מנכ"ל אקספון למש' התקשורת: הסדירו "הסכם הגיגות" כדי שנוכל להוזיל השירות

מנכ"ל אקספון (018) איציק בן אליעזר, פנה למנכ"ל משרד התקשורת עדן בר טל, ומחה על התמהמהות המשרד בקבלת החלטה על "הסכם הגיגות".  

לדבריו, המשרד הפיץ שימוע בסוף יוני ובמסגרתו הציג מספר כשלים חמורים ברמת המחירים שמשלמות ספקיות הגישה לאינטרנט (ISP) לחברות התשתית, אך למרות שקיבל את תגובות החברות בתחילת אוגוסט, טרם הפיץ את החלטתו בעניין.

"הסכם הגיגות" הוא שם לתשלום שמעבירות ספקיות ה-ISP (נטוויז'ן, סמייל, אסקפון ואחרות) לחברות התשתית (בזק ו-HOT) עבור החיבור אליהן, או במילים פשוטות: עבור האפשרות לספק את השירות ללקוח. מדובר בתשלום שאינו מפוקח אשר נמדד בגיגה-ביטים (מהירות). כלומר, ככל שלספקית יש לקוחות רבים יותר הצורכים מהירויות גבוהות יותר – כך היא חוכרת היקף תמסורת רחב יותר מידי חברות התשתית. על כל גיגה משלמות החברות 40-20 אלף שקל בחודש.

  

להסכם משמעות ישירה לתחרות בתחום הטלוויזיה. סלקום ופרטנר כבר הצהירו בעבר על רצונן להשיק שירותי טלוויזיה על גבי האינטרנט במחיר נמוך שבין 90 ל-100 שקל בחודש, אך ככל שיאלצו להמשיך ולשלם את המחיר הגבוה לחברות התשתית, המיזמים הללו אינם כלכליים עבורן.

  

מה בין חברות גדלות לקטנות

חברות גדולות כמו סמייל (פרטנר), נטוויז'ן (סלקום) ובזק בינלאומי שנאלצות לרכוש, לפי הערכות, כ-100 ג'יגה ביט בחודש על מנת לספק את צרכי לקוחותיהן, משלמות כ-20 אלף שקל לג'יגה-ביט. העלות החודשית של כל אחת מהן מגיעה לכ-2 מיליון שקל והעלות השנתית לכ-24 מיליון שקל.

חברות קטנות, כמו אקספון או טריפל סי, רוכשות כמות קטנה יחסית, לפי הערכות הן נדרשות להיקף שבין 3 ל-4 גיגות בחודש, אך הן משלמות על כל גיגה סכום כפול: כ-40 אלף שקל. כלומר, השקעה של 160-120 אלף שקל בחודש או 1.9-1.4 מיליון שקל בשנה. עבור חברה קטנה, מדובר באחת מהתשומות המרכזיות של אספקת שירותי ISP.

בשימוע שהציג משרד התקשורת, הוא קבע כי כל אחת מחברות התשתית היא מונופול כלפי ספקית ה- ISP, שכן לספקית אין יכולת בחירה או מיקוח עם איזו חברת תשתית להתקשר וכמה ג'יגה לרכוש ממנה - הלקוחות הם אלה שמבצעים את הבחירה וכופים עליה למי מהחברות לשלם ובאיזה היקף.

לא זאת בלבד אלא שחברות התשתית מרוויחות פעמיים - הן מעודדות לקוחות לשדרג מהירויות ובכך נהנות מהכנסה גבוהה יותר מלקוח, בד בבד שהן משיתות עלויות נוספות על חברות ה ISP שנאצלות לשלם להם על היקף גיגות רחב יותר בשביל לעמוד בדרישת הלקוח.

בנוסף, המשרד מצא כי "העלות האמיתית" של השירות נמוכה בעשרות מונים: גופים עסקיים משלמים לבזק ול- HOT כ-3,500 שקל לג'יגה, עשירית מהסכום שמשלמת אקספון.

לבסוף, המשרד העלה חשש כי בשוק הישראלי שבו חברות התשתית פועלות גם כחברות קמעונאיות (באמצעות בזק בינלאומי ו-HOT.net) הן נהנות מיתרון תחרותי לא מבוטל - שכן במקרה שלהן מדובר בכסף שעובר "מכיס לכיס", לראייה – חברת HOT.net נכנסה בסערה לשוק האינטרנט בתחילת השנה במחיר קבוע של 20 שקל לכל המהירויות, שהחברות מחשיבות כ"מחיר הפסד" שאינן יכולות להתחרות בו, בעיקר ברמת המהירויות הגבוהה שכאמור, משיתה עליהן בעצמן תוספת עלויות.

המשרד הציע לבטל את התשלום ההיסטורי הזה כליל, אך ככל הנראה שכח מהעניין לאחר ששיגר את ההודעה לעיתונות לפני כחמישה חודשים.

בזק הפיצה מחירון חדש, HOT יושבת על הגדר

מהמכתב של אקספון למשרד התקשורת עולה כי בזק שלחה לספקיות מחירון חדש ובו חתכה את מחירי הגיגות ביותר מחצי – מ-20 אלף שקל ל-8,000 שקל. ואולם, בניגוד למדיניות המוצהרת של המשרד שביקש שלא להעדיף ספקים בעלי זיקה (כמו בזק בינלאומי), היא הותירה יתרון לגודל כך שספקיות קטנות כמו אקספון עדיין משלמות סכום כפול בעבור שירות זהה.

מנגד, מוחה מנכ"ל אקספון, חברת HOT כלל לא פעלה להפחתת מחירי הגיגות מול הספקיות, ובהעדר התערבות של משרד התקשורת אין וודאות שתעשה זאת כלל. "אני מפציר בך, לאמץ מידית את האסדרה שהודעתם שאתם מתכוונים לאמץ, ובכך להפסיק אפליה מתמשכת, לאפר לנו להתחרות, ובעיקר לבטל את הרווח המונופוליסטי המיותר כך שיתאפשר ל-018 להוזיל את מחיר שירותי ה ISP ללקוחותיה", כתב.

עדן בר טל, מנכ"ל משרד התקשורת, מסר בתגובה: "אנו צופים כי גם HOT, כמו בזק, תאלץ להגיב בהפחתה משמעותית במחירי הגיגות לספקיות ה-ISP. בהתאם להתפתחות זו אנו נבחן את הנושא ונבדוק האם המטרה המקורית שלשמה יצא השימוע - הסרת חסם לכניסת שירותי טלוויזיה על גבי האינטרנט, הושגה בעקבות הפחתות המחיר או לא".