי מודגשים הבדלי השיח: הסגנון הגס של ישראל ממש לא עובר טוב באנגלית. המקרה הבולט ביותר הוא כרזת החיסול של אחמד ג'עברי. מישהו ראה כרזה כזו של הבית הלבן אחרי חיסול בן לאדן, או אפילו זרקאווי? לא - ולא במקרה.

בדו"צ שוכחים שקהל היעד שלהם אינו הגולש הפרו-ישראלי או הפרו-פלסטיני, כי אם זה שטרם גיבש דעה. נראה שדובר צה"ל נכשל בשלב זה בפניה לציבור שאינו מעורב. ברשת, קשה מאד להבדיל בין תעמולה ישראלית לתעמולה פלסטינית. שתיהן צווחניות, מתלהמות ולא שולטות בכללי משחק המדיה החברתית. אבל במצב כזה, דו"צ ודומיו מוצאים את עצמם בעמדת נחיתות: בהיותנו דמוקרטיה מערבית, עלינו לעמוד בסטנדרטיים מערביים.

אבל זה בסדר. אפשר להתנחם בכך שהניו יורק טיימס לא במצב טוב בהרבה.

תתרחקו מהלוגו שלנו

הניו יורק טיימס, אחד העיתונים הוותיקים בארה"ב, מכונה שם "הגברת האפורה"; הוא שמרני בדרישות הדיוק שלו ונמנע מנקיטת עמדה עד כדי תסכול. לפני כשנה פרץ מרד בין הקוראים, שכתבו לעיתון שהגיע הזמן להפסיק לדווח על שקרים של פוליטיקאים כאילו הם טענה שאפשר להתווכח עליה, אלא להתחיל להפריך אותם בזמן אמת - שכן דיווח ניטרלי עליהם הוא סיוע לשקר.

הנהלת העיתון לא ידעה מה לעשות עם הדרישה הזו. דברים זזים לאט במוסדות כאלה. היא גם לא כל כך מבינה את טוויטר, אחרת לא היתה נופלת למלכודת של NYTONit.

חוש הומור? מה פתאום. מערכת הטיימס, צילום: בלומברג חוש הומור? מה פתאום. מערכת הטיימס | צילום: בלומברג חוש הומור? מה פתאום. מערכת הטיימס, צילום: בלומברג

זה האחרון הוא חשבון פרודי על הניו יורק טיימס, שלועג לנטיה של העיתון לדווח באיחור על מה שכולם כבר יודעים. כל ציוץ שלו מסתיים ב"הטיימס על זה" ומקשר לידיעה בטיימס לה הוא לועג. למשל: "חדרי המגורים של בני נוער מבולגנים לעתים קרובות. הטיימס על זה".

  

אתמול NYTONit ירד מהאוויר ל-12 שעות. הסיבה לכך מביכה מאוד לטיימס: עוכרי הדין של העיתון דרשו את הקפאת החשבון בגלל שהלוגו שלו מזכיר את זה של העיתון. דא עקא, שהלוגו גם מכיל את אמירה חד משמעית לפיה מדובר בפרודיה שאינה קשורה לעיתון. כך או כך, למפעיל של NYTONit לא היה את הזמן או האנרגיה להכנס לקרב המיותר הזה, והוא פשוט שינה את הלוגו. עכשיו הוא קיבל הרבה פרסום וצבר פופולריות עצומה באדיבות הגברת האפורה.

הדמוקרטיה הגדולה ביותר בעולם? יש לנו בעיה

 

בתחילת החודש ברך ראש ממשלתנו את ברק אובמה על נצחונו בבחירות לראשות "הדמוקרטיה הגדולה בעולם". מוזר, כי התואר הזה שייך להודו ולא לארה"ב. אבל הודו היא לא בדיוק הדוגמה האידיאלית לדמוקרטיה. סיפרנו לכם כבר מה קרה כשאזרח הודי כתב בטוויטר מה הוא חושב על פוליטיקאי ברופי. עכשיו מגיע תורן של שתי סטודנטיות.

אחת מהן כתבה בפייסבוק שלא היה צריך לסגור את כל מומבאי לרגל מותו של פוליטיקאי שנוי במחלוקת - ושאנשים כמוהו נולדים ומתים מדי יום ואף אחד לא סוגר בשבילם את כל העיר. חברה שלה עשתה לייק לסטטוס הזה.

