אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אזרחות ישראלית שווה 130 שקל ביום צילום: יואב גלאי

אזרחות ישראלית שווה 130 שקל ביום

איחוד המשפחות, שנתפס בישראל כאיום דמוגרפי, הוא סמל לסיכוי כלכלי עבור פלסטינים רבים

26.11.2012, 08:19 | דני רובינשטיין
קבלת תעודת זהות ישראלית, או לפחות זכות לתושבות בירושלים (שמעניקה זכאות לתעודה), טומנת בחובה יתרונות כלכליים אדירים עבור פלסטינים בגדה ובעזה. כך הבין כנראה גם הפלסטיני יליד בית ליקיא שבתחומי הגדה, סמוך לכביש 443, שנשא אשה מירושלים וזכה לתעודה ישראלית על פי הליך של איחוד משפחות. הוא שכר דירה בעיר טייבה שממזרח לנתניה, אף שאין לו משפחה שם. בנו הצעיר הוא שחשוד בביצוע הפיגוע באוטובוס בשבוע שעבר בתל אביב. השיטה הנפוצה ביותר לקבלת תעודת זהות ישראלית היתה נישואים לבן זוג ישראלי. כדי להשיג תעודה כזאת נשבר לעתים קרובות גם אחד מכללי המסורת החברתית הפלסטינית שלפיו תמיד - בלי יוצא מהכלל - הכלה עוברת להתגורר בבית החתן. היוצא מהכלל הזה התרחש במשך שנים כאשר הכלה היתה ערבייה ישראלית והחתן מהשטחים. במקרים כאלה, עבר החתן להתגורר בשטחי ישראל כדי לקבל את תעודת הזהות.

טייבה. רוב איחודי המשפחות התבצעו בערים הערביות בישראל, צילום: גלעד קוולרציק טייבה. רוב איחודי המשפחות התבצעו בערים הערביות בישראל | צילום: גלעד קוולרציק טייבה. רוב איחודי המשפחות התבצעו בערים הערביות בישראל, צילום: גלעד קוולרציק

עין רפא כמשל

דוגמה אחרת לאיחוד המשפחות ניתן למצוא בכפר עין רפא שמדרום לאבו גוש, שניתן להבחין בו בעת נסיעה בכביש תל אביב־ירושלים. כמעט כל דיירי עין רפא הם בני משפחות של פליטים מהכפר צובא, שחרב ב־1948. לאחר מלחמת השחרור נותרו במקום כ־20 בני אדם, שהתגוררו ליד מעיין סמוך. במשך השנים, בעיקר אחרי מלחמת ששת הימים, הם קיבלו אישורים לאיחוד עם בני משפחותיהם מהגדה. היום מונה אוכלוסיית עין רפא יותר מ־1,000 תושבים.

על פי נתוני משרד הפנים, מאז הקמת הרשות הפלסטינית ב־1994 בעקבות הסכמי אוסלו, שבהם נקבע גבול בין שטחי הרשות לבין מדינת ישראל, עד שנת 2002 עברו להתגורר בישראל כ־130 אלף פלסטינים מהגדה ומעזה באמצעות איחוד משפחות, וקיבלו אזרחות ישראלית.

בג"ץ לא התערב

בעשור האחרון עושה ישראל מאמצים גדולים למנוע את איחוד המשפחות, ובראשם "חוק האזרחות" שאושר בכנסת ב־2003, ביוזמת ממשלת ישראל. הסיבות היו ביטחוניות ובעיקר דמוגרפיות. לפי אומדנים שהציגו במשרד הפנים, במסגרת איחוד משפחות היו צפויים להתאזרח בישראל בעשור הקודם כ־200 אלף פלסטינים. מאז הוגשו לבג"ץ כמה עתירות שביקשו לפסול את החוק, וכולן נדחו.

אם עבור השלטון בישראל מדובר במהלך שמנומק בסיבות דמוגרפיות, הרי שעבור הפלסטינים הפגיעה היא בראש ובראשונה כלכלית. עבור פועל פשוט, אפשרות של עבודה בישראל באופן חוקי מעלה את רמת ההכנסה היומית מ־70 שקל ל־200 שקל. אצל בעלי מקצוע ההבדלים גדולים עוד יותר: במקרים רבים נלווים ליתרונות התעסוקה גם תנאים סוציאליים כמו ביטוח לאומי או פנסיה - מושגים שברשות הפלסטינית רק מתחילים לדבר עליהם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות