צילום: שאטרסטוק
בי"ס קרוב - בית ספר משלב לדתיים וחילונים בחינוך אלטרנטיבי
ליאת ברשישת, מנהלת בית הספר: "אנחנו משתמשים במעט חוברות לימוד ומתבססים יותר על תכנים של המורים. בנוסף, מתקיימים הרבה פרויקטים שנוגעים במלאכות קדומות כמו תפירה וסריגה"
שם המיזם: בית ספר קרוב
היוזמים: קהילות של הורים דתיים וחילוניים מהישוב צור הדסה
איפה פעיל: בישוב הקהילתי צור הדסה בפרוזדור ירושלים
כמה תלמידים עברו בו עד היום: כרגע פועלות כיתות א'-ד', בסה"כ כ-150 תלמידים
המטרה: בית ספר קהילתי אלטרנטיבי לאמנות, רוח וסביבה המשלב דתיים וחילוניים
החזון: הפעלת ביה"ס במתכונת מלאה בכיתות א'-ו' והפיכתו למודל חינוכי ברחבי הארץ
- לאתר הוועידה ליזמות בחינוך בבת ים -לחץ כאן
מיזמי חינוך נוספים
דרמה קווין: קהילה אינטרנטית לעוסקים בהוראת התיאטרון
חינוך ילדים ובני נוער בתחומים פיננסיים וצרכניים
בית חינוך "דרך רוח": נותנים כבוד למקצועות ההומניים
ספייס איי.אל: להנחית חללית על הירח תוך כדי עידוד הנוער ללמוד מדעים
מסלולרי: תלמידים מפתחים אפליקציית טיולים
"לא אני יזמתי את הקמת בית הספר, אלא שתי קבוצות של הורים בקהילה של היישוב צור הדסה", מספרת ליאת ברשישת, מנהלת בית הספר קרוב שפתח את שעריו באופן רשמי בתחילת שנת הלימוד הנוכחית. "קבוצה אחת של הורים חתרה לעבר בי"ס אלטרנטיבי יצירתי, אחר ממה שקיים במערכת הממסדית, וקבוצה שנייה רצתה בי"ס משלב לדתיים וחילוניים. מכורח הנסיבות, צמחה מתוך שתי היוזמות הללו הגרסא הנוכחית – בי"ס משלב אלטרנטיבי. המטרה היא להעניק לילדים אלטרנטיבה פדגוגית ומצד שני לפתח שיח פתוח לילדים דתיים וחילוניים. מדובר בבי"ס שמעצב את דרכו החינוכית בעצמו בימים אלה, לא קיים כזה בשום מקום אחר".
על אילו עקרונות חינוכיים מבוסס בית הספר?
"אנחנו נוקטים בגישה של חינוך דמוקרטי ופתוח תוך כדי שילוב רכיבים מן הגישה האנתרופוסופית והגישה המשלבת, אבל בניגוד לבתי הספר האנתרופוסופיים הפרטיים, אנחנו מוכרים ועומדים בתקן של משרד החינוך".
איך מתנהלים הלימודים בבית הספר ביום יום?
"בביה"ס פועלות כרגע כיתות א'-ד', שתי כיתות בכל שכבה מלבד שכבת ד' שמכילה כיתה אחת בלבד. הבוקר מתחיל בעשר דקות של דקלום ושירה של כל הכיתה ביחד. באופן כללי בגישה האנתרופוסופית יש הרבה מימדים של שינון. אחר כך יוצאים הילדים לעשרים דקות של פעילות פיזית בחוץ – ריצה, חבל, תרגילי שיווי משקל ועוד. כך מקדישים הילדים זמן לגוף שלהם בפתיחת היום. אחרי כן נחלקים הילדים לשתי קבוצות – אלה שהם או הוריהם בחרו שיתפללו הולכים להתפלל, לכל השאר יש זמן שמוגדר כזמן שיח. השיעורים עצמם מתנהלים כרגע כמו בבית ספר רגיל, על פי המקצועות המוכרים, אבל שיטת הלימוד היא מעט שונה. אנחנו משתמשים במעט מאד חוברות לימוד ומתבססים יותר על תכנים שהמורים מביאים בעצמם. בנוסף, מתקיימים הרבה פרויקטים שנוגעים במלאכות קדומות כמו תפירה וסריגה".
איפה באה לידי ביטוי הדת במסגרת הלימודים?
"בהרבה מקומות, אבל ברוב המקרים לא בדרך הנהוגה והמקובלת בבתי ספר דתיים רגילים. הניסיון הוא ליצור חיבור בין הזהות היהודית לזהות החילונית. יש שיעור בית מדרש בו לומדים הילדים טקסטים יהודיים, ואז מקיימים פעילות יצירות בעקבות הטקסט, למשל. בבתי ספר דתיים יש שיעור שנקרא 'דינים', אצלנו הוא נקרא 'אורחות חיים' ועוסקים בו בדרך בה משפיעה ההלכה על החיים שלנו. בכל ראש חודש אנחנו מקיימים טקס ראש חודש, בהם כל כיתה מעלה בדרך יצירתית את הדברים עליהם היא עבדה באותו החודש. מעבר לעניין הדתי, יש גם חיבור לאקולוגיה ולסביבה. מדי שבוע יוצאים הילדים לראות ולהכיר את הסביבה והשטח בו הם נמצאים, לצפות בשבלולים או נמלים, להכיר עבודות חקלאות. גם החיבור לטבע הזה נעשה במקביל מתוך תפיסה יהודית ומתוך תפיסה חילונית-כללית".
האם התפיסה החילונית והדתית לא מתנגשות לפעמים?
"יש מחלוקות ודילמות כמעט בכל דבר שקשור בבית הספר הזה, ואנחנו חווים דרמות בכל יום כמעט. לא רק בגלל העניין
הדתי, אלא בגלל הרבה דברים אחרים. המורים שלנו למשל, עובדים מאד קשה. הם כמעט ולא משתמשים בחוברות לימוד וצריכים לבנות את מערכי השיעור בעצמם. אין מבחנים ואין ציונים לכן גם כל עניין ההערכה הוא יותר בעייתי. אבל אני חושבת שאם יש חזון ואופטימיות, בית הספר יתקדם על אף הקונפליקטים והדרמות".
אם אין מבחנים וציונים, באיזו צורה מתבצעת הערכת התלמידים?
"ההערכה היא כללית יותר והיא מתבצעת כתהליך. אנחנו עדיין נמצאים בתהליך בדיקה אבל אני יכולה להגיד שכל מורה יודע בדיוק באיזה מצב נמצא כל אחד מהתלמידים שלו".
את יודעת על תכניות לפתוח בתי ספר דומים במקומות אחרים?
"כבר שמעתי דיבורים על בתי ספר שכאלה, ואני מאד מקווה שהוא יהפוך למודל. אני חושבת שהגישה שלנו תדבר להרבה אנשים אחרים".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה