קבלנים: עיריית יבנה והמינהל משכו זמן ששווה לנו 40 מיליון שקל

מה קורה כשאישור בנייה נמשך שמונה שנים? חברת סביוני יבנה, הגישה תביעה כספית בסכום של 40 מיליון שקל כנגד עיריית יבנה, הוועדה המקומית ומנהל מקרקעי ישראל באמצעות באי כוחה עו"ד שמואל שוב ועו"ד שושי בירזון ממשרד עוה"ד שוב ושות'. בתביעה נטען שהנתבעים הפרו הסכם, הפרו פסק דין, פגעו באופן רציף ומתמשך 8 שנים בזכות הקניין של התובעת וגרמו לה נזק ואובדן הכנסות מצטבר בשווי של עשרות מיליוני שקלים.

לפי התביעה, מעט לאחר שסביוני יבנה זכתה בשנת 1998 במכרז של עיריית יבנה לפיתוח שטח של כ-76 דונם בתחומה. בעקבות התנהלות לקויה של העירייה שעכבה את פיתוח המתחם בניגוד להתחייבויותיה תבעה סביוני יבנה את העירייה ובשנת 2004 נחתם הסכם פשרה ואושר כפסק דין. בהסכם, שאותו טוענת החברה כי עיריית יבנה הפרה, התחייבו העירייה לכאורה, יחד עם הוועדה המקומית והמינהל לקדם באופן מהיר תוכנית מוסכמת שתאפשר לסביוני יבנה לממש זכויותיה ולבנות 200 יחידות דיור למגורים במתחם המערבי במרכז העסקים העירוני ביבנה.

הפרת ההסכם לפי התביעה נמשכת מ-2004 ועד עתה על אף פניות רבות והתראות מצד החברה. לאורך השנים נפתחה התוכנית שוב ושוב לדיוני סרק עקב חוסר מעש ורשלנות העירייה, הוועדה המקומית והמינהל, ועל אף נכונות מתמדת לפשרה ולשינויים על מנת לזרז ככל שניתן את קידום התוכנית סיכלה התנהלות הנתבעים את האפשרות לכך.

כמו כן, על אף שבהסכם מ-2004 נכתב מפורשות ש"על מנת לאפשר תכנון מיטבי וזריז, זכאית החברה ליקח התכנון על עצמה בתעריפי המינהל", אומרים בחברה, מנעו העירייה, המינהל והוועדה המקומית את אישור התוכנית שהגישה סביוני יבנה, משום שלא משכו את תוכניתם הכוללת לאזור. בשל החפיפה בתוכניות נמנע מהוועדה המחוזית לאשר תוכנית סביוני יבנה.

בתביעה מתואר האופן הקלוקל בו התנהלו הנתבעים ואת הימנעותם לקדם כיאות התוכנית, כפי שהתחייבו. כפועל יוצא, בחלוף 14 שנה מהזכייה במכרז ו-8 שנים מעת חתימת ההסכם בביהמ"ש, עדיין סביוני יבנה אינה יכולה לממש הזכויות ובכך נמנע ממנה לבנות ולשווק 200 יחידות הדיור. בכתב התביעה מבקשים עו"ד שמואל שוב ועו"ד שושיבירזון ממשרד עוה"ד שוב ושות' מביהמ"ש לחייב את הנתבעים לפצות את סביוני יבנה ב-40 מיליון שקל בנוסף לתשלום הפרשים ולחייבם בהוצאות המשפט.

מעיריית יבנה נמסר בתגובה: ''העירייה דוחה מכול וכול את הטענות המופרכות העולות מכתב התביעה והנושא יוברר בבית המשפט. אם היו מחדלים הרי שהם נובעים מהתנהלותה של התובעת. בשנת 1998 ביקשה התובעת לקדם פרויקט החורג באופן מהותי מתנאי המכרז המקורי, ולפיכך לא ניתן היה לקדם את התוכנית במתכונת המוצעת. בעקבות הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק-דין, קודמה התוכנית בתיאום עם היזם ואף אושרה בוועדה המחוזית בכפוף לעמידה בתנאים. בנוסף, התבקשו מספר שינויים והתאמות אשר יאפשרו קידומה של התוכנית והתאמתה לצרכי העיר המתפתחת".

ממינהל מקרקעי ישראל לא נמסרה תגובה.