אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
עבודה לא מחלצת מעוני: מקבלי שכר מינימום ירדו לקו העוני אחרי שהפכו להורים צילום: עטא עוויסאת

עבודה לא מחלצת מעוני: מקבלי שכר מינימום ירדו לקו העוני אחרי שהפכו להורים

דו"ח העוני של הביטוח הלאומי ל־2011 חושף כי שני הורים שעובדים בשכר מינימום ירדו מתחת לקו העוני ברגע שנולד הילד השני. אם חד־הורית תוגדר אוטומטית כענייה גם אם היא עובדת במשרה מלאה ומרוויחה שכר מינימום

02.12.2012, 14:44 | מיקי פלד

דו"ח העוני של המוסד לביטוח לאומי, שפורסם בשבוע שעבר, חושף כמה קל להגיע למצב של עוני בישראל, ובעיקר מראה כי המנטרה שלפיה עבודה מצילה מעוני כבר לא רלבנטית. על פי הדו"ח לשנת 2011, אם חד־הורית עם ילד אחד תהיה ענייה גם אם תעבוד במשרה מלאה בשכר מינימום, ותקבל בנוסף קצבת ילדים.

במקרה ששני הורים עובדים בשכר מינימום, מספיק שיהיו להם שני ילדים כדי שהמשפחה תרד אל מתחת לקו שמגדיר אותה כענייה.

המצב האחרון הוא אחד ההסברים, אם כי לא היחיד, לגידול בשיעור המשפחות העניות מקרב משקי הבית שבהם הורה אחד לפחות עובד. בעוד שב־2008 היו רק 12.2% מהמשפחות שבהן הורה אחד לפחות עובד עניות, ב־2010 עלה שיעור זה ל־19.4% וב־2011 הוא עומד כבר על 20%.

עלייה חדה בשיעור המשפחות העניות נרשמה גם בקרב משקי בית עם שני מפרנסים ויותר, שנחשבו לחסינות. לפי נתוני הביטוח הלאומי, ב־2000 רק 2% מהמשפחות שבהן שני ההורים עובדים היו עניות, אך ב־2011 עלה השיעור כבר ל־6.4%.

נתוני הביטוח הלאומי מראים כי שיעורי העוני ב־2011 נותרו דומים לאלו שנרשמו ב־2010 וב־2009, אף שהתוצר במשק ככלל צמח בשיעור גבוה יחסית של כ־4.5% לשנה ב־2010–2011. כלומר, העלייה ברמת החיים לא חלחלה למטה — לא בשיפור בשכר לשכבות החלשות ולא בשיפור משמעותי במערכת הרווחה שאמורה לסייע לאותן השכבות.

כשמוסיפים את עלות המעון, הנתונים גרועים הרבה יותר

המציאות הנשקפת מנתוני הביטוח הלאומי היא כי הבאת ילד או שניים לעולם היא בגדר אפשרות כלכלית סבירה רק לאלו המשתכרים הרבה מעל שכר המינימום. לדוגמה, זוג עם שני ילדים — שאחד ההורים עובד במשרה מלאה בשכר מינימום וההורה השני גם כן מועסק בשכר מינימום אך במשרה חלקית לצורך טיפול בילדים — השתכר בממוצע כ־6,140 שקל נטו לחודש כולל קצבת ילדים. הכנסה שכזו מגרדת מלמטה את קו העוני, שעמד על 6,400 שקל לחודש למשפחה בת ארבעה נפשות. בדומה, אם חד־הורית עם שני ילדים, העובדת במשרה מלאה בשכר מינימום, השתכרה כל חודש רק 80% מקו העוני למשפחה בת שלוש נפשות, שעמד על 5,300 שקל לחודש.

אך בפועל הנתונים עגומים עוד יותר. עורך הדו"ח ומנהל מחלקת המחקר של הביטוח הלאומי ד"ר דניאל גוטליב מציין כי כל החישובים נעשו מבלי להביא בחשבון עלויות ייחודיות לעצם היציאה לעבודה, שהמשמעותית שבהן היא תשלום על גן או מעון לילדים. הוצאה כזו לבדה יכולה להגיע ל־1,500 שקל לילד גם במעונות ובמשפחתונים המסובסדים עבור אמהות עובדות.

במקרה כזה גם זוג הורים עם ילד אחד, ששניהם עובדים במשרה מלאה בשכר מינימום, עשויים להיקלע למצוקה כלכלית. זוג הורים שכזה הכניס ב-2011 כ־7,790 שקל נטו לחודש כולל קצבת הילדים, אך אם נדרש לשלם עבור מעון לילד יותר מ־1,400 שקל בחודש, הוא נופל אל מתחת לקו העוני. במקרה של משפחות עם חמישה ילדים ומעלה, הנפוצות במגזר החרדי שבו 55% מהמשפחות הן עניות ובמגזר הערבי שבו 53.2% מהמשפחות עניות, רק עבודה במשרה מלאה של שני בני הזוג בשכר ממוצע תחלץ את המשפחה מעוני.

העלייה בשכר המינימום השנה אולי תשפר את המצב

נתוני הביטוח הלאומי אינם רלבנטיים רק עבור החמישון התחתון, שרוב המשפחות העניות מגיעות ממנו, שכן בפועל לפחות

מחצית מציבור העובדים בישראל לא רחוקה מקו העוני. עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי השכר החציוני בישראל, זה שמחצית העובדים משתכרים אותו או פחות ממנו, עמד ב־2010 על 5,340 שקל ברוטו לחודש. נתון זה מצביע על כך שלא ניתן להסתמך על עבודה בלבד כדי לחיות בביטחון מעוני. או במילים אחרות, מערכת הרווחה בישראל לא מספיק חזקה כדי להשלים את מה ששוק העבודה לא נותן.

עם זאת, ישנה תקווה כי הנתונים ב־2012 יהיו מעט טובים יותר, שכן שכר המינימום עלה השנה ל־4,300 שקל והוגברה האכיפה של חוקי העבודה, בעיקר תשלום שכר מלא, באמצעות שינויי חקיקה ותוספת פקחים ממשלתיים לנושא.

תגיות