הדרך לעצמאות עוברת ב"לה מאסיה"?

אתמול, בדקה ה-15 במשחק בין לבאנטה לברצלונה החליף מרטין מונטויה את דני אבלס הפצוע – וכך נוצר מצב ש-11 משחקני ההרכב בבארסה הם שחקני בית. כולם גדלו באקדמיה של הקבוצה ו-8 מ-11 מהם קטאלנים. מי שאימן את הקבוצה הוא גם שחקן לשעבר של האקדמיה, טיטו וילאנובה. 

ההישג הזה של "לה מאסיה", האקדמיה של בארסה, הגיע ביום בחירות בקטלוניה - בו המפלגות שתומכות בעצמאות קטאלנית השיגו רוב בפרלמנט המקומי. הדרך לעצמאות קטאלנית מספרד עוד ארוכה אבל ההישג של האקדמיה של ברצלונה יירשם כאבן דרך - בהיסטוריה של הכדורגל ואולי גם בהיסטוריה של קטלוניה.

ההישג הזה, 11 שחקני בית בהרכב, הוא גם עוד ציון דרך במסלול שבברצלונה החלו ב-1978. אז יוהן קרויף, שחקן הקבוצה לשעבר, אמר לנשיא לשעבר ז'וספ לואיס נונייז כי המועדון חייב להקים אקדמיה אם ברצונו להתחרות שווה בשווה עם ריאל מדריד.

34 שנה אחרי ונראה שברצלונה יכולה לשרוד ואף לפרוח מבלי עזרה של שחקנים שגדלו מחוץ לגבולותיה - ואולי בעתיד אף לגדל 11 קטאלנים שיוכלו לכבוש את אירופה - וזאת למרות שאוכלוסיית קטלוניה לא מונה יותר מ-8 מיליון איש והם לא ידועים בתור בעלי יכולות פיזיות מרשימות מדי (מזכיר לכם דמוקרטיה קטנה במזרח התיכון?).

ואולם, ישנם מספר אלמנטים שחשוב לציין שוב ושוב כדי להבין איך ברצלונה מגדלת כל כך הרבה שחקנים.

אתוס

ביוונית המילה אתוס היא "ציביון" או "אישיות" שמתארת את הערכים המובילים והאידיאלים שמגדירים קהילה, אומה או אידיאולוגיה. בברצלונה האתוס ברור: השחקנים צריכים להיות חכמים, צנועים, טכניים ותנאי הכרחי לכך שיצטרפו לקבוצה הוא שיהיו אוהדים שלה. אולי בגלל זה נראה ששחקנים רבים בברצלונה - צ'אבי, אנדרס אינייסה, פדרו, ליאו מסי ואחרים - נראים כאילו יצאו מאותה התבנית.

סגנון

בברצלונה, בזכות האתוס, יודעים בדיוק איך "צריך לשחק כדורגל". וכולם משחקים את אותו המשחק, ומדברים את אותה השפה, מגיל צעיר, עוד לפני שנכנסים למועדון – בחוגי הכדורגל הרבים בקטלוניה. ברגע שנכנסים למועדון יודעים בדיוק איך כדורגל אמור להיראות על הדשא - חכם, זריז, יצירתי. באקדמיה של ברצלונה כולם משחקים באותה צורה ובאותה שיטה - שאינה מקדשת את הכושר הגופני או את המהירות. עד הקבוצה הבוגרת הדגש הוא בעיקר על איך לשחק בשיטה הזו כמו שצריך.

כסף

 

ברצלונה משקיעה 20 מיליון יורו בשנה בטיפוח שחקניה הצעירים. 10 מיליון יורו באקדמיה בלבד ו-10 מיליון יורו בקבוצת הנוער (עד גיל 19) וקבוצת ברצלונה B. הכסף מושקע בעיקר במשכורות למאמנים מוכשרים שמתמחים בנוער אבל גם בסקאוטים, בציוד וכו'. לשם השוואה, השקעה של 10 מיליון יורו בנוער היא גדולה יותר מכל מחלקת נוער אחרת באירופה. השקעה של 20 מיליון יורו היא פי 2 יותר ממחלקת הנוער השנייה הכי יקרה באירופה. ככל שיש יותר כסף ככה אפשר להתחיל אימונים מקצועיים יותר לילדים צעירים יותר. ככל שיש יותר כסף אפשר להעסיק יותר סקאוטים שיגלו יותר כישרונות בשטח המחייה של המועדון – שזה בעיקר קטלוניה. ככל שיש יותר כסף שמושקע במחלקת הנוער כך אפשר לחסוך יותר כסף על משכורות וסכומי העברת שחקנים.  

השפעה זרה

 

בארסה הוקמה על ידי שוויצרי ז'ואן (יוהן) גאמפר, המאמן הגדול הראשון שלה היה זר (ג'ק גרינוול) והדמות החשובה ביותר בהיסטוריה המודרנית של הקבוצה (קרויף) היא מהולנד. במהלך השנים הקבוצה קיבלה בזרועות פתוחות ברזילאים, הולנדים, צרפתים ועוד ושאבה מהם את מה שאפשר. הפתיחות לרעיונות חדשים הפרתה את המקומיים והובילה לחיזוק הזהות המקומית. פתיחות לרעיונות חדשים מעולם לא עשתה יותר נזק מתועלת. זה נכון גם לכדורגל.

 התעקשות על הדרך

ברצלונה לא תמיד היתה מכונת כדורגל קטלנית. ההיפך, היו תקופות בה נראה כי כל הפרויקט הזה לא שווה כלום. שחקנים שעלו מהנוער  לא עמדו בסטנדרטים ובכל זאת קיבלו צ'אנס אחרי צ'אנס. במהלך השנים, מאמני הקבוצה למדו טוב יותר איך להכניס שחקני נוער לקבוצה הבוגרת. אבל זה בגלל שהמערכת לא וויתרה על הקונספט. אפילו בימים בהם הקבוצה הוצפה בהולנדים בינוניים, התעקשו בבארסה לעשות את מה שהם חושבים שצריך לעשות - לפחות ברמת האקדמיה. סטטיסטית, הם צדקו. הקבוצה היא בעלת מספר התארים הרב ביותר מבין כל הקבוצות בחמשת הליגות הבכירות (82) וזה בעיקר בזכות 30 השנה האחרונות, בהן עקפה את ריאל מדריד (78 תארים בסך הכל) כקבוצת הכדורגל הטובה בתבל.