נאמני קיקה השיגו לנושים רק 12% מהחוב ורוצים שכר כפול

עו"ד רון בר־ניר והכלכלן אלון כהן, נאמני חנות הרהיטים קיקה שנסגרה והותירה אחריה חובות עתק לבנקים, ספקים ולקוחות, מבקשים מבית המשפט לפסוק להם שכר טרחה העומד על 1.17 מיליון שקל (כולל מע"מ).

שכר הטרחה המבוקש הוא לפחות כפול מהשכר המגיע לשניים לכאורה, לפי תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) הקובעות את אופן חישוב שכרם של בעלי תפקיד המתמנים בתיקי חברות שקורסות, אך לטענת השניים מדובר בתיק מורכב המצדיק שכר מיוחד, שגם אותו ניתן לפסוק לפי התקנות.  

מבקשת השכר עולה כי קיקה, שהותירה אחריה חובות לכאורה בהיקף 170 מיליון שקל, תכסה רק חלק מזערי מחובותיה: המכירות של מכירת החיסול בחנות הניבו לקופה 24 מיליון שקל, אך בניכוי ההוצאות נותרים רק 13.3 מיליון שקל כרווח המיועד לחלוקה לנושים. התוצאה היא כי לאחר שהעובדים יקבלו את שכרם, כל יתרת הרווח תועבר לבנק הפועלים ולבנק לאומי - הנושים המובטחים של קיקה - ותכסה חלק קטן מהחוב כלפי הבנקים. הספקים והלקוחות לא יקבלו החזר כלשהו ולמעשה הפסידו את כל כספם. קיקה נסגרה במאי השנה, פחות משנה מאז שנפתחה.

שכר ניהול מיוחד על טיפול בתיק מורכב

ביולי נחשף ב"כלכליסט" כי הנאמנים ביקשו לאשר להם מקדמת שכר טרחה בסכום של 400 אלף שקל (כולל מע"מ). הנאמנים ציינו באותו מועד כי בהמשך הם יגישו בקשת שכר טרחה סופית ובה יבקשו תשלום בגין מאמציהם המיוחדים שנבעו בעיקר מכך שאחד מהם נכח באופן קבוע בחנות בכל התקופה של מכירת החיסול שנמשכה כחודש ימים.

באוגוסט אישר השופט אילן שילה את תשלום המקדמה. בשבוע שעבר הגישו הנאמנים את בקשת השכר הסופית, שבה הם מבקשים להשלים את שכרם ל־1.17 מיליון שקל. לטענת השניים, בנסיבות התיק המורכב ובשל העובדה שהוא נוהל על ידי שני בעלי תפקידים וצוותים ממשרדיהם שהשקיעו בתיק 3,000 שעות עבודה, יש לקבוע להם שכר ניהול מיוחד שיהווה לפני מע"מ 7.5% מהרווח שיחולק לנושים.

אלון כהן | צילום: נמרוד גליקמן

"לאור העובדה שאין מחלוקת לגבי חלקם של החתומים מטה בתוצאה שהושגה, מן הראוי שלפחות לא ייצאו מתיק זה בחסרון כיס", טוענים הנאמנים. אף שבר־ניר וכהן הגישו לבית המשפט דו"חות מפורטים על פעולותיהם בתיק ועל הסכומים המדויקים שנמצאים בקופה ומקורם, לבקשת השכר הם לא צירפו תחשיב בהתאם לתקנות, אלא הותירו לשופט אילן שילה או לכונס הנכסים הרשמי לבצע את החישוב בעצמו.

הבנקים חלוקים לגבי פרשנות התקנות

השאלה כמה כסף מגיע לשניים לפי התקנות תלויה בשאלה האם השכר מחושב כ"שכר ניהול" לפי תקנה 7 או כ"שכר מימוש" לפי תקנה 8. מתחשיב שערך "כלכליסט" עולה כי שכר ניהול יניב לשניים לכאורה 400 אלף שקל, ואילו שכר מימוש יעלה כי מגיעים להם 497 אלף שקל. הפרשנות המקובלת לתקנות היא כי שכר מימוש, הנקבע באחוזים מתוך הכסף שבקופה, ניתן לבקש בגין מכירת נכסיה הקבועים של החברה, לדוגמה בגין מכירת החברה עצמה. בהתאם לפרשנות זו, על מכירת סחורה במהלך עסקיה הרגיל של החברה — גם אם היא בהקפאת הליכים — יש לבקש שכר ניהול.

מבקשת נאמני קיקה עולה כי בנק לאומי המיוצג על ידי ערן רייף טען שבגין מכירת המלאי יש לפסוק דמי ניהול ולא מימוש, והנאמנים ציינו כי הם "מקבלים את ההערה". לעומת זאת, בנק הפועלים המיוצג על ידי עו"ד ארז חבר טוען כי במצב שבו חברה מתפרקת והפעולה העיקרית היא מכירת הסחורה יש לפסוק שכר מימוש. לפי פרשנות זו, כשהחברה אינה נמכרת לרוכש, פעולת מכירת הסחורה אינה נעשית במהלך עסקיה השוטף של החברה אלא מתוך מטרה לממש את נכסיה. לטענת הבנק, נוכח העובדה שמימוש הסחורה נעשה למעשה עבור נושה מובטח (הבנקים) ולא עבור כלל הנושים, הרי שלפי תקנה 10 יש לקצץ בשכר 25%. מבדיקת "כלכליסט" עולה שיש ספק אם אכן ניתן לקצץ בשכר, משום שגם העובדים קיבלו את שכרם ולא רק הבנקים.

בנק לאומי המיוצג על ידי ערן רייף טען שבגין מכירת המלאי יש לפסוק דמי ניהול ולא מימוש, והנאמנים ציינו כי הם "מקבלים את ההערה". לעומת זאת, בנק הפועלים, המיוצג על ידי עו"ד ארז חבר, טוען שבמצב שבו חברה מתפרקת והפעולה העיקרית היא מכירת הסחורה יש לפסוק שכר מימוש.בכל מקרה, הבנק ציין כי "לפנים משורת הדין" הוא מסכים שלא לבצע את ההפחתה, ואף סבור כי נוכח הערכתו למאמצי הנאמנים בתקופה קצרה יחסית, הוא מסכים שתשולם להם תוספת "מאמץ מיוחד" של 25%. גם בנק הפועלים לא ציין מה גובה הסכום המתקבל מהתחשיב, אך מחישוב שערך "כלכליסט" עולה שלפי עמדתו בסך הכל זכאים הנאמנים לכאורה ל־621 אלף שקל, כולל מע"מ. מאחר שהנאמנים מבקשים סכום כמעט כפול מזה שבנק הפועלים מסכים לו, השופט יכריע מה יהיה גובה השכר.

עו"ד רון בר־ניר מסר בתגובה: "אנחנו מניחים שהבנקים יתרככו לאור 3,500 השעות שהשקענו במשך חצי שנה כדי לייצר להם 14 מיליון שקל לאחר הוצאות ובצירוף מע"מ ובתנאים מאוד קשים". הכלכלן אלון כהן לא מסר תגובה.