"הבנקים והשיטה אשמים בהידרדרות של קל בנין"

חברת הבנייה קל בנין שבבעלות הקבלן הוותיק אברהם ליבר קיבלה אתמול את אישור בית המשפט המחוזי בחיפה להקפאת ההליכים נגדה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", צברה החברה בשנים האחרונות חובות עתק לסדרה ארוכה של נושים בהיקף של 430 מיליון שקל, שהבולט שבהם הוא בנק לאומי שלו חבה החברה כ־213 מיליון שקל. סיפורה של החברה צריך להדליק נורה אדומה בנוגע להתנהלות ענק הבנייה בתחום התשתיות והחוזים הממשלתיים שבו עיקר פעילותה של קל בנין.

פרויקט קבורה בקומות של קל בנין בבית העלמין בירקונים | צילום: ענר גרין

"להשלים פרויקטים"

קל בנין, כך נחשף בבקשה שהגישה לבית המשפט, מבקשת להשלים שורת פרויקטים גדולים שאותם היא בונה כיום עבור המדינה, חלקם הגדול בתחום התשתיות. הבעיה המרכזית של קל בנין, על פי הבקשה שהגישו לבית המשפט עוה"ד קרן רייכבך־סגל ואיל בן זקן ממשרד איתן מהולל שדות, היא כי היא הגיעה לקצה גבול האשראי שלה וכי הבנק הודיע לה שלא יעמיד לה אשראי נוסף. על פי הבקשה, מטרת החברה היא להשלים פרויקטים רבים שבהם היא מעורבת, לשלם משכורות לעובדים וחובות לספקים. לצורך כך, הסכים בנק לאומי להעמיד אשראי נוסף לנאמן שימונה בהקפאת הליכים, כדי לאפשר את הפעילות האמורה בגובה 30 מיליון שקל. החברה מסרה עוד לבית המשפט כי היא מחפשת משקיע אסטרטגי. בענף העריכו אתמול כי למרות אטרקטיביות ההשקעה בחברה, שלה סיווג מקצועי גבוה מאוד, חובותיה עלולים להביא לכך שניסיון זה ייכשל.

בכיר באחד הגופים הממשלתיים שעבורו עובדת החברה אמר ל"כלכליסט" כי החברה דיווחה כבר לפני כשנתיים לגורמים ממשלתיים על כך שמצבה קשה. החברה טענה בבית המשפט כי הסיבות המרכזיות למצבה הן עיכוב תשלומים של לקוחות, מחיקת חובות של לקוחות שלה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, והפסדים חד־פעמיים משני פרויקטים מרכזיים - פיתוח מתחם רכבת בלהבים בדרום שבו היא רשמה קיטון בהכנסה בעקבות ביטול תוכנית לבניית גשר, ופרויקט מחלף בצומת סומך בהצטלבות הכבישים 79 ו־70 שגרמו לאובדן רווחים של 20 מיליון שקל בשל מחלוקת עם המדינה.

קל בנין היא מהקבוצות הוותיקות והבולטות בשוק הבנייה החוזית (בנייה בחוזים עם המדינה) בישראל. היא עוסקת בהנדסה, עבודות תשתית, הנדסת סביבה והיתה מעורבת לאורך יותר מ־40 שנות פעילותה במאות פרויקטים רבי־היקף, בעלי חשיבות לאומית, בסכומים של מיליארדי שקלים. בין היתר, בסלילת כביש חוצה ישראל, הקמת בית מרכז פרס לשלום, והקמת תחנות כוח של חברת החשמל, מכוני טיהור מים, כבישים ומחלפים בכל רחבי הארץ.

פרדוקס מובנה

בעלי חברות שעובדות בשוק הבנייה החוזית אמרו אתמול ל"כלכליסט" כי "הפרדוקס המרכזי שגרם להידרדרות עסקיה של החברה הוא בעיה מרכזית בשוק זה בישראל. מעט מאוד קבלנים בשוק עומדים בתקנים שמאפשרים להשתתף במכרזים

הצליח להיחלץ מהסתבכות קודמת אברהם ליבר - האיש שמאחורי קל בנין מעבר לחוב הענק לבנק לאומי, עיקר החובות של החברה כיום הם לקבוצה קטנה של ספקים, ובהם ספקי מכונות וציוד מכני כבד המשמש את החברה לבנות פרויקטים גדולים בתחום התשתיות שי פאוזנר, תגובה אחתלכתבה המלאה

מהותיים בו. קל בנין היא אחת מהחברות היחידות שמחזיקות באוסף הסיווגים המקצועיים מהגבוהים ביותר בתחום זה". זו עובדה שמאפשרת לה להשתתף ברוב סוגי המכרזים וגרמה לה, לטענת אותם גורמים, לזכות ברשימה ארוכה של מכרזים, שהפכה אותה חשופה לחובות ענק. לכך גם מתייחסת קל בנין בבקשה להקפאת הליכים וטוענת שבין מתחרותיה בולטות חברות שלהן "מחצבות, מפעלי אספלט ובטון, שנהנות משליטה על שרשרת אמצעי ייצור", בניגוד אליה.

אולם בענף מאשימים גם את מערכת הבנקאות שמאפשרת לחברות מסוגה של קל בנין להגדיל במשך שנים את החשיפה לחובות ענק. השיטה שנוקטות חברות בתחום, מסביר בכיר בשוק, "היא של נטילת הלוואות עבור כל פרויקט שבו זכתה החברה, תוך גלגול ההכנסה ממנו להחזר הלוואות שניטלו לשם הקמת פרויקטים קודמים. יחד עם העובדה ששיעור הרווח המקובל בענף נמוך ונע סביב 6%–10% וקל בנין מדווחת על רווחיות של 5.6% בלבד,

"במצב כזה, כאשר יש בעיה בפרויקט יחיד, הכל עלול לקרוס". בבנק לאומי סירבו להגיב לידיעה.