בניגוד לוינשטיין, לדור תמך באישום לליברמן

בצל החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לסגור את התיק המרכזי בפרשת שר החוץ אביגדור ליברמן, החלטה שתתפרסם ככל הנראה בסוף השבוע או בשבוע הבא, מסתמן כי פרקליט המדינה משה לדור דווקא האמין כי יש סיכוי להרשעה בתיק המרכזי, שבמסגרתו היה אמור השר להיות מואשם בהלבנת הון, מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר בנסיבות מחמירות. התיק המרכזי נוגע לחברות שאליהן הועברו לכאורה כספים בהיקף של מיליוני דולרים בין השנים 2008-2001 לתאגידים שהיו בשליטתו של ליברמן, גם במהלך כהונתו כחבר כנסת וכשר.

ככל הנראה את ההחלטה של וינשטיין תלווה חוות דעת שתסביר את המניעים והנימוקים השונים לסגירת התיק, בדומה לחוות דעת שיצאה עם סגירת תיק בל"ל בעניינו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. גם הפעם, ככל הנראה, חוות הדעת תקבע כי בוצעה עבירה פלילית, אך הקושי להרים את נטל ההוכחה גדול מידי.

לדור התלבט ממושכות במסגרת עמדתו בתיק, אך לבסוף הגיע ככל הנראה למסקנה כי ניתן להגיש כתב אישום. פרקליט המדינה אינו היחיד שחשב כי יש סיכוי להרשעה, ולצידו עמדו בכירים ופרקליטים נוספים.

היועץ המשפטי לממשלה יהודה הוינשטיין | צילום: עטא עוויסאת

הקשיים המרכזיים בתיק ליברמן, כפי שגם לדור העיד בפומבי כשדיבר על תיקי שחיתות שלטונית רק ביום שישי האחרון, הינם באיסוף ראיות בהעדר מתלוננים ועדים. לדבריו, גם כאשר ישנם עדים - הם לרוב חלק מהקנוניה ויש להם אינטרס לשתוק, או לחלופין הם חוששים להיפגע בהמשך.

לדור ציין גם שלעיתים עד מגיע ללב החקירה בבית המשפט ולפתע "לא לגמרי זוכר ויכול לעגל פינות, והתמונה תיראה קצת אחרת ממה שמסר במשטרה". קושי נוסף אותו העלה פרקליט המדינה, שהינו רלוונטי במיוחד לפרשת ליברמן חובקת היבשות, קשור במאמצים לאסוף ראיות ועדויות במדינות שונות בחו"ל, כשההליכים דורשים אישור הרשויות המקומיות והשלמת כל צעד אורכת זמן רב.

לצד כל אלה ציין לדור כי בישראל המשפט נמשך זמן רב יותר מרוב מדינות העולם: "בסופו של דבר, כשאתה מסתכל לאחור ושואל מתי העניין הזה התחיל, אתה אומר: 'וואו, זה לא מתקבל על הדעת'. אתה כמעט לא יכול לתת הסבר".

במקביל, כפי שפורסם בשבוע שעבר ישנה סבירות לא מבוטלת שנגד ליברמן יוגש כתב אישום בעניין זאב בן אריה, השגריר לשעבר בבלארוס. בן אריה הורשע שדיווח לליברמן - עוד לפני שהיה שר החוץ - על פרטים הנוגעים לחקירתו במדינה בה כיהן. מדובר היה במסמך של משטרת ישראל, שבו בקשה לסיוע משפטי לרשויות המוסמכות בבלרוס. המסמך הכיל פרטים מהותיים על אודות החקירה, לרבות נושאים שלגביהם נדרש אותו הסיוע.