אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חקירת יינות ביתן: חשיבות המיזוג עפ"י החוק

חקירת יינות ביתן: חשיבות המיזוג עפ"י החוק

צדדים לעסקת מיזוג או רכישה נדרשים לבחון את עמידתם בהוראות חוק ההגבלים ואת הצורך בהגשת הודעה מתאימה לרשות

27.11.2012, 10:48 | גיל רוזנברג

חברות וגופים רבים במשק אינם מודעים להוראה בחוק ההגבלים העסקיים המחייבת הגשה של הודעת מיזוג לרשות בכל מקרה בו מתרחש מיזוג חברות, אשר במסגרתו מחזור המכירות של הגופים המתמזגים ביחד עולה על 150 מיליון שקל.

שלשום פורסם ב"כלכליסט" כי בעקבות בדיקת המיזוג בין רשת השיווק יינות ביתן לרשת מחסני כמעט חינם, פתחה רשות ההגבלים העסקיים בחקירה נגד רשת יינות ביתן בחשד כי זו לא ביקשה את אישור הממונה לרכישות שונות של סופרמרקטים ומינימרקטים שביצעה לאורך השנים, וכן חקרה תחת אזהרה את בעל הרשת, נחום ביתן.

לפי הפרסום, החלטת הרשות לפתוח בחקירה התקבלה בהפתעה מוחלטת, לאור העובדה שמרבית העסקאות דווחו בעיתונות. נטען כי למרות שהדבר היה גלוי לעיני הרשות, היא לא מצאה לנכון לבדוק את הנושא קודם לכן. בנוסף נטען כי להוציא רכישת סניפים באשדוד, נתניה ובראשון-לציון (סניף אחד בכל עיר), בכל הרכישות מדובר בהתרחבות של יינות ביתן לערים אחרות.

כלומר, בכל מקרה שבו רשת קמעונאית למשל שמחזור מכירותיה מתקרב ל-150 מיליון שקל (והמחזור של רשת יינות ביתן גבוה בהרבה ונאמד בכ-1.3 מיליארד שקל) רוכשת סופר/מינימרקט/רשת קטנה אחרת, שמחזור מכירותיו הינו מעל 10 מיליון שקל, על שני הצדדים להגיש הודעות מיזוג לרשות. יתרה מכך, גם כאשר רשת אופנה למשל מתעתדת לרכוש חברת נדל"ן (כלומר, אין קשר אופקי בין הפעילויות), הרי שבנתוני מחזורי המכירות הנ"ל, נדרשים הצדדים לפי החוק להגיש הודעות מיזוג.

הפרת חובה זו חושפת את הצדדים לסנקציות פליליות לפי חוק ההגבלים (מאסר 3 שנים ו/או קנס פלילי), סמכות של בית הדין להגבלים עסקיים להפריד בין החברות  וכיום גם תיתכן אכיפה חלופית בדמות קנסות מנהליים בהיקף כספי משמעותי.

לעובדה שמרבית העסקאות דווחו בעיתונות ושהדבר היה גלוי לכאורה בפני הרשות, ו"היא לא מצאה לנכון לבדוק את הנושא" – אין כל משמעות. הרשות אינה יכולה לחקור בעיתונות ולאתר עסקאות חבות בדיווח, ואינה אמורה להחליף את חובתם של הצדדים למיזוג לעמוד בהוראות הדין. כך גם הטענה כי אי-הפנייה לרשות הייתה מחוסר ידיעה – לנוכח הכלל בפלילים לפיו "אי-ידיעת החוק אינה פוטרת".

הטענה לפיה להוציא רכישת מספר סניפים מועט ברוב הרכישות דובר בהתרחבות של יינות ביתן לערים אחרות שבהן לא הייתה לה נוכחות, היא טענה חשובה לעניין המבחן הכלכלי במסגרתו בוחנת הרשות את המיזוג, אך היא אינה יכולה לבטל  את החובה להודיע לרשות על המיזוג.

לכל הטענות הללו יש משקל רק לעניין הסנקציה שתוטל על הצדדים למיזוג שבוצע שלא כדין – העובדה שהדבר בוצע בתום לב ומחוסר ידיעה ושיינות ביתן העבירה מיוזמתה דיווח מפורט לרשות על כל העסקאות הקודמות שביצעה הרשת, וזאת ברגע שהתברר לה כי היה עליה לעשות כן קודם לכן, כמו גם העובדה שהמיזוגים שבוצעו לא פגעו בתחרות ולכן ממילא היו מאושרים אילו היו מדווחים כדין – כל אלה יכולים להקל ולהוביל לכך שהסנקציה שתוטל על הרשת תהיה מתונה ובכל מקרה לא תפגע בסיכויי אישור העסקה העומדת על הפרק כיום.

לסיכום, צדדים לעסקת מיזוג או רכישה (M&A) – בפרט חברות וגופים שמחזורי המכירות שלהם קרובים או עולים על הסף של 150 מיליון שקל - נדרשים לבחון את עמידתם בהוראות חוק ההגבלים ואת הצורך בהגשת הודעה מתאימה לרשות בקשר לעסקה המתוכננת, גם אם העסקה נחזית להיות כזו שאינה מעוררת שאלות בתחום התחרות וגם אם העסקה כלל אינה בין מתחרים או בין גורמים בשרשרת הייצור (אנכית). לצורך כך חשוב להיעזר במומחים לתחום.

 

הכותב הוא עו"ד, ראש תחום הגבלים עסקיים במשרד שבלת ושות'

תגיות