דמוקרטית, עד שעשיתם את הלייק הלא נכון. הטאג דמוקרטית, עד שעשיתם את הלייק הלא נכון. הטאג' מאהל בהודו | צילום: שאטרסטוק דמוקרטית, עד שעשיתם את הלייק הלא נכון. הטאג

וטראח - השתיים מצאו את עצמן במעצר. הוא בוצע על סמך חוק הודי רחב מאוד, שאוסר על "דיבור משמיץ" או "מעורר שנאה". רק שלא ברור מה היה משמיץ או מעורר שנאה בסטטוס הזה (ככל הידוע, מתים לא נוטים להיעלב). למזלה של הודו, יש לה עדיין נוגדנים בריאים לזרם הדיקטטורי הזה, שסותם את פיותיהם של אנשים שלא אוהבים את הפוליטיקאים שלהם, והתוצאה היתה זעם נרחב. שופט עליון לשעבר ביקש להזכיר למשטרה שהודו היא עדיין מדינה דמוקרטית, לא דיקטטורה פאשיסטית.

ועדיין, הודו אינה נוהגת כדמוקרטיה, לפחות בזירת האינטרנט: לפני מספר חודשים סגרה הממשלה אתרים שדיווחו על איומים בין קבוצות דתיות שונות במדינה.

הזכות להישכח? לא כל כך מהר

 

האיחוד האירופי מנסה לצעוד נגד הזרם: לאחרונה החלו גורמים בו לעבוד על האפשרות ליישום הזכות להישכח - כלומר, הזכות של פלוני לדרוש ששמו לא יופיע ברשת או במאגרי מידע. רק שדו"ח של סוכנות הבטחון לרשת ומידע של אירופה (ENISA), שפורסם לאחרונה, מפגין סקפטיות ניכרת באשר לאפשרות היישום שלו. נו, כבר באירופה היא היתה סקפטית.

הסיבה לכך, מציינים שם, היא שכבר התרגלנו - רשויות וחברות פרטיות כאחד - לאסוף כמויות עצומות של מידע. הדרישה להסיר מישהו מכל כמויות המידע האלה היא בעייתית מאוד מבחינה טכנית ובכלל לא ברור איך ניתן לאכוף אותה. הסרה חלקית של מישהו ממאגרי המידע תניב תועלת קטנה יחסית.

למחוק אתכם מהרשת זה הרבה יותר מסובך, צילום: שאטרסטוק למחוק אתכם מהרשת זה הרבה יותר מסובך | צילום: שאטרסטוק למחוק אתכם מהרשת זה הרבה יותר מסובך, צילום: שאטרסטוק

יתר על כן, יש כמה בעיות נוספות, אומרים שם: נניח שמישהו בצרפת - למשל, פושע מלחמה מהמלחמות הקולוניאליות - רוצה שהעולם ישכח מקיומו, אבל מישהו באלג'יר (נניח, צאצא של קורבנות פושעי מלחמה צרפתים) מחליט שדווקא צריך להזכיר אותו. איך אוכפים את הזכות להישכח מחוץ לאירופה? ויש עוד. אם קבוצה של אנשים מופיעה בצילום שעולה לפייסבוק, למי מהם (אם בכלל) יש זכות למחוק אותו? בקיצור, זה לא יקרה בקרוב, אם בכלל.

קצרצרים

1. בצרפת לא ממהרים כל כך לוותר לחברות ענק על כמה מיליארדים טובים במסים, כפי שמקובל כאן אצלנו. ג'רום קהוזאק, שר האוצר הצרפתי, אמר שגוגל חייבת לממשלתו הרבה יותר כסף ממה ששילמה עד עתה - וביכולתו להוכיח זאת. השר אמר שאם תסרב החברה לשלם, תנקוט הממשלה בצעדים משפטיים. כדי שאף אחד לא יוכל להבין לא נכון את המסר - קהוזאק אמר את הדברים במסיבת עיתונאים שנושאה הונאות פיננסיות.

גוגל תידרש לשלם. האם תפתח את הארנק?, איור: רחלי שלו פלאוט גוגל תידרש לשלם. האם תפתח את הארנק? | איור: רחלי שלו פלאוט גוגל תידרש לשלם. האם תפתח את הארנק?, איור: רחלי שלו פלאוט

2. לאט אבל בעקביות, אפל נדחקת אחורה במלחמת הסמארטפונים, כשבשוק הגדול בעולם, זה הסיני, נמכרים תשע גרוטאות אנדרואיד על כל גרוטאת אייפון אחת. בשאר העולם, היחס הוא 4:1. אפל טוענת שנתח השוק לא משנה, משנים רק הרווחים שלה, אבל כשנתח השוק שלך יורד בעקביות, תוך כמה זמן הקונים שלך הם אנשי כת מצומצמת. זה כבר קרה בעבר, כשמיקרוסופט דחקה את מחשבי המק מהשוק. אפל היתה תאבת-בצע יותר ממיקרוסופט: בתקופת הדומיננטיות של האחרונה, השותפות שלה הרוויחו יותר ממנה. אפל, לעומת זאת, שמרה את כל הרווחים לעצמה. אבל זה בסדר, זה לא יחזיק עוד הרבה זמן.

3. רוצים הוכחה לטענה האחרונה? בכיר בטימובייל, חברת סלולר גדולה בארה"ב סיפק אחת: הוא אמר שיש ביקוש גדול לאייפון בקרב לקוחותיו, אך העסקה של חברתו עם אפל - במסגרתה טימובייל מסבסדת את מחירי האייפונים שהיא מוכרת - פשוט אינה משתלמת. חברה אחרת, נקסטל, נכנסה לדיל כזה עם אפל לפני שנה; היא מקווה שהוא יהיה רווחי לה בשנת 2015. בקצב שבו האייפון מאבד נתח שוק, בכלל לא בטוח שזה יהיה המצב.

4. סופו של עידן: חברה בריטית לייצור מכונות כתיבה, Manufacturer Brother, ייצרה את המכשיר האחרון שלה. המכשיר ייתרם למוזיאון המדע הבריטי שבלונדון. הסיבה לכך היא שאין יותר דרישה למכשירים האלה בבריטניה: יש עדיין דרישה בארה"ב, אבל את זו יכול למלא המפעל של Brother במזרח הרחוק. למכונת הכתיבה היה תפקיד מהפכני: היא איפשרה למליוני נשים לצאת לעבודה משרדית. קורסים להקלדה מהירה רווחו באירופה של סוף המאה ה-19, וכתוצאה מכך ב-1901 היו בבריטניה 166,000 פקידות, במקום שבו היו רק אלפיים מהן 50 שנה קודם לכן. ככזו, מכונת הכתיבה הרבה יותר מהפכנית - מבחינת השפעה על חיי אנשים - מכל גאדג'ט שהומצא מאז המחשב השולחני. סמארטפונים? אל תצחיקו אותי.

5. אולי המנהג המטופש ביותר שקשור לנשיאות האמריקאית, שיש בה לא מעט שרידים של הסמכות המלכותית, הוא המנהג של חנינת תרנגול הודו ערב חג ההודיה, שיחול מחר. הנשיא אובמה, שכנראה לא רוצה להחליט בעצמו איזה תרנגול הודו ייבחר לציפור הלאומית, ביקש ממשתמשי פייסבוק לסייע לו בכך. בבית הלבן הבהירו שהם לא מתכוונים לפגוע באף אחת מהציפורים, שתיהן תצאנה לפנסיה. אז מה הטעם בכל זה?  

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

6 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
ההפך- הפעם הפילות של דו"צ ברשת יעילה מאוד ומתואמת
הפעם הפעילות של דובר צה"ל בכל הרשתות החברתיות ממש מעולה, כל העמודים ברשתות חברתיות שונות, כולל באנגלית, מעלים כמה פעמים ביום תמונות ופוסטים המותאמים למסרים ברשתות חברתיות, תמונות מפגיעות רקטות בארץ, תמונות של אזרחים תופסים מחסה, תמונות השוואתיות מול פעילות החאמס ועוד. כולל תגובה בזמן אמת לטענות ותמונות שקריות של החאמס. עד עתה קראתי רק טורים ודעות שטוענים שדובר צה"ל פועל בצורה מעולה בזירה האינטרנטית, זה הטור הראשון שטוען ההפך ולדעתי ולדעת רבים אחרים טועה בגדול.
ריאליסט  |  21.11.12
לכל התגובות