אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממלכה המאוחדת מוציאה להורג את פרטיות הגולשים

דו"ח טכנולוגי

הממלכה המאוחדת מוציאה להורג את פרטיות הגולשים

שרת הפנים הבריטית רוצה את היסטוריית הגלישה של אזרחי המדינה, בארה"ב מערערים על זכות הממשלה לחטט במחשב במעברי גבול, פדופיל דורש פיצויים מפייסבוק והורים קוראים לילדים שלהם על שם מוצרי אפל

04.12.2012, 15:52 | יוסי גורביץ

זה למענך, האמן לנו

שרת הפנים הבריטית, תרזה מיי, תקפה בחריפות את מתנגדי "תכנית ריגול הרשת" של ממשלת הממלכה המנוטרת. הממשלה מתכננת לדרוש מספקיות הרשת במדינה לתעד את הפעילות המקוונת שלה הגולשים - כדי שיוכלו להעביר אותה לרשויות במקרה הצורך.

לבריטניה יש היסטוריה ארוכה ומפוארת של הגנה על חירותם ופרטיותם של תושביה. המקרה המפורסם ביותר הוא של מר קרל מארקס -  האיש שקרא להפיכה אלימה בכל מדינה קפיטליסטית העביר חלק ניכר מימיו כגולה פוליטי בבריטניה. וויליאם פיט, ראש ממשלת בריטניה, אמר כי "רוחות יכולות לנשוב אל תוך הבקתה הרעועה של האיכר הבריטי, והגשם יכול להכנס ללא מעצור, אבל למלך בריטניה על כל חילותיו אין רשות כזו". אבל את זה הוא אמר במאה ה-16 - ומהפיכת המידע שינתה את פני הדברים.

מהר, תן לנו את היסטוריית הגלישה שלך. ביקשו בארמון, צילום: בלומברג מהר, תן לנו את היסטוריית הגלישה שלך. ביקשו בארמון | צילום: בלומברג מהר, תן לנו את היסטוריית הגלישה שלך. ביקשו בארמון, צילום: בלומברג

כרגע, המשטרה ושירותי המודיעין של בריטניה יכולים לקבל גישה חופשית למידע הסלולרי של תושבי הממלכה. החוק החדש ירחיב את דריסת הרגל שלהם גם למייל ולכלל הרשת. חלק ניכר מאזרחי המדינה (שמודעים לנושא) חושבים שזה רעיון לא כל כך מוצלח.

כרגיל במקרים כאלה, השלטון מיהר להפחיד את האזרחים ולאיים שאם לא יסכימו לוותר על חירותם - הם יהיו חשופים להתקפות טרור, פדופילים, פושעים מאורגנים, תנינים במרזבים ולהקות ארבה משוטטות. מיי מאשימה את המתנגדים לחוק בכך שהם "מציבים את הפוליטיקה לפני חייהם של אנשים" ולא, למשל, מציבים את חירותם הוודאית של אנשים מול איום ערטילאי על בטחונם.

במידה מסוימת, קשה להאשים את מיי: ממשלת הלייבור כבר ניסתה להפעיל כמה חוקים מרתיעים לא פחות - ביניהם הצעה שתאפשר ל-GCHQ, מודיעין האותות של בריטניה, לשתות ישר את כל תעבורת הרשת של בריטניה לשרתים שלה, שם היא תוכל לפלח את המידע להנאתה. הממשלה משתנה, אבל הפגיעה בחירות האזרחים - תמיד בשם ההגנה עליהם - לא פוסקת.

רוצה לחטט לי במחשב? תן סיבה

כששוטר אמריקאי בעיר באמצע היבשת רוצה לעבור על מחשב של חשוד, הוא צריך ללכת לשופט ולתת לו סיבה טובה מספיק לכך. בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר והיסטריית הבטחון הלאומי שבאו בעקבותיהם - כל פקיד בגבול יכול לחטט במחשב או במצלמה שלך בלי שום הסבר. הסמכות לכך הורחבה בשלב מסוים לרדיוס של 100 מייל מנקודת גבול (!), מה שאמר שאפשר היה לבצע חיפושים כאלה בחלקים ניכרים של ארצות הברית.

האח הגדול לא מבין למה הוא לא יכול להציץ לך במחשב, צילום: Shutterstock האח הגדול לא מבין למה הוא לא יכול להציץ לך במחשב | צילום: Shutterstock האח הגדול לא מבין למה הוא לא יכול להציץ לך במחשב, צילום: Shutterstock

עכשיו, כשהפחד מתחיל לשקוע, בתי המשפט מתחילים לפקפק בסמכויות האלה של כוחות השיטור והריגול. עכשיו הם מתחילים לדרוש שאם המשטרה רוצה לקחת את המחשב שלך לחודשיים, היא תצטרך להסביר למה בעצם היא עושה את זה.

אחד המקרים שעומד למבחן הוא של חוקר איסלם, שכנראה שהתוכן שעל המחשב שלו הבהיל איזה אידיוט מזיל ריר עם תג, ומקרה אחר של החרמת מחשב הוא זה של אדם שמוכר כאחד מתומכיו של ברדלי מאנינג, החייל שהעביר ערימות של מידע מביך לוויקליקס, מואשם עכשיו בסיוע לאויב ובפשע שלעולם לא יסולח לו, הפך את ג'וליאן אסאנג' לדמות בעלת משקל בחיינו.

לכמה אנשים זה קורה? לא מעט. בין תחילת אוקטובר 2011 וסוף אוגוסט 2012, 11.9 מיליון מהמבקרים בארה"ב הועברו לבדיקה נוספת על ידי הרשויות, וב-4,898 מקרים נערך חיפוש במחשבים שלהם - בלי עילה ובלי צו.

החיפושים האלה לגמרי לא מוגבלים לחשודים בטרור או בפשע: יוצרת סרטים דוקומנטריים שזכתה בפרסים, לורה פויטרס, העידה שהיא נבדקה לפחות 40 פעם - ונחקרה על קשריה בחו"ל. באחד המקרים האלה, המחשב, המצלמה והסלולר שלה הוחזקו במשך 41 יום. פשעה של פויטרס? היא עורכת סרטים ביקורתיים על מדיניות המעקב של ממשלת ארצות הברית. איכשהו, אחרי שכתבה בנושא פורסמה במגזין Salon, החיפושים השרירותיים בחפצים שלה פסקו באחת – אבל היא עדיין מעדיפה לערוך את הסרטים שלה מחוץ לארה"ב, כדי שאי אפשר יהיה להחרים אותם בגבול.

זכרו: המונח "בטחון לאומי" תמיד שימש גם לכיסוי על הפאשלות והביריונות של הרשויות.

אילו זכויות יש לפדופיל בפייסבוק? 

הדואר של מארק צוקרברג מזכיר את זה של אל קאפונה - ואם הוא לא מעסיק יותר עוכרי דין ממפתחים, זה כנראה ישתנה בקרוב. עכשיו החברה שלו מוצאת את עצמה מול תביעה חדשה - לא שגרתית במיוחד.

פדופיל בריטי ששילם את חובו לחברה עתר כנגד פייסבוק לפני מספר ימים, משום שהטרשת החברתית מאפשרת את קיומם של עמודים שמזהירים מפני פדופילים, גם כאלה שריצו את עונשם - בניגוד לחוק הבריטי. לטענת העותר, התמונה שלו ואיומים עליו הופיעו בעמוד הזה. בית המשפט הורה לפייסבוק לסלק את העמוד, החברה צייתה – ותוך זמן קצר, כמובן, העמוד צץ מחדש עם כתובת אחרת. העותר, שידוע רק כ-XY, ביצע את הפשעים שלו בשנות השמונים, והוא התלונן בפני בית המשפט שהוא חושש שמא יותקף ברחוב, או שמא יוצת הבית שלו.

תביעות מרגולטורים, חברות, שותפים לשעבר, ארגונים פוליטיים - ועכשיו גם פדופילים? לא קל להיות צוקרברג, צילום: בלומברג תביעות מרגולטורים, חברות, שותפים לשעבר, ארגונים פוליטיים - ועכשיו גם פדופילים? לא קל להיות צוקרברג | צילום: בלומברג תביעות מרגולטורים, חברות, שותפים לשעבר, ארגונים פוליטיים - ועכשיו גם פדופילים? לא קל להיות צוקרברג, צילום: בלומברג

העמוד צץ שוב ומר XY הגיש תביעת נזיקין כנגד פייסבוק. זה הולך להיות כאב ראש ענקי לצוקרברג וחבר מרעיו. מצד אחד, אי אפשר לטעון שהם מצייתים לחוק אם העמודים האלה צצים שוב ושוב. מצד שני, דרישה לאכיפה אפקטיבית תאלץ את פייסבוק אשכרה להקדיש מאמצים לנושא ולחשוף את האנשים שמאחורי העמודים, מה שצפוי לעלות לה כסף. קשה, קשה.

האייפד לא הציל את המגזינים

 

אתמול נודע שהמגזין הייעודי הראשון באויפד, הדיילי של ניוז קורפ של רופרט מרדוק, יסגור את שעריו כבר באמצע החודש. מסתבר שלא היו לו דורשים. כשאפל הוציאה את האויפד הראשון, לפני שנתיים וחצי, היא הבטיחה לתעשיית הדפוס שזה הדבר שיציל אותה. בינתיים, המו"לים כבר הסתבכו יחד עם אפל בתביעת הגבלים עסקיים וקשר נגד הציבור מסיבית - ומסתבר שהאייפד לבדו לא יציל שום דבר.

מבקריו של הדיילי טענו שהוא לא הצליח להציע לקוראים שום דבר שאי אפשר היה להשיג ברשת בחינם; זו בעיה שמשותפת למגזינים רבים - והאייפד לא יכול להתגבר עליה. בעיה נוספת היא שתוכן שמופיע רק באייפד לא זוכה לתהודה במקום אחר, פשוט משום שמסובך מאוד לקשר אליו.

השקת מגזין הדיילי, צילום: בלומברג השקת מגזין הדיילי | צילום: בלומברג השקת מגזין הדיילי, צילום: בלומברג

ובעיה שלישית - אולי אם כל הבעיות שניצבות בפני המו"לים - היא העובדה שמשך תשומת הלב שלנו התקצר משמעותית מאז שכולנו התחברנו לרשת. היא מהווה הסחת דעת בלתי פוסקת: המצב שבו אדם יכול להקדיש שעה-שעתיים לקריאה בלתי מופרעת חלף, אולי לבלי שוב. הקוראים רוצים 300-500 מילים, או - אם כבר החלטת לכתוב יותר מאלף - הם רוצים הפסקה מובחנת יותר בין פסקאות והרבה קוסמטיקה. בכלל לא בטוח שהמגזינים יוכלו לשרוד את זה - ולכך האייפד, שמספק חיבוריות בלתי פוסקת, ודאי לא מהווה תרופה. קצת קשה להתרכז בקריאת מאמרים כשמעבר לפינה, ביוטיוב, יש קליפ חדש של חתול.

קצרצרים

1. נמשכות עלילותיו של המיליונר המפוקפק ג'ון מקאפי: אחרי ששלשום (א') התפרסם דיווח על כך שהוא נעצר לאחר מצוד ממושך אחריו בבליז, אתמול (ב') הוא העניק ראיון לאיזה מגזין מפוקפק לא פחות ממנו, Vice. התמונה שהמגזין העלה לרשת כללה את נתוני המיקום הגיאוגרפי בו נערך הראיון - . מהם עולה שמקאפי שוהה באחוזה בגווטמאלה, כלומר נמלט מבליז. אבל אם זה לא היה מספיק, מקאפי אישר שהוא כבר לא בבליז, אבל טען שערך את הנתונים של התמונה כדי לגרום לאנשים לחפש אותו במקום אחר. לי, אישית, כבר נמאס מאופרת הסבון הזו. עם קצת מזל, היא תהפוך בקרוב לדרמת בית משפט.

ג ג'ון מקאפי. גרסה בלי פסים ל"איפה אפי" ג

2. לכל החוששים מהשתלטות עוינת על ווטסאפ: אין לכם מה לדאוג, בינתיים. אתמול סיפרנו לכם סיפרנו לכם על דיווח של TechCrunch לפיו פייסבוק מקיימת מגעים לרכישת ווטסאפ, אפליקציית המסרונים הפופולרית. בווטסאפ מיהרו למסור תגובה לנמסיס של טק-קראנץ', AllThingsD, שכוללת הכחשה מוחלטת של הידיעה.  

  

3. גוגל חושפת מדי חצי שנה נתונים על בקשות הסרת המידע שהיא מקבלת, והפעם, בפינתנו "דקלפרצוף" (המונח העברי התקני שאושר על ידי האקדמיה ללשון ל-facepalm), מסתבר שתעשיית הסרטים דרשה להסיר קישורים לעותקים חוקיים לגמרי של המוצרים שלה - כאלה שנמכרים באמזון, אייטיונס ועוד. יש לקוות, לטובת אחינו במקצוע עכירת הדין, שגוגל צייתה.

4.עידן בזבוז הזמן: המין האנושי מבזבז מדי חודש לא פחות מ-121 מיליארד דקות על מדיה חברתית. זה היה הנתון ביולי ויש להניח שהוא עלה מאז – ביולי אשתקד, הנתון עמד על 88 מיליארד דקות בלבד. זה אומר שבחלק ניכר של האוכלוסיה, התמכרות לפייסבוק החליפה את ההתמכרות לטלוויזיה. כלומר, אני מקווה שהיא החליפה אותה.

5. איפה רשויות הרווחה כשצריך אותן? נרשמה עליה מדאיגה במספר הילדים שמכונים מק (12%), סירי (5%), ואפל (15%). כלומר, יש מספר ניכר של חברי כת אפל שכל כך איבדו את זה, שהם מכנים את הילדים שלהם על שם מוצרים של חברת התפוח הרקוב. הורים כאלה, כמובן, פשוט מתחננים שסירי הקטנה תגדל להיות מפתחת אנדרואיד ומק  - מקדם מכירות של מיקרוסופט. תשמור מפלצת הספגטי המעופפת ותציל.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה השישית)

לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.

ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות