אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם פוטנציאל הביומד יתממש? צילום: אוראל כהן

האם פוטנציאל הביומד יתממש?

ערב כניסתן להיסחר במדד ת"א־100, כלכליסט מנתח את פוטנציאל הפעילות של חברות הביומד קמהדע, פלוריסטם ואבוג'ן. הניתוח מסמן את האתגרים הצפויים בשלוש השנים הקרובות, שבהן יתברר האם ההבטחה הגדולה תהפוך לבוננזה. חלק שני

28.11.2012, 08:08 | אורי טל טנא

שלוש חברות ביומד מקומיות - קמהדע, פלוריסטם ואבוג'ן - הבטיחו את כניסתן למדד ת"א־100 בעדכון המדדים שייערך באמצע דצמבר. כניסתן הוודאית של שלוש המניות אל המדד היא הזדמנות להציג סקירה קצרה על פעילותן. יש לציין כי כל אחת מהחברות נמצאת במצב שונה מהאחרת. קמהדע ביצעה בשנתיים האחרונות זינוק גדול, מחברה המוכרת תרופות בעיקר בישראל, באמריקה הלטינית וברוסיה, ומציגה הפסד תפעולי, לחברה עם תרופה בעלת אישור לשיווק בארה"ב, הסכם שיווק מהותי עם חברת תרופות גדולה שמניבה מכירות מהותיות, ותקווה להיות החברה הראשונה שמקבלת אישור לשיווק תרופה למחלת הנפחת התורשתית הניתנת באינהלציה.

פלוריסטם מצויה בשלב מוקדם יחסית של ניסויים בבני אדם, אבל עם חלום שתאי הגזע שהיא מפתחת יהוו תרופות למגוון רחב של מחלות, ועם קופת מזומנים גדולה שתאפשר את המשך הפיתוח בשנתיים הבאות.

לאבוג'ן הסכמים עם חברות הזרעים המובילות בעולם, המכסים את רוב העלויות שלה, ויוצרים תקווה לזרם הכנסות מהותי בעוד כמה שנים, אם הזרעים המהונדסים יובילו לשיפור מהותי.

שלוש החברות מציגות פוטנציאל והבטחה, שצפויים להתחיל להתברר רק בשנים הקרובות (2014–2016). בשלהי 2013 תוצאות הניסוי של קמהדע בטיפול באינהלציה צפויות להתפרסם, ואם הן יהיו חיוביות, היא צפויה לרשום מכירות מהותיות החל מ־2015. פלוריסטם צפויה להתחיל את הניסוי שלב 3 בהתוויה המובילה שלה רק בשלהי 2013, ותוצאותיו לא יתבררו לפני 2015. לזרעים הראשונים המבוססים על רצפי הגנים שאבוג'ן זיהתה כבעלי פוטנציאל יידרשו עוד שנים רבות עד להשלמת הפיתוח. לכן מניות החברות צפויות להמשיך ולהציג תנודתיות רבה, כמקובל בסקטור הביומד, לפי הערכות השוק לגבי הסיכויים שהן יממשו את הפוטנציאל שלהן.

ועוד מילה לקראת עדכון המדדים הקרוב. לשלוש מניות הביומד שנסקרו כאן, יצטרפו מניות קרור ואשטרום נכסים, שהבטיחו גם הן את מקומן במדד. חמש מניות אלו יחליפו את מניות הכשרה אנרגיה, הכשרת הישוב ומודיעין יה"ש שיוצאות מהמדד בשל שווי שוק נמוך (למדד ייכנסו שתי מניות יותר מאשר מניות שיצאו ממנו מאחר שכיום הוא מכיל 98 מניות). לצד זאת, מניות אלון רבוע כחול וקרסו ייצאו ממדד ת"א־100 אם הן לא יפיצו מניות עד מחר. אנחנו מניחים שאלון רבוע כחול תבצע הפצה כדי להישאר במדד. אם אחת לפחות תצא מהמדד, קומפיוג'ן צפויה להיכנס במקומה. לאור זאת יש סיכוי טוב שקומפיוג'ן תהיה מניית ביומד רביעית הנכנסת למדד ת"א־100 (אם שתיהן ייצאו מהמדד, אז סאפיאנס או חנ"ל יה"ש יכנסו להיסחר בו).

זמי אברמן מנכ"ל פלוריסטם זמי אברמן מנכ"ל פלוריסטם זמי אברמן מנכ"ל פלוריסטם

פלוריסטם: זקוקה לעוד ניסויים בבני אדם - כסף בינתיים יש, סיכויי ההצלחה יתבררו בניסוי הטרשת

לפלוריסטם טכנולוגיה ליצירת סביבה תלת־ממדית לגידול תאי גזע מהשליה (PLX). פלוריסטם מצאה שלתאים אלו השפעה חיובית בריפוי בעיות הנובעות מהיצרות של כלי דם היקפיים. המוצר העיקרי של החברה, PLX-PAD, מטפל בבעיות של כלי דם היקפיים. ההתוויות העיקריות שבהן הוא נבחן הן טרשת עורקים חמורה בגפיים התחתונות (CLI), צליעה בינונית לסירוגין (IC) ומקרים של מחלת ברגר הנובעת מפגיעה בכלי הדם.

כיוון נוסף שבו החברה פועלת הוא טיפול במחלת PAH (יתר לחץ דם ריאתי) באמצעות תאי PLX. בתחום זה חתמה החברה על הסכם מסחור עם חברת יונייטד במהלך שנת 2011, ועם חתימתו קיבלה מקדמה של 7 מיליון דולר. יונייטד מממנת את כל הפיתוח הקליני של המוצר, כאשר עם התקדמות באבני דרך פלוריסטם צפויה לקבל מענקים נוספים. אם המוצר יאושר לשיווק, יונייטד תקבל את הזכות לשיווק המוצר, ובעקבות כך, פלוריסטם תקבל תמלוגים על מכירות אלו.

פלוריסטם בוחנת בשלב הפרה־קליני שימושים רבים נוספים לתאי ה־PLX. אחד היעדים המהותיים של החברה הוא פיתוח של תרופה למצב של כישלון בהשתלת מוח עצם או אי־יכולת של ביצוע השתלה כזו. תחום זה יצר כותרות עבור החברה בספטמבר כאשר היא השתתפה בשלושה טיפולי חמלה. בניגוד למקובל, דיווחה החברה על התוצאות של טיפולי החמלה, ודיווחים אלו הזניקו את המניה.

דיווח לפי התקדמות

הבעייתיות בדיווח על הצלחת ניסויי החמלה של פלוריסטם היא שהדיווח הגיע לאחר ההצלחה (הזמנית לפחות) של הטיפול. כך יכלה החברה לבצע דיווח סלקטיבי לפי תוצאת הטיפול (להימנע מדיווח על טיפול החמלה במקרה של כישלון בטענה שאין זה מידע מהותי) וליצור הטיה של דיווחים חיוביים של החברה. דיווח על ביצוע טיפול החמלה מיד עם תחילת הטיפול, ודיווח על התוצאה בהמשך, היו מונעים את הבעייתיות הזו. מניית החברה זינקה ללא הצדקה בעקבות הדיווחים על הצלחת ניסויי החמלה, ופלוריסטם ניצלה זאת לגיוס הון לפי שווי שוק גבוה. לאחר הגיוס קיבלה החברה מידע ששניים משלושת המטופלים נפטרו ארבעה חודשים עד חצי שנה לאחר הטיפול — כפי הנראה ללא קשר לטיפול עצמו. כתבה ביקורתית באתר בלומברג, שקשרה בין אי־הדיווח על מקרה המוות וההנפקה, הובילה לירידה חדה במניה, שתוקנה ברובה לאחר הבהרת החברה שהיא קיבלה את הדיווח על מקרה המוות רק לאחר השלמת ההנפקה לציבור.

יישומים נוספים שהחברה בוחנת לתאי ה־PLX הם הפחתת פגיעה בריאה שנוצרת ממחלות ריאות מסוימות, פגיעה בלב, כאב כרוני, נזקי קרינה וטיפול במחלות אוטואימוניות שונות.

היקף ניסויים נמוך

 

פלוריסטם היא מניית חלום של חברה שמקווה שהטכנולוגיה שלה תתאים לטיפול בסוגים רבים של מחלות. לחברה יש תוצאות פרה־קליניות רבות המצביעות על הפוטנציאל שבטיפול בתאי הגזע שהיא מפתחת, אך בשלב זה היקף הניסויים בבני אדם נמוך מאוד וקשה להעריך את סיכויי הצלחת המוצרים. החברה כבר מצויה בשלב הנוכחי בשלב מתקדם של בניית מפעל שיאפשר ייצור המוני של תאי PLX הן לצורכי הניסויים והן לייצור מסחרי עתידי. בעקבות ההנפקה האחרונה יש לפלוריסטם בקופה 69 מיליון דולר שיאפשרו לה המשך מהיר של הפיתוח בכמה כיוונים במקביל ללא צורך בגיוס הון נוסף בשנתיים הקרובות לפחות. תחילת ניסוי שלב 3 בטרשת עורקים חמורה בגפיים התחתונות, ובעיקר תוצאות ביניים ותוצאות סופיות של ניסוי זה, יהוו את האינדיקציה המשמעותית לגבי הפוטנציאל של חברה זו.

עופר חביב מנכ"ל אבוג עופר חביב מנכ"ל אבוג'ן | צילום: אביגיל עוזי עופר חביב מנכ"ל אבוג

אבוג'ן: תלויה בשת"פ עם מונסנטו ובאייר - הפוטנציאל יתברר אם הזרעים יגיעו לשוק

אבוג'ן פיתחה מודלים המאתרים גנים ורצפי דנ"א בעלי פוטנציאל לשיפור תכונות של צמחים - בעיקר שיפור היבול, שיפור העמידה של הצמח בתנאים קשים (יובש או מזיקים) ושיפור יכולת ספיגת דשנים. תהליך הפיתוח של זרעים משופרים באמצעים ביוטכנולוגיים מתחיל משלב זיהוי הגנים, שבו אבוג'ן מתמחה, ועובר דרך ארבעה שלבים נוספים של בדיקת היתכנות, פיתוח מוקדם, פיתוח מאוחר והכנה לשיווק. לפי רוב, אבוג'ן מבצעת רק את שלב זיהוי הגנים הכוללת בדיקה ראשונה של הגנים בצמחי מודל ומעבירה את הידע לחברות עימן היא עובדת להמשך הפיתוח.

עד כה, אבוג'ן העבירה לחברות הזרעים מאות של רצפי גנים, הנבחנים כעת בשלב ההיתכנות הראשון. לאבוג'ן לא יהיו הוצאות מבחינת הזרעים המהונדסים גנטית על ידי אותן חברות, כשמשך הבחינה צפוי להימשך 7–15 שנים. הצלחה מסחרית עתידית מאותם גנים תעניק לאבוג'ן תמלוגים עתידיים. החברה אף מקווה שבעוד כמה שנים חלק מהגנים הנבחנים כיום יספקו לה זרם הכנסות עתידי.

עיקר העבודה של אבוג'ן מתבצע באמצעות הסכמים עם יצרניות הזרעים הגדולות בעולם. ההסכם המהותי ביותר של אבוג'ן הוא עם חברת מונסנטו. ההסכם הוא עד לסוף אוגוסט 2014, כאשר למונסנטו אופציה להאריכו בשנתיים בתנאים זהים תמורת תשלום נוסף של 6 מיליון דולר בעת הארכת האופציה. לפי החוזה, אבוג'ן מאתרת עבור מונסנטו גנים שישפרו עמידות תירס, חיטה, סויה וקנולה בפני תנאי יובש ובפני מפגעים נוספים וישפרו את היבול של גידולים אלו. מונסנטו משלמת לאבוג'ן את עלויות הפיתוח, והיא צפויה לשלם לה גם תמלוגים על השגת אבני דרך מסוימות. במסגרת ההסכם אבוג'ן יכולה לחייב את מונסנטו להשקיע בחברה 12 מיליון דולר תמורת מיליון מניות בין פברואר 2014 לסוף אוגוסט 2014.לצד זאת, אבוג'ן מחזיקה בהסכמים מהותיים עם באייר, פיוניר (חברה־בת של דו־פונט) וסינג'נטה.

לאבוג'ן חברה־בת בבעלות מלאה בתחום הביו־דיזל - אבו־פיול. אבו־פיול עוסקת בפיתוח ומסחור של זרעים של גידולים חקלאיים כחומר גלם "דור שני" לתעשיית הדלקים האלטרנטיביים.

מבחינת המספרים, לאבוג'ן יתרות מזומן וני"ע סחירים של 54 מיליון דולר. הכנסותיה העיקריות נובעות מהתשלום של השותפים העסקיים, בעיקר מונסנטו ובאייר, והן מכסות את מרבית העלויות. ההפסד התפעולי בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה עמד על 2.2 מיליון דולר, ולכן קצב שריפת המזומנים נמוך מאוד, וכל עוד יימשכו ההסכמים עם מונסנטו ובאייר היא לא תזדקק לגיוסי הון נוספים.

מנגד, אבוג'ן לא צופה קבלת תמלוגים שינבעו ממכירות בשלוש השנים הקרובות, ולכן הפוטנציאל שלה יתברר עוד כמה שנים אם הזרעים שעברו השבחה יגיעו לשוק. עד אז המשקיעים יהיו תלויים בהודעות על התקדמות הפיתוח ועל המשך שיתופי הפעולה של אבוג'ן.

בניין של חברת קמהדע בניין של חברת קמהדע בניין של חברת קמהדע

קמהדע: עם הפנים לשנת 2015 - מנועי הצמיחה יצליחו לרשת את תרופת הדגל?

קמהדע מייצרת ומשווקת תרופות שמרביתן מופקות מפלסמה (אחד ממרכיבי הדם). לחברה יכולת טכנולוגית גבוהה של הפרדה וניקוי של חלבונים המאפשרים לה לייצר את אותן תרופות. קפיצת המדרגה של קמהדע התרחשה ביולי 2010 כאשר התרופה המובילה שלה, Glassia, המבוססת על חלבון ה־ATT ומשמשת לטיפול במחלת הנפחת התורשתית (מחלת ריאות), אושרה לשיווק בארה"ב. היקף השוק לתרופה לטיפול במחלת הנפחת התורשתית בארה"ב מוערך ב־500 מיליון דולר בשנה.

 

באוגוסט 2010 חתמה החברה על הסכם שיווק והפצה עם חברת בקסטר (Baxter), שבמסגרתו נקבע כי בשלב הראשון, קמהדע תייצר עבור בקסטר את התרופה עד 2015, תשווק את התרופה בארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד, כאשר בקסטר תעביר לקמהדע את חומר הגלם הנדרש לייצור התרופה. בקסטר התחייבה לרכישה ב־60 מיליון דולר לפחות בחמש השנים הראשונות, אך קמהדע מעריכה שהסכום יגדל בפועל לכ־110 מיליון דולר. בנוסף, בקסטר תשלם לקמהדע תשלומים על אבני דרך בסכום של 45 מיליון דולר (מתוכם התקבלו כבר 30 מיליון דולר). בשלב השני, החל מ־2015, בקסטר תייצר את התרופה באמצעות קו ייצור המוקם באמצעות הידע הקיים של קמהדע, ותשלם לקמהדע תמלוגים של לפחות 5 מיליון דולר בשנה במשך 25 השנים הבאות.

מחכה להסכם מסחור

 

מנוע הצמיחה המהותי של קמהדע הוא תרופת ה־ATT באינהלציה לטיפול בנפחת תורשתית. החברה מבצעת כעת ניסוי שלב 2/3 לתרופת ה־ATT באיחוד האירופי. אם הניסוי יושלם בהצלחה, החברה תוכל לרשום את התרופה לשיווק באיחוד האירופי במהלך 2014 ולהתחיל במכירות החל מ־2015. קמהדע בוחנת את המהלכים הנדרשים לצורך קבלת אישור לתרופה גם בארה"ב, כאשר אין ודאות אם תידרש לשם כך לניסוי אחד או שניים. לקמהדע הסכם אסטרטגי עם חברת קייסי (Chiesi) לשיווק מוצר ה־ATT באינהלציה, אם אכן זה יאושר לשיווק. קייסי תשלם לקמהדע 60 מיליון דולר כתלות באבני דרך, ובנוסף קייסי התחייבה לרכישת מוצרים בהיקף עשרות מיליוני דולרים בחמש השנים שלאחר אישור המוצר לשיווק באירופה. הסכם המסחור יקל על קמהדע את ההגעה לשוק. מסיבה זו, האירוע המהותי ביותר עבור משקיעי קמהדע בשנים הקרובות יהיה פרסום תוצאות ניסוי זה הצפויות בשלהי 2013.

קמהדע בוחנת תרופות למחלות נוספות המבוססות על חלבון ה־ATT. שלושת היישומים העיקריים הם טיפולים במחלות ברונכיאקטזיס, סיסטיק פיברוזיס וסוכרת נעורים. החברה ביצעה ניסוי שלב 1/2 בכל אחת מההתוויות. ניסויים אלו הראו היעדר תופעות לוואי מהותיות, וסימנים ראשוניים לשיפור הנובע מהטיפול – אך בגלל המדגמים הקטנים לא ניתן להסיק לגבי יעילות הטיפול.

רווח תפעולי נמוך

 

אחד המוצרים המהותיים הנוספים של קמהדע הוא תרופה המונעת את מחלת הכלבת לאחר נשיכת חיה החשודה כנגועה. התרופה, KamRAB, משווקת כבר בכמה מדינות בעולם (אך לא בארה"ב ובאיחוד האירופי). לקמהדע הסכם עם חברת קדריון הקובע שהאחרונה תממן את ניסוי שלב 3 של מוצר זה בארה"ב, ובתמורה קדריון תהיה זכאית לשווק את המוצר בארה"ב לאחר קבלת האישור לשיווק בארה"ב. השלמת הניסוי ותחילת המכירות בארה"ב צפויות להיות מהותיות לגבי קמהדע, אך המוצר לא צפוי להגיע לשוק האמריקאי לפני 2015.

המכירות של התרופה Glassia הובילו לזינוק במכירות של קמהדע שעמדו על 51 מיליון דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. קמהדע הציגה רווח גולמי של 14.4 מיליון דולר בפרק זמן זה, אך הרווח התפעולי עמד על כחצי מיליון דולר בלבד. הרווח התפעולי הנמוך נובע מהוצאות המחקר והפיתוח גבוהות הנובעות מהניסוי ב־ATT באינהלציה. לאחר סיום הניסוי בשלהי 2013 הוצאות המחקר והפיתוח צפויות לרדת באופן חד.

שאלת המפתח היא כיצד תיראה קמהדע מ־2015 ואילך. במהלך שנה זו מכירות ה־Glassia בארה"ב צפויות להיפסק לאחר העברת הייצור לבקסטר והן יוחלפו בתמלוגים של 5 מיליון דולר לשנה, שיצטרפו ישירות לרווח התפעולי. שני הסוסים המרכזיים הצפויים להחליף את ה־Glassia הם בעיקר ה־ATT באינהלציה, אבל גם האפשרות לשווק את התרופה נגד כלבת בארה"ב. לכן ההודעות שהחברה תדווח לגבי פיתוחים אלו יהיו מהותיות ויבהירו האם היא תצליח לשמור על רמת הכנסות גבוהה לאחר 2015.

הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות